אזרבייג'ן - מדינה בהשתדרגות

אזרבייג'ן היא רפובליקה נשיאותית קווקזית אירו-אסיאתית שהיא שיעית חילונית. המדינה גובלת באירן, טורקיה, רוסיה, גאורגיה והאויבת הגדולה ארמניה הנוצרית. המדינה מבססת את צביונה ולכידותה על עָממִיוּת אזרית סינקרטית-אתנית-תרבותית, חילונית, מורשתית ולאומית רב-תרבותית, רב-שכבתית ורב-ממדית, ולא על הדת השיעית, שהיא בחזקת "נוכח-נפקד" במציאות החיים.

כדאי למדינת ישראל ללמוד מאזרבייג'ן כיצד לנטרל את היהודיות הדתית הפונדמנטליסטית המשיחית ולהעצים את העמיות הישראלית-יהודית, הציונית, החילונית והלאומית המודרנית. האימאמים האזרים במסגדיהם הם מתונים פרגמטיים ומינוריים, ברגולציה של הממשלה. הם לא מוציאים פסקי הלכה הזויים, לאומניים, פונדמנטליסטיים ומתסיסים כפי שקורה בישראל 2016.

אזרבייג'ן היא מעצמת הפקת גז טבעי ונפט מהים הכספי ומהיבשה הגובלת בו במרחב אזור הבירה באקו, שהתחיל להתפתח בעיקר בעזרת משקיעים שבדיים כמו אלפרד נובל עוד בראשית המאה העשרים. היא עושה זאת בסיוע רגולטיבי של זכייניות אירופיות וגלובליות. היא משאירה את רוב התמלוגים והמיסים באזרבייג'ן. השליטה בתאגידים מפיקי הנפט היא בידי המדינה כשותפה למען שמירת והגנת האינטרסים של המדינה והעם האזרי. המדינה משתמשת בכספי הנפט והגז לפיתוח המדינה ובירתה באקו. אזרבייג'ן גם התמחתה בבניית אסדות קידוח נפט וגז בים ובתפעולן. זה נבנה במספנות בבאקו. לישראל כדאי להיעזר בה, תוך הקמת חברות ממשלתיות-ציבוריות מעורבות בשיתוף המגזר העסקי בישראל ובעולם לצורך מִיקסום היעילות והרווחיות לתועלת הציבור. כמובן שאזרבייג'ן לא הייתה נופלת בפיאסקו הקרוי תאגיד "נובל-אנרג'י", שההתקשרות איתו פוגעת באינטרסים לאומיים ישראלים.

אזרבייג'ן הצליחה לקדם ולהביא לידי ביצוע פרויקט בינלאומי אדיר - של הקמת צינור נפט משדות הנפט בבאקו ובים הכספי - דרך גאורגיה וטיביליסי בירתה - לנמל גיהאן בדרום-מזרח טורקיה. נמל זה ממוקם לא רחוק מחופי ישראל ודרכו מגיע נפט אזרי לישראל. אזרבייג'ן מעוניינת בשת"פ עם ישראל בנושא שינוע הנפט (והגז הטבעי בעתיד), מהים התיכון דרך קצא"א (קו צינור הנפט "אשקלון-אילת") - לים סוף ומשם דרך האוקיינוס ההודי לארצות אסיה. בכך תהפוך אזרבייג'ן לקטליזאטור המזרז שת"פים איזוריים-כלכליים במזרח התיכון. זה ישמש כמנוף ליצירת אינטרסים לקידום אמיתי של שיתופי פעולה איזוריים. זה יתרום להיווצרות סיטואציה של שלום איזורי עתידי, שיכלול את המדינות שהן השחקניות באגן המזרחי של הים התיכון כולל מדינת ישראל.

אזרבייג'ן שהיא רפובליקה חוקתית נשיאותית פרלמנטרית, פועלת במרץ להעצמת זכויות האדם והדמוקרטיזציה בתחום ריבונותה. זה נעשה על-ידי הצטרפות לארגונים גלובליים באו"ם ואיזוריים-אירופיים - הכל תוך קבלת סמכותם של ארגונים כמו: הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, שבו חברה אזרבייג'ן. "קבוצת מינסק" מטעם הארגון עוסקת בפתרון המשבר בינה לבין ארמניה. הדבר נוגע גם לחברות אזרבייג'ן בוועדת האו"ם לזכויות האדם, שבה יש לה נציג ששמו: אלכסנדר שפירו סולימן, המוגדר כ"שגריר השלום". הדבר נכון גם בכל הנוגע לחברותה של אזרבייג'ן במועצת אירופה שכוללת גם מדינות שמחוץ לאיחוד האירופי, ואשר מכוחה פועל בית המשפט האירופי לזכויות האדם. חברות במועצת אירופה הוא תנאי מוקדם להצטרפות מדינה כחברה לאיחוד האירופי.

אזרבייג'ן משתדרגת גם כדי להתקבל בעתיד ל-OECD שבו חברה ישראל. לעומת זאת מדינת ישראל אינה רוצה לקבל סמכות של הארגונים האמורים בנושאי זכויות האדם ולכן העדיפה להיות משקיפה ולא חברה במועצת אירופה, וחסמה את הדרך לאזרחיה ותושביה לפנות לבית הדין האירופי לזכויות האדם. לכן גם בחרה שלא להיות שותפה ולא חברה בארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה.

בעוד שאזרבייג'ן עושה מהלכים להשתלבות בעתיד הגלובלי, תוך מעבר מסוציאליזם סובייטי לגלובליזציה מודרנית ולהשתלבות באיחוד האירופי - ישראל לצערי צועדת אחורה בזמן מקידמה ציונית הרצליאנית לריאקציה יהודית. גם בהתייחס לסמכויות בג"ץ - יש רצון ממשלי וממשלתי בישראל לקיצוצן, מה שיפגע אנושות בזכויות האדם, בהעדר חוקה ובהעדר זיקה למוסדות בינלאומיים העוסקים בזכויות אדם.

לאזרבייג'ן תפוצות גדולות המונות עשרות מיליוני אזרים. באזרבייג'ן חיים רק כעשרה מיליון מהם. זה כולל כמיליון פליטים שגורשו על-ידי הארמנים מטריטוריות שכבשו מאזרבייג'ן כמו: נאגורנו-קאראבך. לעומת זאת באירן הצפונית הגובלת בדרום אזרבייג'ן חיים כ-שישה עשר מיליון אזרים (המהווים חמישית מאוכלוסיית אירן). האזרים מפוזרים ברחבי העולם וגם במדינות חבר-העמים הודו, פקיסטן, אפגניסטן, באירופה ובעולם המערבי.

מדובר ב"עם עולם" לא פחות מיהודים. לישראל הגיעו כ-60,000 עולים מאזרבייג'ן. מוצא היהודים משם מגוון - חלק מצאצאי גולי בית ראשון לבבל (ששפתם במהלך ההיסטוריה כללה גם ארמית). אלה הפכו ליהודים ההרריים (הטֶטִים). ריכוז גדול שלהם קיים עד היום בין השאר בכפר היהודי קרסניה-סלודובה, במחוז קובה באזרבייג'ן - מערבה לבאקו הבירה. יהודים רבים הגיעו מלפני כ-100 שנים ואילך לאזרבייג'ן מאירופה עם התחלת פיתוח משק הפקת הנפט במדינה ובבאקו על-ידי תאגידים אירופיים. בנוסף יש יהודים ממוצא גאורגי, שהם יוצאי אזרבייג'ן. זה התהווה עקב הקשרים הטובים וההדוקים בין אזרבייג'ן וגאורגיה הנוצרית. זאת בניגוד לאיבה קשה ומוצדקת לארמניה הנוצרית גם היא. הרוב המכריע של יהדות אזרבייג'ן עלתה לישראל לאחר פתיחת "מסך הברזל" בקריסת ברית המועצות בראשית שנות התשעים של המאה העשרים.

הדת העתיקה הזורואסטרית (דת "עובדי האש") התפתחה בין השאר באזרבייג'ן והיא חלק מהמורשת שלה. דת קדומה זאת השפיעה בין השאר על היהדות המונותאיסטית וגישות קבליות בה. מהות הדת העתיקה הזאת היא גנוסטית, טבעית, זורמת, מתונה, סובלנית, הרמונית, אבולוציונית ורוחנית, שבה הטוב לוחם לדיכוי הרע. סמלי הדת שהם "הלהבה" ו"אש התמיד" - מוטבעים כ"אייקון". גם בארכיטקטורה בבאקו שלושת "מגדלי הלהבה" הם מסמלי העיר, וכן מודלים אחרים בבאקו הבירה שנבנים בסגנון אדריכלי של להבה. "אש התמיד", ניזונה מהגז הטבעי הפורץ באופן טבעי מהאדמה באזורי סובב באקו באזרבייג'ן מימים ימימה. לכן הפכה הלהבה לסמל הדת הזורואסטרית. הרובד הזורואסטרי מסביר את אופיים הלאומי הנוח של האזרים.

הים הכספי נקרא בעבר "הים הכוזרי" כי הכוזרים היו שבטים ממוצא טורקמני שמוצאם ממרכז אסיה כמו האזרים. אלו שלטו בין השאר בטריטוריות סביב אזרבייג'ן ובתוכה. הכוזרים שהתגיירו, היו חלק מהמרקם האנושי והגנטי האזרי.

אלפי ציורים ורשומים קדמוניים וכן כתובות אבן על סלעים מלפני כ-12,000 שנים ופחות מכך, מצויים בשמורת הטבע הלאומית גובוסטאן, כ-60 ק"מ דרומה מבאקו הבירה. השמורה קיבלה מעמד "אתר מורשת עולמית" מיונסק"ו - ארגון התרבות המסונף לאו"ם. בשמורה יש בנוסף גם מספר גדול של קונוסי-געש של בוץ קר. ההערכה היא כי רוב יחידות תופעת טבע זו נמצאות במזרח אזרבייג'ן. מדובר בתילים בצורת קונוס מחול, הפולטים בוץ מעורב במים וגז מבעבעים וקרים.

בניגוד לדימוי שיצרו לעצמם הארמנים כנפגעי "שואה" שביצעו בהם הטורקים בראשית המאה העשרים, מדובר בסה"כ בסילוקם בברוטליות ממערב טורקיה למזרחה על-ידי העות'מאנים. זה קרה עקב חוסר נאמנות וחתרנות מצדם ורצונם לפעול עם כוחות זרים לפירוק האימפריה העות'מאנית - כולל טורקיה עצמה.

למרות דימוי ונרטיב הקורבניות והמסכנוּת - הארמנים לא חסכו באכזריות כאשר ביצעו טבח בכפריים אזריים תמימים בתחומי הרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן שנוסדה ב-1918 והצטרפה לברית המועצות ב-1920. אתר ההנצחה החדש והמרשים במבנה ארכיטקטוני מיוחד (הדומה למבנה החדש ב"יד ושם" בירושלים) לאיזכור פשעי הארמנים נגד האזרים מצוי במחוז קובה שבאזרבייג'ן ליד קבר אחים ענק ומזעזע שהתגלה ונחשף במקרה רק במילניום הנוכחי.

הארמנים התוקפניים רצחו פעם נוספת אזרים רבים כולל אזרחים: גברים, נשים וילדים בקרבות בנאגורנו-קאראבך ובטריטוריות גדול אחרות בשנים 1992-1994 לאחר הכרזת העצמאות האזרית. לאחר התפרקות ברה"מ הם כבשו באגרסיביות טריטוריות בהיקף חמישית משטח אזרבייג'ן, ולא השיבו את הטריטוריות הכבושות לאזרבייג'ן עד היום. הארמנים בעלי נראטיב "קורבנות שואה" - קירבנו ופגעו קשות ברבים מבני העם האזרי ברצח והרג של עשרות אלפים וכן בעקירה ובהגליה. הם הפכו כמיליון אזרים לפליטים ועקורים שברחו לתוך אזרבייג'ן לאחר שאדמותיהם ורכושם נחמסו והועברו ל"מתיישבים" ארמנים.

הארמנים כבשו בתוקפנותם הלא חוקית, בתקופת כינון אזרבייג'ן בקריסת ברה"מ, כ-20% משטחיה ועליהם להשיב אותם לפי הדין הבינלאומי. "קבוצת מינסק" מטעם "הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה" - שבה חברות: ארה"ב, רוסיה וצרפת (כיו"רים משותפים) וכן בלרוס (בראשות הנשיא אלכסנדר לוקשנקו), גרמניה, איטליה, שבדיה, פינלנד וטורקיה וכן אזרבייג'ן וארמניה - עוסקת כבר כ-22 שנים בנסיונות ליישם פתרון לפי החלטות מועצת הביטחון של האו"ם מ-1993 - בדבר נסיגת הכוחות הארמניים הכובשים מכל תחומי אזרבייג'ן, ופתרון בעיית כמיליון פליטים אזריים, וכן בהתייחסות לכ-230,000 עקורים/פליטים ארמניים שברחו מאזרבייג'ן. הגורם השלילי שאינו משתף פעולה הוא ארמניה. צריך להזכיר את הרצח ההמוני שביצעו הארמנים באזרים בפברואר 1992 בחוג'אלי. לזכר 613 הנרצחים ניטעו 613 עצים ביער הנשיא הראשון ויצמן בישראל.

לישראל ואזרבייג'ן שיתוף פעולה רחב היקף בתחומי ביטחון, צבא וחימוש משודרג מישראל לאזרבייג'ן. צבא אזרי חזק צריך לעמוד מול תוקפנות הארמנים ולשמור על הגבול עם אירן. גם בנושאי הקמת ושדרוג תשתיות תקשורת קוויות וסלולריות קיים שיתוף פעולה ישראלי-אזרי באמצעות חברות עסקיות ישראליות כולל "בזק". אזרבייג'ן מוכרת כמויות גדולות ומשמעותיות של נפט לישראל. לאזרבייג'ן עניין בשיתופי פעולה מתרחבים עם המגזרים העסקי והציבורי הישראלים, בתחומי: תיירות, היי-טק, רפואה, שיקום נכים אזרחיים וביטחוניים, חקלאות, מדע ואקדמיה, טכנולוגיות, ביטוח-לאומי ועוד.

אזרבייג'ן פועלת לגיוון כלכלתה לכלכלת תיירות, שירותים פיננסיים, נדל"ן, טכנולוגיות, היי-טק, רפואה, חינוך. בנוסף לנפט וגז ולחקלאות (כולל ייצור קָאוְיָאר מדגי חדקן בים הכספי). המטרה היא ליצור מיליון וחצי מקומות עבודה עד 2020 עבור צעיריה. ירידת מחירי הנפט בשוק הגלובלי פוגעת בכלכלתה החד-ממדית והלא מגוונת דיה.

אזרבייג'ן משכללת וממחשבת את מערכות המיסוי ואיסור הלבנת הון ומימון טרור בתחומי ריבונותה. היא הקימה מיניסטריון מיסים ייחודי שעוסק גם ברישוי תאגידים אזריים מקומיים וכן זרים ומעורבים. זאת כדי לעודד השקעות הון ושיתופי פעולה מיזמיים, עסקיים בינלאומיים בתחומיה. היא חותמת גם על אמנות בינלאומיות למניעת כפל מס. זאת כחלק מהשתלבותה בכלכלת העולם הגלובלי והאירופי למען גיוון כלכלתה, ובהתחשב בדרישות ה-OECD, האיחוד האירופי, קרן המטבע הבינלאומית וחברות האשראי המדרגות את כלכלות המדינות.

אזרבייג'ן מעודדת התפתחות עמותות וארגוני N.G.O שהם הבסיס להתפתחות מגזר שלישי - רשת חברתית וחברה אזרחית שהם הבסיס לפיתוח בין מגזרי משולב: ממשל-כלכלה עסקית וארגוני חברה אזרחית. זה גם הבסיס לקידום זכויות אדם ודמוקרטיזציה המשתפת אזרחים ותושבים בהתנהלות המדינה.

אזרבייג'ן שמה דגש על חוק וסדר ומניעת טרור ומעסיקה כ-65,000 שוטרים מול אוכלוסייה של כעשרה מיליון אזרחים.

אזרבייג'ן מעוניינת לבנות מערכת סטטוטורית של "מוסד לביטוח לאומי". זאת לשם הגברת הרווחה לאזרחי המדינה. זה תנאי להצטרפות ל-OECD (ארגון המדינות המפותחות) ולאיחוד האירופי. עזרה ישראלית תתקבל בברכה.

בפרלמנט האזרי 125 חברים. הצירים הם בלתי תלויים. יש ניצנים להתגבשות גוש צירי מפלגות שיהוו אופוזיציה מול קואליציה. זה כחלק מתהליכי דמוקרטיזציה מתמשכים. הממשל נשיאותי. ראש הממשלה והממשלה מבצעים את המדיניות הנקבעת על-ידי הנשיאות. מתפתחת הפרדת רשויות ומתפתחת מערכת איזונים ובלמים גם מול החברה האזרחית. זה כולל רשות שיפוטית.

המנהיג המייסד והמכונן של אזרבייג'ן העצמאית היה היידר אילייב. הוא הנהיג אותה ועיצב את חזונה, יעודה ויעדיה ההיסטוריים המודרניים. זה נעשה בין השנים 1993-2003 בתקופת נשיאותו עד פטירתו. הוא היה מנהיג חיובי ביותר - מכונן ומפתח של עם, אומה, מדינה, כלכלה, חברה, תרבות, אתוס וצביון לאומי וכן תשתיות. מדובר במנהיג בקנה מידה מעצמתי. הוא נולד בפריפריית נחצ'באן, אוטונומיה המופרדת פיזית מאזרבייג'ן על-ידי ארמניה. הוא הפך למנהיג קומוניסטי באזרבייג'ן. הוא צורף בהמשך לפוליטביורו שניהל את ברה"מ הסובייטית עד קריסתה. הוא כיהן כמספר 2 בפוליטבירו בתקופת מיכאיל גורבצ'וב. אם היה יורש אותו (במקום יילצין המורד שעמד בראשות עיריית מוסקבה) - אין לי ספק שההיסטוריה של ברה"מ והעולם כולו הייתה שונה. האיזון הבינגושי היה נשמר ומונע טרור עולמי ופירוק מדינות והגירת אוכלוסיות באופן בלתי נשלט, דבר שמוגדר "מלחמת עולם שלישית" על-ידי האפיפיור פרנסיסקוס. לזכרו ולהנצחת פועלו הוקם "מרכז התרבות" הגלובלי-אזרי בבאקו.

מדובר ביצירת מופת גלובלית-אדריכלית ספקטקולארית ומרשימה של אדריכלית העל הגלובלית הנודעת זאהה חדיד שנפטרה בחודש האחרון. היידר אילייב היה מנהיג מפתח - חילוני, מתקדם, מודרני, שבנה לאזרבייג'ן חזון עתידי ומעמד חשוב בעולם הגלובלי. במצב העתידי אמורה המדינה להביא לידי ביטוי את תמהיל תרבותה הרב שכבתית והרב ממדית. מנהיג זה הבין שהתרבות עומדת בבסיס הקיום וההתפתחות האבולוציונית של כל פרט ושל כל עם. בנו אילהב אילייב ממשיך בנאמנות את דרכו כנשיא אזרבייג'ן, מאז פטירתו ועד היום. בחירות לנשיאות מתקיימות כל חמש שנים.

באקו בירת אזרבייג'ן היא ליבת אזרבייג'ן והיהלום שבכתר. היא עיר עולם גלובלית מתפתחת שבה חיים כחמישית מתושבי אזרבייג'ן. העיר היא שילוב בין מערב למזרח. אדריכלותה היא שילוב בין אירופיות ומפרציות (דובאי). בעיר טיילות מפוארות ורחבות לאורך חופי הים הכספי, אוניברסיטאות, מוזאונים ומרכזי תרבות רבים ומגוונים. העיר אירחה ב-2012 את האירוויזיון במבנה בעיצוב אדריכלי מיוחד על חוף הים הכספי שנבנה לצורך זה.

ב-2015 התקיימו בה משחקי תחרויות הספורט האירופי במתחם שהוקם לצורך העניין. זה חלק משדרוגה המתמשך והאבולוציוני לעיר עולם גלובלית-אירופית רב-תרבותית הן מבחינת אדריכלותה והן בהקשר האירועים המתקיימים בה. לצורך האירועים הגלובליים המתקיימים בה מוקמות ויוקמו מבנים וקומפלקסים אדריכליים מרשימים. העיר העתיקה של באקו שופצה ושומרה וקיבלה מעמד "אתר מורשת עולמית" מטעם יונסקו - ארגון התרבות הגלובלי של האו"ם. העיר שעוברת תהליכי ג'נטריפיקיישן (התחדשות עירונית) היא סינקרטית, רב-שכבתית וממדית מרתקת בעושרה התרבותי וההיסטורי. זה כולל גם את הרובד המוסלמי סוני - שירבאני, כפי שהיה בתקופה שקדמה להפיכתה לאיסלאמית שיעית מתונה וחילונית.

עמותת "אזיז" ליחסי ידידות אזרבייג'ן-ישראל יזמה את צאת המשלחת לאזרבייג'ן בדגש על תרבות. מנכ"ל העמותה בישראל הוא לב ספיווק, שפועל להנגשת התרבות האזרית לישראלים.