על ליטיגציה, הכנה וחקירה נגדית

סניגור טוב צריך לוותר מראש על חקירתם של חלק מעדי התביעה, והחקירה הנגדית שלהם צריכה לעלות בקנה אחד עם קו ההגנה - אומר שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא. הוא דיבר (יום א', 18.10.15) בערב עיון עם חנוכת לשכת הקשר ביפו של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.

עו"ד נבות תל-צור התייחס להכנה לדיון: "חייבים לבוא מוכנים, ואין תירוץ לא להיות מוכנים במשפט פלילי, כי אתה מקבל את כל החומר. כאשר אתה בא לחקור את העד הראשון, חייב להיות לך קו הגנה, כי המטרה שלך היא או לחזק את הגירסה שלך או לערער את הגירסה של התביעה. אתה חייב להכיר את כל החומר ואת כל העדויות.

"אז באה היצירתיות: מה לשאול ומה לא, איזה מסמך להציג ומתי. צריך לעשות כל מה שאפשר כדי לחזק את הגירסה שלך על-ידי עדי התביעה, כי הנאשם שלך לא מהימן. אחר כך - ראיות חפציות: מסמך מזמן אמת, שלא תלויים במהימנות של מישהו. רק אחר כך תשתמש בנאשם".


קו אחד או שניים


על ההכנה בתחום האזרחי אמר עו"ד בועז בן-צור, כי יש חשיבות לתחקור רציני מאוד של הלקוח ולהקפיד להיות ריאלי בבניית ציפיותיו. עוד ציין, כי יש לבחור את ההליך המתאים, כולל בדיקת הסטטיסטיקות של הצלחת ההליך ומה רוחב היריעה שיכול להשפיע על סיכויי ההצלחה.

שגיא הסכים עם תל-צור: "החקירה הנגדית חייבת להתיישב עם קו ההגנה. אם אתם לא רוצים לאבד נקודות אצל השופט בשלבים המוקדמים, תוותרו על העדים שאינם נחוצים. האמירה 'אנחנו רוצים את כל העדים' נכונה אולי לפרומיל מהתיקים. מתוך קו ההגנה יש לגזור את רשימת העדים הרלוונטיים ואך ורק אותם לחקור. לא צריך להתפזר לעשרה קווי הגנה; תבחרו את האחד או השניים הטובים והריאליים, ותתמקדו בהם".

תל-צור הציע להסתפק לעיתים בהגשת העדות במשטרה, כי התביעה עשויה לרצות לנסות להוציא ממנו יותר. כאשר הפרוטוקול מוקלט, המשיך תל-צור, אזי במקרה בו העד נבוך ומשתהה בתשובתו, יש לומר "מדוע אתה מתמהמה" כדי שזה יוקלט ויירשם. יש גם לשים לב למצב בו העד מביא איתו ניירות ועל הסניגור לקחת אותו מהם.


אין טקטיקה קבועה


בנוגע ליחס כלפי העד בחקירה הנגדית, אמר שגיא: "הטקטיקה הכי טובה היא שאין טקטיקה קבועה. לכל עד אתה בוחר את הכלים הרלוונטיים. אתה יכול להיות אגרסיבי, מחבק, מלטף, ציני, יבש - הכל בהתאם לעד ולתיק. יש עדים שנפתחים הרבה יותר באווירה נינוחה ומספרים דברים שלא סיפרו קודם.

"יש סניגורים שבאים עם תרשימי זרימה, ואם הוא יגיד ככה אז אני אצעק עליו, ואם הוא יגיד אחרת אני אצחק איתו - אבל צריך להתאים את השיטה לצורה בה הוא מעיד באותו יום. הסניגור חייב להיות ורסאטילי ולהיות מסוגל לשלוף את הדרך המתאימה. מתוך קריאת הודעות העדים לא תמיד ניתן לזהות את כל המאפיינים שלהם, אלא צריך לראות מה מצבו באותו יום".

בן-צור הציע להכיר כמה שיותר את העד ואת אופיו, ולהכיר בצורה מיטבית את המסמכים מזמן אמת. השאלות צריכות להיות קצרות ופשוטות ככל הניתן, לא מתחכמות ולא מתוחכמות; "אני לא בטוח שאני מציית לכלל הזה", העיר. בהליך פלילי, המשיך, יש להציג את קו ההגנה דרך החקירה הנגדית של עדי התביעה, ואף לנסות ולהציע תזה חילופית דרך עד מהותי בתקווה שלא ישלול אותה.


לא לשאול "זה נרשם?"


בנוגע לשאלה היכן צריך לעצור את החקירה הנגדית, אמר שגיא: "זו הנקודה בה הסניגור שואל 'זה נרשם?' - כי אז העד מבין שהוא אמר משהו בעייתי והוא מתחיל לחזור בו ולתקן. הכל נרשם, אז תרדו מהשאלה הזאת. אם אתם רוצים, אז בעוד עשר דקות תשאלו שאלה נוספת".

תל-צור מציע לשופטים להמעיט בהתערבות בחקירה נגדית, "אבל אם מגיעים למצב בו שופט מפגין חוסר סובלנות או רוצה לשאול - זה נ' [נכשל] לעצמנו. בית המשפט צריך לדעת כל הזמן מה הקו שלנו והוא יבין למה שואלים את השאלות, ואז הוא יתן לנו לשאול. לא לשחק פוקר עם בית המשפט, לשאול מכאן ומכאן, כי אז הוא יתערב".

שגיא הדגיש, כי עורך דין שינסה לנקוט בטקטיקה של משיכת זמן בניסיון להתיש את הפרקליטות - ייתקל בהתנגדות מצד בית המשפט. עוד קרא לסניגורים לדעת מהי המידה הנכונה של מתן יומו של הנאשם בבית המשפט, כי "יכול להיות שהלקוח יהיה מרוצה, אבל זה לא בהכרח יהיה לטובתו" אם הלשון או משך הזמן לא יהיו מתאימים.