"לא פוסלת חזרה לפוליטיקה של עירק"

ררד סיפרה שעורך דין מטעמה דאג להסדרי הקבורה של אביה, והוא נטמן באזור אל-עוג'ה, קרוב לשני אחיה, עודיי וקוסיי. כשנשאלה על הירושה שקיבלה מאביה, התחמקה והשיבה כי היא לא הייתה חומרית אלא ערכית. לטענתה ירשה את ערכי אביה - אהבת האדם ויראת האל (אירוני למדי כשמדובר בדיקטטור שהוציא להורג עשרות אלפים). לטענתה, היום בעולם הערבי בכלל ובארצות המפרץ בפרט מעריכים את מפעלו של אביה, שהיה "השריון המבוצר" שלהם מפני האיום האירני והיום בהיעדרו הם משחק בידיהם. המראיין לא מניח ושואל שוב על נושא הרכוש של אביה, כמו הארמונות שלו והקלצ'ניקוב המצופה זהב שהיה בבעלותו, אולם היא עומדת על סירובה להשיב אם קיבלה משהו. ידוע שררד זוכה לתמיכה ומקבלת מגורים למשפחתה מבית המלוכה הירדני. בראיון היא מודה לעם הירדני ולמלך על האירוח המכובד ועל התמיכה בה ובמשפחתה.

מפלגת הבעת' מתה יחד עם סדאם?

נזכיר כי מפלגת הבעת' אינה חוקית בעירק כיום. מדובר במפלגה חילונית שדגלה באיחוד העולם הערבי (ללא הבדלי דת או עדה), בשחרור מהשפעת המערב ובסוציאליזם. שני סניפים של הבעת' תפסו את השלטון, בסוריה ובעירק, אך היו עוינים זה לזה. בכירי הבעת' העירקי, בהם סדאם חוסיין, היו בעיקר ערבים מהזרם הסוני כשרוב העירקים (כ-60%) הם מוסלמים שיעים.

"האם עם מותו של סדאם גם מתה מפלגת הבעת'?" - נשאלה ררד, והשיבה כי עדיין יש למפלגה פופולריות רבה ורעיון הבעת' עדיין נושם ופועם. לגבי מנהיג הבעת' העירקי אחרי מות אביה, עזת אבראהים א-דורי (סגנו של סדאם שלא נתפס בידי האמריקנים, סייע לקידומו של ארגון דאעש ומת ב-2020), סיפרה ררד שהיה קרוב מאוד לאביה וגם היה קשר קרוב בין שתי המשפחות. כמו בחלקים הקודמים של הראיון, משתדלת ררד לנפץ את התדמית הקשוחה של אביה. היא מספרת כי בשנות ה-90 כאשר א-דורי חלה, הופתע הצוות הרפואי לראות את אביה אוחז בידו ומביע רגשות באופן מוחצן.

ררד נשאלה לגבי האפשרות שתירש את אביה בהנהגת הבעת', ואמרה כי אינה מעורבת בפעילות המפלגה ואין לה את הניסיון המתאים לכך. ררד ביטלה שמועות, לפיהן קיים יורש סודי והפריחה את השמועות על בן נוסף שלישי של סדאם (מלבד עודיי וקוסיי) או בדבר אחיין (בנו של קוסיי) שכביכול יש לה. היא מסבירה שעיקר ענייניה בחיים בטיפול בילדיה וביתה ובמפגשים חברתיים. אם נוצר הרושם שאין לררד שאיפות פוליטיות, הרי שבהמשך היא סותרת את עצמה.

מבוקשת על-ידי האינטרפול

המראיין הזכיר שממשלת עירק הפיצה באינטרפול את שמה עם עוד 59 מבוקשים באשמת תמיכה בטרור. היא השיבה שזה המחיר שהיא משלמת על ניסיונה להגן על אביה. ררד מתעקשת שמעולם לא תמכה בארגון לא חוקי או ארגון טרור ואף גינתה פיגועים נגד אזרחים וגם נגד הצבא האמריקני בעירק. היא אינה מודאגת מנסיעה בעולם הערבי, שם לדבריה לא מתייחסים לרשימת המבוקשים העירקית. היא אכן הייתה בהרבה מדינות ערביות בשנים האחרונות והאינטרפול מודע לעובדה שההאשמה נגדה נגועה באינטרסים פוליטית.

מעורבת בפוליטיקה העירקית? "הכל אפשרי"

המראיין שאל האם יש ממשלת צללים מחוץ לעירק הקשורה למשפחתה, והיא השיבה בזהירות: "הכל אפשרי בשלב בו אנו נמצאים במצב הפוליטי בעירק", ולא הסכימה להוסיף. יש לררד חשבון בטוויטר המשמש כשופר לדעותיה. שם היא מתייחסת למה שקורה בעירק או בעולם הערבי. לטענתה, היא חוששת שאם תתבטא באמצעי התקשורת יעוותו או יסלפו את דבריה.

ררד נשאלה מה היא מאחלת לעירק מולדתה, והשיבה: "אני מקווה שתהיה יציבות באזור שזה הדבר החשוב ביותר".

אחרי 10 שנים שלא הופיעה בתקשורת, עורר הראיון עם ררד חוסיין ביקורת בתקשורת הערבית. התגובות היו קיצוניות, בעד ונגד. השיח הציבורי על נושא דמותו של סדאם חוסיין התעורר מחדש בעקבות הראיון. במישור הפוליטי, התארגנה קבוצת "ועדת השהידים" בפרלמנט העירקי, ופנתה לרשת אל-ערביה בדרישה לא לשדר ראיון עם מי שהיא מחשיבה כבתו של פושע ורוצח המונים. המנהיג השיעי העירקי הבולט מוקתדא צדר הכריז השבוע כי ררד היא אישיות בלתי רצויה בעירק, וכי "אין שום מקום היום לבעת' של סדאם בארצנו. לא שכחנו את הרציחות ההמוניות שביצע, את קטיעת האיברים והוצאות להורג של חכמי דת (השיעים)".

הרשתות החברתיות סערו אחרי כל אחד מששת חלקי הראיון. בתקשורת הערבית התראיינו פרשנים ערביים רבים בנושא. מתנגדיה של ררד שאלו האם זה מקרי שהיא בחרה להתראיין דווקא כעת, כשהמצב הביטחוני והכלכלי בעירק כל כך גרועים. הם גם הביעו תמיהה כיצד יכולה ררד להתגאות באביה, אחרי שרצח את בעלה. רובם ביקרו את התעלמותה הבולטת של ררד מהפשעים שביצע אביה בעירק, בעיקר נגד השיעים והכורדים ומרדיפת מתנגדיו באכזריות כה רבה. באולפני הרשתות הערביות הגדולות, נערכו דיונים האם קיימת סכנה שפעילי הבעת' בעירק ינצלו את הפופולריות של ררד, על-מנת לנסות ולחזור לשלטון בבחירות הבאות בעירק או באמצעים אלימים. אנשי תקשורת אחרים טענו כי האפשרות הזו אינה קיימת והזהירו כי מדובר בתעמולה של מפלגות פרו-אירניות לשם הפחדת הציבור. תומכי סדאם חוזרים על הטענה כי הפלת משטרו לא הפכה את עירק לגן עדן. נהפוך הוא, המצב הכלכלי רק הידרדר. עירק נכבשה בידי צבא ארה"ב ומאוחר יותר (אחרי פינוי רוב החיילים האמריקנים) השתלטה עליה אירן. עירק של סדאם הייתה מאוחדת ולא הייתה בסכנת פירוק כשם שהיא כיום (שיעים במזרח, סונים במערב וכורדים בצפון).

יש לתת את הדעת לעובדה שררד בחרה להתראיין לערוץ הנמצא בבעלותה של סעודיה ובאולפן השוכן באמירויות. מדובר בשתי מדינות העומדות בחזית המאבק נגד אירן. יש להניח כי רוב האהדה בעולם הערבי לררד סדאם אינה נובעת מגעגועים לאביה, הרי רוב הדור הצעיר לא זכה להכיר אותו. האמפטיה כלפי בתו של הדיקטטור נובעת בעיקר מהחשש בעולם הערבי הסוני מהאיום האירני.