סולם יעקב - מיטלטל בין גולה לגאולה

"כציפור נמלטה מפח יוקשים" - כך קרא הסופר יליד גאורגיה יעקב פפיאשווילי לספרו החדש, והשם אכן צופן רמזים לנפתולי ההיסטוריה, ואותה ציפור אינה עוזבת. הרצון לפענח את סודות הרוח, סודות הקשר בין ההיסטוריה לספרות ולכתיבה, כל אלה ממלאים את דפי היצירות של יעקב פפיאשווילי.

את הקריירה החל עוד בגלות, וככל שהזמן חולף יצירתו משתבחת. ראוי יעקב פפיאשוילי לברכה ולשבח על מכלול יצירתו. מדובר בסופר ופובליציסט הידוע, חבר התאחדות סופרים בישראל ובגרוזיה, חבר בארגון הישראלי אקו"ם (אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים) מאז 1997.

קורות חייו הם עדות לסיפור הציוני, למתח בין גולה לגאולה: יעקב פפיאשוילי עלה לישראל בשנת 1996. נכון לעכשיו, הוא מחברם של ארבעה עשר ספרים, ביניהם שלושה ספרי שירה.

כל הספרים רשומים ומפורטים באינטרנט בגרוזינית וברוסית. יצירותיו הן לא רק עשירות נושאים, אלא גם מעניינות ומגוונות מבחינת הז'אנרים הספרותיים. מדובר ביוצר שיודע לדבר אל לבנו לא רק בפרוזה. ספר שיריו שפורסם בגרוזיה בשנת 2010, כולל לא רק את הז'אנר הלירי, אלא גם את הפואמה הדרמטית המבוססת על ההיסטוריה האמיתית של גרוזיה בנוגע לבעיית אבחזיה.

יעקב פפיאשווילי נולד בעיר כותיאסי בינואר 1942 - ואת קורות משפחתו העלה בדפי ספרו 'כנגד הגורל'. העלילה נראית כמרוכזת בביוגרפיה, והוא אכן יודע לסחוף אותנו מאירוע לאירוע בצורה מרגשת, אבל כל מעייניו במה שמעבר לחולף: בהנצחה, בנגיעה ברוח האנושית, בגילוי סוד הזיכרון, וכך הוא כותב בין השורות ב'ספר החזיונות הקסומים':

סוד הזיכרון

ברק הזיכרון
נקשר ללחן הידוע
בידיו אפקיד רוחי
חזיון סוד חיי
צף כניגון על ערש ילדותי,
בזוכרי עצומת עיניים
ניגונים ושירה בבית החם,
השתקפותי בבואת חיי,
במתק ימיי ושברי סערה
פורטת אני על סיפור עתיק תווים
בדרך הירוקים ובדרך הקוצים
משאי הכבד נשאתי
במחול השנים שנגוזו
שלא הבטיחו שנים כבראשיתם
וצופנים חיי גן עדן עלי אדמות,
עטופים חיי בהילת זוהר וקסם
אין לפרשם ולבארם
בהילוך מסתורי בין כותלי חיי העשירים

מפעלו הספרותי של פפאישוילי מכובד מאד, מרשים: זה כולל גם תרגומי שירים של משוררים ומשוררות של ליטא ולטביה. באותו הספר נכלל שיר מרשים מאוד לזכרו של יצחק רבין ז"ל, "פעמוני האבל", אשר נכתב בנובמבר 1995 ופורסם יחד עם שירים אחרים של המחבר בעיתון "עלייה מגרוזיה" בשפה הגרוזינית. בעצם, באותו העיתון פורסמו בשנות 1989 - 1991 כמעט כל עבודותיו של פפיאשוילי וביניהן הרומן "האגדה הגרוזינית", שיצא לאור בעשרים הגיליונות של העיתון במשך שלושה חודשים.

בשנת 2014, העניקה לו אגודת הסופרים בגרוזיה את עיטור הכבוד על שם איוואנֶה מצ'אבֶּלי על יצירותיו הספרותיות והפובליציסטיות ועל תרגומיו שפורסמו לאחרונה.

יצירותיו של יעקב פפיאשוילי נעות בין היסטוריה יבשה לבין אנושיות רוטטת. כסופר יודע פפיאשווילי היטב לתבּל בסיפוריו אגדות ומיתוסים בצד עובדות היסטוריות, וכל זאת - כדי לדלות מן המציאות ומן העלילה תובנות אנושיות.

מבחינה זו, לצד הסיפורים והנובלות, ראוי לתשומת לבנו הרומן הראשון שלו, "האגדה הגרוזינית". עלילתו של הרומן מעניינת מאוד. בעיקרה היא נשאֶבת מתוך הכרוניקה הגרוזינית "כארתליס צחוברבו"; העלילה מתרחשת על-רקע תחילת המאה הרביעית. בגרוזיה מנצחת דת חדשה - הנצרות.

עובדי האלילים הובסו. בעיר מצחֶתה וסביבתה מתגוררת קהילה גדולה של יהודים גרוזינים, אשר חלקם מתנצרים, וחלקם שומרים על הדת היהודית המסורתית. בתוך מהומה זו מתפתחת האהבה הטרגית של זוג יהודי - אליעזר וְאהובתו רֶחה. הבעיה היא שאביה של הבחורה, וגם רחה עצמה התנצרו ... שאלה מסתורית צפה ועולה: מה יקרה להם?

הרומן "האגדה הגרוזינית" פורסם בשעתו בכתב עת לאמנות "גַנתיאדי" מס' 2, ב-1989, והספר יצא לאור תחת כותרת זהה בעיר טביליסי בשנת 1991. במשך כמה שנים, זוּמן מחבר הרומן מספר פעמים לבירורים בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הגרוזינית, הן בתקופת כהונתו של שוורדנדזה, והן של פטיאשוילי. סיבות הזימונים היו קשורות לקשיים בהקצאת נייר להדפסת הספר וגם עניינים אידיאולוגיים מסוימים הקשורים בתוכן הרומן. לזכותו של המחבר ניתן להיאמרף, שנכתבו ביקורות חיוביות רבות מאת סופרים גרוזינים גדולים. צוין, כי ספר זה הוא הניסיון הראשון להחיות את ההיסטוריוגרפיה הגרוזינית העתיקה.

מי שקורא את יצירותיו של יעקב פפיאשוילי חש, שיש רוח חזקה וסוערת, סופה מטלטלת נושבת בין הדפים: לַספרות יש כוח, ספרות במיטבה יכולה לשאת על כתפיה זמן ומקום, דורות ומֶרחבים. לַספרות יש יכולת לתת לעולם שחלף ביטוי שיוצר אותו מחדש. קלוד לוי שטראוס כתב פעם שיצירה גדולה - יש בה מעֵין שיקוף של מעשה הבריאה. ספרות טובה נושאת בחובה דרמה גדולה, יקוּם שקם לחיים. הכתיבה העשירה של פפיאשווילי יודעת לצייר לנו גם בניין וגם חורבן.

בשנים 1998 - 1999 בישראל, יצא לאור בשפה הרוסית ספר נוסף של המחבר: "שתי תמונות מחייו של מלון 'גגריפשי". בין הביקורות המרשימות שפורסמו, יש לציין את הערכתו של הסופר ומבקר הספרות הישראלי הידוע, לאוניד פינקל, ויש בה שבח ליעקב פפיאשווילי. כאן בולטת השקפתו המקורית:

"הסופר המקצועי שפרסם שישה ספרי שירה ופרוזה בשפה הגרוזינית, יעקב פפיאשוילי, כתב רומן חדש בישראל. זהו ספר על התוהו ובוהו הטרגי, שאליו נקלעה גרוזיה. ביצירתו החדשה של המחבר אנו מוצאים רחמנות נוגעת ללב ורוח גאווה, אשר מקרבות בין הגרוזינים לישראלים. יעקב פפיאשוילי אוהב את גרוזיה ואוהב את ישראל. עבודותיו מעידות גם על ההיכרות העמוקה עם ההיסטוריה הארוכה של עם ישראל. בפרוזה של הסופר יש הרבה שירה. לעתים היא דומה לצלילי שופר, כאשר המנגינה אינה כבר מוזיקה אלא רֶטט, והיא נשמעת וחודרת אל תוך פינותיו הנידחות ביותר של הלב. הדמויות של הרומן משכנעות את הקורא, שניתן ללמד כל אחד לעוף, לעוף גם לאחר התעוררות משֵינה."

בסיפוריו של יעקב פפיאשוילי אנו מוצאים את תמצית הפילוסופיה של המהפכה האנושית: בין שברי העלילה אנו עדים לאמונות, שעומדות במבחן המציאות, למאבקים דרמטיים שסופם מפתיע. דמויותיו של יעקב פפישוילי סוחפות אותנו בעוצמתן: בסיפור "ייבוש הים" מצליח הרבי הזקן להדהים את הקצין הגרמני האכזרי בפרשנות מקורית משלו הנובעת מחוקי הטבע, וזו דרכו להציל את הילד, את נכדו. הסיום מעיד על כוחה המר של המציאות.

הסיפור "ייבוש הים" זכה בתחרות הספרותית בשנת 1972 ובאותה השנה פורסם בעיתון "כותאיסי" (העורך גיבי מפיסאשוילי). הסיפור הוכר כאחת היצירות החזקות ביותר של ספרות העולם להגנה על העם היהודי מפני האנטישמים ושונאי הזרים. "ייבוש הים" נכלל בספר הראשון של הסופר "הבה נגילה" (1988).

לרגל ימי הולדתו ה-65 וה-70 של הסופר בשנות 2007 ו-2012, כתב העיתון "חדשות השבוע": "ברכות ליום הולדתך!

מלאו 70 שנה לסופר והפובליציסט הישראלי הידוע, יעקב פפיאשוילי אשר כותב את יצירותיו בגרוזינית וברוסית. 'יעקב פפיאשוילי כותב רק על מה שהוא יודע, מה שהוא חווה בעצמו או שכאילו תיעד מתוך דברי הגיבורים של יצירותיו' - כך כתב יו"ר הפדרציה של אגודות הסופרים בישראל, הסופר הישראלי הידוע אפרים באוך. ובהמשך הדברים: 'אין בכך יובש של תיעוד, כיוון שהכול שקוע בסביבה הרגשית, שנולדה בערבוב של שני העקרונות הרוחניים - שני חבלי הטבור המזינים את המחבר - מקום לידתו של הסופר וזהותו היהודית. התמזגותם והעימות ביניהם הם העדות הפנימית על עבודותיו הטובות ביותר, כגון 'האם', 'דמעות', 'שתי תמונות מחייו של מלון 'גגריפשי'. השם האחרון נבחר על-ידי המחבר ככותרת הספר כולו, עם תת-הכותרת "רומן".

הבה נזכור: כל זאת על-אף האופי השונה של היצירות, הספר הוא אחיד בפנימיותו.

ספר זה פורסם בשנת 1998 בישראל, בתמיכת קרן 'עמוס' של נשיא המדינה ע"ש זלמן שז"ר למדענים וסופרים.

הספר עוסק בעבודת מחקר רצינית, ואחד מפירותיה - עבודה מקיפה על חייו ופועלו היצירתי של המשורר והמתרגם המעולה, בוריס גפונוב. יעקב פפיאשוילי תרם לחקר הפואטיקה של שותא רוסתוולי וגלקטיון טאבּידזה, הוא עוסק בנושאי הבלשנות על בסיס חקר היחסים הגרוזיניים-יהודיים מאז ימי קדם ועד ימינו.

יעקב פפיאשוילי הוא המחבר הוותיק שפרסם רבות בעיתון "חדשות השבוע" ובמוסף "הקולן היהודי", שם פורסמו רבות מיצירותיו. לרגל יום הולדתו ה-65 של הסופר והפובליציסט, שלחה הפדרציה של אגודות הסופרים במדינת ישראל ברכה עם איחולים לבביים לסופר - והוסיפה דברי הוקרה:

"אנו מציעים לקוראי עיתוננו את עבודתו החדשה של הסופר - מאמר מחקר 'השיר של בוכנוולד'. בית ההוצאה לאור 'חדשות השבוע' מברך את יעקב פפיאשוילי ליום הולדתו ומאחל לו בריאות טובה, אושר ואריכות ימים יצירתית!" ("חדשות השבוע", 12.04.2012 ו-"הקולן היהודי",11.09.2007).

והוכחה נוספת לכוח היצירה של יעקב פפיאשוילי: בסוף שנת 2014 יצאה לאור העבודה החדשה של יעקב פפיאשוילי "ירושלים - תביליסי" (תרגום נובלות של הסופר הגרוזיני המפורסם, רֶוואז מישוולאדזה, מגרוזינית לרוסית ולעברית). את התרגום הרוסי ביצע יעקב פפיאשוילי, ואת התרגום לעברית עשה המורה המוכשר לעברית איגור שלמן.

הספר "ירושלים - תביליסי" ראוי להמחשה תיאטרלית או קולנועית, ונוכל להיות עדים לנהירה של הקהל אחרי יצירות כה מושכות לב. הספר אכן זכה לתהודה ואף נמצא בספריית המדינה בברלין (Berlin State Library-Prussian Cultural Heritagen).

ולסיום: מספר מילים על ספרו החדש של הסופר והפובליציסט יעקב פפיאשוילי. בתור כותרת לספר זה משמשות מספר מילים של תהילים קכ"ג: "... כְּצִפֹּור נִמְלְטָה מִפַּח יֹוקְשִׁים." לאור החשיבות הרבה של "העלייה הרוסית" למדינת ישראל, החליט המחבר שוב להוציא לאור ספר בשתי שפות - עברית ורוסית. הספר מציג שני ז'אנרים ספרותיים - פרוזה ופובליציסטיקה. יש לציין: כל העבודות הפובליציסטיות, בניגוד לפרוזה, נכתבו על-ידי המחבר בישראל בשפה הרוסית, וכמעט כולן פורסמו בין השנים 1997 - 2015 בעיתון "חדשות השבוע".

מי שקורא את ספרו החדש של יעקב פפיאשוילי, חש, שהוא מיטלטל על גלים שוצפים, עד להתרחשויות היסטוריות בעֵין הסערה, צופה לרוח האדם, נחשף לחידת הקיום, לסיפורם הטרגי של העמים הנסחפים בגלגלי המהפכות: כמו-כן אנו עדים לפכים מחייהם של העם הגרוזיני, העם הרוסי, ולשברי תעודה על מצבם של היהודים בתוך האוקיינוס הסוער.

פפיאשוילי פוקח את אוזנינו לאותם קולות, שכמו נשכחו, שכמו נדחקו אל מתחת לעור התוף של העולם, וסיפוריו נותנים פירוש לאגדות שהיו, לעובדות שהלכו והסתבכו, והתובנות שרוחשות כובשות אותנו, שוברות לבבות. סיפוריו של הסופר והפובליציסט אכֵן יודעים לטמון בקרבם נשמה יהודית, לחן מיוחד, שיש בו עדות ממעמקים לגורל היהודי.

יעקב פפיאשוילי הוכיח לאורך כל הדרך, שהוא סופר ופובליציסט מחונן, והקורא נפעם מכתיבתו, מן הסיפורים שמסופרים בצורה קולחת. מעֵבר לכּול יש לספריו תרומה לסיפור ההיסטורי ולז'אנר של הרומן ההיסטורי, שלא רבים יודעים כיצד להתמודד עמו. יצירותיו של פפיאשווילי מעידות וחושפות לפנינו את דרכו, דרך שבה הוא חושף פרקים נעלמים מחיי עמנו במתח הבלתי פוסק בין גולה לגאולה.