הנשיא ג'ו והילדה אביגיל

הימים האחרונים של חול המועד וחג שביעי של פסח חלפו והותירו בנו תמיהה: בעמודים הראשונים על העיתונים נדפסו הצילומים הצבעוניים של הנשיא ג'ו והוא חובק אל חזהו את הילדה הישראלית אביגיל, בת ארבע. נדמה לנו כי החמצנו יחוס פרשנות מתבקשת לצילום זה, חסר תקדים. ההחלטה של הנשיא ג'ו להתייצב עם אביגיל החבוקה מול המצלמות הייתה הפגנת פתיחות, גילוי של אנושיות ואפילו ביטוי למדינאות נבונה.

ככל שעקבתי אחר תוכניות השיח המפוטפטות באולפנים, נדמה לי כי הפעם לא הוזעקו הפרשנים לענייני אמריקה כדי להסב את תשומת הלב של צופים ומאזינים להחלטה כה נבונה של הנשיא ג'ו. נעיר כי את הביטוי 'הנשיא ג'ו' לא אנו המצאנו אלא הילדה אביגיל היא אשר שיתפה אותנו, אנשי היום יום, ברשמיה הנרגשים מן המפגש עם סבא ג'ו, מיד לאחר שנחלצה מחזהו של מי שידוע כמנהיג החשוב ביותר בעולמנו.

לאחר שהצילום התפרסם ברחבי תבל, התחזקה בנו הסברה כי הצמדתה של אביגיל לחזהו של הנשיא ג'ו - הבטיחה לו את הזכייה בכהונה שניה של נשיאות. לא שהינו בארה"ב בימים אלה, אבל בהכירנו מעט את התקשורת האמריקנית, אין ספק כי הצילום המקרין אנושיות חמה (ואפילו מדינאות נבונה!) יהיה מן המניעים אשר יגרמו למצביעים בנובמבר להעניק את קולותיהם לנשיא מן המפלגה הדמוקרטית.

בל אחטא בשפתי, אבל לעניות דעתנו פרסום הצילום חסך למנהלי מסע הבחירות של הנשיא ביידן הרבה מיליונים שהיו משולמים לרשתות טלוויזיה ורדיו כדי לרכוש זמן רב לשידורי תעמולה שנועדו להאדיר את אישיותו של סבא ג'ו. כידוע, אנו אנשי התקשורת, נחפזים להצמיד לכל צעד מדיני שעושה ארה"ב את הזווית הישראלית אפילו אם זו נעדרת. ואילו הפעם, אם ינצח הנשיא את יריבו, כפי שאנו סבורים, הוא יוכל להודות להוריה המנוחים של אביגיל, רועי וסמדר עידן שנרצחו בכפר עזה על-ידי החמאס בביתם בטבח 7 באוקטובר.

אין תקדים לביטוי כה נחרץ לעוצמת ההבט הישראלי שנכח בימים אלה בחדר הסגלגל בבית הלבן. ומי ישווה את עוצמת נוכחותה של אביגיל בבית הלבן, לנוכחותם של יועצים ובכירים מישראל המבקשים להביא לשיחרורם של חטופות וחטופים. ייתכן כי הצילום של הילדה הישראלית שהתייתמה החבוקה על-ידי הנשיא ימלא לעת קצרה את החלל שלא נתמלא על-ידי המנגנון החסר, האילם, המכונה 'ההסברה הישראלית'. הרי יהיו אמריקאנים שיתמהו: מי הילדה שהגיעה לחזהו של נשיאנו? ונקווה כי ההסבר יהיה מדויק ומאיר עיניים, ובעיקר: כה עצוב.