משט הסיוע הטורקי - מבחן קריטי

האווירה הכללית שמוביל הממשל הטורקי נגד ישראל ברחבי טורקיה ובאזור הולכת ומחמירה. לצד הכוונה להוציא את המשט הנוסף לכיוון עזה המתעכב בינתיים, התקיימו החודש מול משרדי הממשלה באנקרה הפגנות הקוראות לנתק לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל ובפן הבינלאומי טורקיה חברה למדינות התובעות מבית הדין הבינלאומי קיום משפט לנציגי הממשלה והצבא הישראלי בעקבות המלחמה בעזה. אנשי עסקים משתי המדינות החלו לחפש שיתופי פעולה עסקיים במדינות אחרות. כותב מאמר זה שב לפני כמה ימים מביקור עסקי מוצלח עם לקוח בינלאומי-טורקי במדינה שלישית. סוגיית הסיוע המוצנח לבדה לא הייתה מביאה את הטורקים לצעד כה קיצוני, שאומנם משרת את ארדואן מול בסיס קהל המצביעים שלו, אך מכתים אותו מול חלק בלתי מבוטל ממדינות המערב, ובמיוחד ארה"ב. ההפך! טורקיה העבירה ציוד רב דרך גורמים שלישיים לפלשתינים בעזה אך התשובה לכך טמונה בתסכול שהצטבר לאחרונה בארמון הנשיאות באנקרה סביב ההדרה הטורקית מדיוני "היום שאחרי" ברצועת עזה.

מאה שנים להיווסדה, מתמודדת טורקיה עם משבר כלכלי חריף שלא ידעה כמותו. התנהלותם והתבטאותם של ראשי הממשל הטורקי כנגד ישראל אך גם נגד העולם המערבי בשנים האחרונות הרחיקו אותה עוד יותר משיקום כלכלתה וללא סיוע מידי ממדינות המערב לא בטוח שתשרוד את המשבר הזה. מייסדה ונשיאה הראשון, הידוע כ"אבי הטורקים", מוסטפא כמאל אטאטורק, לבטח מתהפך בקברו לנוכח המשבר הכלכלי החריף שפקד אותה בשנים האחרונות ושהתעצם ב-2023. מאז 2015 איבדה הלירה הטורקית כ-45% משוויה, ב-15 השנים האחרונות צנח שוויה ביותר מ-90% לעומת הדולר, והאינפלציה הרקיעה שחקים לכ-70%. חזונו של אטאטורק היה להפוך את טורקיה לדמוקרטיה שבה תופרד הדת מן המדינה, כפי שעשה רשמית ב-1937, לרקום קשרי מסחר ותרבות עם המערב, ולשמור על ערכיה הדתיים. אך בשנים האחרונות הכל השתנה לרעה.

הקש ששבר את גב הגמל היה התייחסותו של ארדואן לתגובת צה"ל על מתקפת הפתע של חמאס. הנשיא הטורקי הביע תמיכה ברורה בחמאס, קרא להפסקת אש מיידית ואמר כי על המדינות המוסלמיות לפעול יחד למען שלום. הוא הפציר בישראל "להישמע לקריאות השלום", והוסיף- איים: "נשתמש בכל האמצעים הפוליטיים, הדיפלומטיים והצבאיים הנדרשים". לדבריו, "ישראל חייבת להפסיק את ההתקפות על עזה, הוא קרא למעצמות העולם "ללחוץ על ישראל להפסיק את ההתקפות". פנה לגורמים בינלאומיים שתומכים בישראל והפציר בהם "להפסיק להוסיף דלק למדורה" וזאת דווקא כשהעוינות בין טורקיה לישראל שככה מעט לפני כשנה, בעקבות ביקורו של נשיא המדינה יצחק הרצוג בארמונו באנקרה ופגישתו הטובה עם נתניהו במסדרונות האו"ם.

מאז אמר גם: "אני חוזר ומדגיש שחמאס איננו ארגון טרור", ו"נספר לעולם כולו שישראל היא פושעת מלחמה". בשבוע שעבר קראו אזרחים וחברי פרלמנט בעת נאומו קריאות "מוות לישראל" ובמקום להשתיק אותם הוא הוסיף שישראל היא הנאצים ונתניהו הוא היטלר. במהלך זה קירב את טורקיה למעמדה של אירן. אמירותיו, שהובילוהו לעימות ישיר עם ארה"ב, עם אירופה ועם ישראל, כנראה סותמים את הגולל על חזונו של אטאטורק. רבים טוענים בקול כי מעתה טורקיה איננה עוד בת ברית שהמערב חפץ ביקרה, אלא חברה בציר הרשע הכולל את רוסיה, את סין ואת אירן. גורם מדיני אמר לאחרונה כי "לאחר שנים שבהן זגזג בין מדינות המערב לציר הרשע, הסיר ארדואן את המסכה מעל פניו וחשף את פרצופו האמיתי. לא עוד הבנות, חידוש יחסים או הכלה. את הנעשה כנראה אין להשיב."

הערכה בישראל שארדואן משמש כפטרונו של החמאס ומתוסכל מכך שקטר היא המתווכת המרכזית לעסקת החטופים לצד מצרים, ומכך שלא הצליח במשימה הזו למרות שהורה לאנשיו לנסות ולתווך. גורם מדיני בכיר בישראל אמר: "אנחנו במשבר דיפלומטי עם טורקיה. הביטוי שלו מאוד חריף, גם הידיעות על הפסקת השת"פ בתחום האנרגיה לצד הטלת הסקציות על מוצרי הבנייה החמירו. התבטאויותיו של ארדואן בלתי נסבלות. מדובר בהזדהות עמוקה עם האחים המוסלמים. מבחינתם החמאס הוא בסדר גמור. בתפיסת האיסלאם של ארדואן להרוג יהודים זה בסדר".

צעדים נוספים

בישראל לא שמחים להודות על כך שהצעד של טורקיה כואב ומשבש שרשרת אספקה בצורה משמעותית. העובדות מדברות בעד עצמן: 29% מכלל יבוא המלט לישראל מגיע מטורקיה, 11% מהפלסטיק והגומי ו-10% מהטקסטיל. אבל הטורקים ידעו מדוע הם בוחרים לנקוט צעד שכזה בעיתוי שכזה. הם עשו זאת בידיעה כי חברות ישראליות רבות שתלויות ביבוא העתיקו בשנים האחרונות את הייצור שלהן מהודו וסין לטורקיה וכעת בעקבות הסנקציות הטורקיות הן מבצעות את הפעולה ההפוכה לזו שעשו בגלל החות'ים - הן פונות לחברות בהודו ובסין כדי לחדש אצלן את הייצור. הסחר בין המדינות צפוי להיפגע ולהשפיע על תשומות הבנייה בישראל לאחר שמשרד המסחר הטורקי הודיע על 54 הפריטים שאסורים ליצוא לישראל עד לתום המלחמה ברצועת עזה, שר החוץ הטורקי סיפר כי ארדואן אישר "שורת צעדים נוספים".

הטורקים כבר הכינו מהלכים אנטי-ישראלים נוספים שרק יעמיקו את המשבר בין המדינות. הוחלט שכל יצוא שייעשה מול ישראל יהיה מחויב ב-100% מכס ויידרש בקבלת קדם-אישור ליצוא. ללא ספק! המהלכים הללו יחריפו את הצעדים להעמקת המשבר בין המדינות ועלולים לגזור גזר דין מוות לסחר עם ישראל, שנמשך בהצלחה יותר משבעה עשורים עד כדי הגעתה של טורקיה למעמד שותפת הסחר החמישית של ישראל. הקש שישבור כנראה את גב הגמל של הסחר ישראל-טורקיה עשוי להתקבל מתוצאות המשט השני לרצועת עזה שתוכנן לצאת כמה פעמים ונדחה.

רק שלשום זכה המשט לאישור הרשויות בטורקיה אך שוב נקלע לבעיית רישום הספינה הגדולה שלו ושיוך למדינה שהסירה ממנה את דיגלה מה שגורם לעיכוב נוסף מאמש. מדובר באיחוד של 12 ארגונים ממדינות שונות, כמו טורקיה, קנדה, ארה"ב ודרום אפריקה, בשם "קואליציית משט החרות" (FFC) בהובלת ארגון IHH, אותו גוף שעמד מאחורי משט המאווי מרמרה ב-2010. IHH מוגדר בישראל כארגון טרור. מעבר לכך, במסגרת FFC יש פעיל בולט בשם זאהיר ביראווי, שלו מיוחסים קשרים קרובים עם חמאס. אגב, אותו משט אומנם פגע בקשרים הדיפלומטיים של ישראל וטורקיה ברמה חסרת תקדים, אבל לא השפיע עמוקות על קשרי הסחר שרק צמחו לאורך שנים מהיקף של 4 מיליארד דולר להיקף של 9 מיליארד דולר בעשור.

בניגוד לפעם קודמת אין כעת מצור הומניטרי על עזה וסחורות לצד ציוד הומניטרי נכנסות באופן שוטף בהובלה בינלאומית ובהסכמת ישראל. במשט הקודם ב-2010 עשינו הרבה טעויות, כדאי להיזהר מאוד הפעם, סחורות נכנסות ביבשה, בים ובאוויר, קשה מאוד יהיה למנוע הכנסת סחורות דווקא מהמשט הטורקי הזה. יש קולות הקוראים להתייחס לציוד במשט הזה כהומניטרי מבלי לספק לו הישגים מדיניים אחרים ולהכיל אותו כמשט הומניטרי פשוט, במטרה להימנע מההתנגשות פיזית אלימה שתתן לממשל הטורקי ולשליחיו את הפרובוקציה שהם מחפשים. אך רבים חושבים שיש לעשות הכל כדי לעצור את המשט הזה על פעיליו המבקשים לפגוע במטרות המלחמה של ישראל בכיסוי של פעילי שלום שהביאו איתם ציוד הומניטרי לפלשתינים.

במשט ישתתפו 3 ספינות, מהן 2 ספינות לנוסעים ואחת למטען, עליה 5,000 טון ציוד ו-8 אמבולנסים המיועדים לבתי חולים ברצועת עזה. יהיו כאלף פעילים חברתיים, חברי פרלמנט מטורקיה, פוליטיקאים, עיתונאים, אנשי ארגוני החרם על ישראל ופעילים מארצות שונות כגון ספרד, צרפת ועוד. משלחות של פעילים יצאו כבר מירדן, מאלג'יר ומתוניס לטורקיה והם נמצאים ברחבת מסגד איה סופיה באיסטנבול, רחבה שהפכה לשטח ההתכנסות ולמאהל המחאה שמארגנים ארגוני החרם. הפעילים מגיעים מ-36 מדינות. בין משתתפי המשט ניכרת נוכחות בולטת מאוד של ארגוני החרם על ישראל, ארגונים נגד ההתנחלויות ועוד, כולם תחת הכותרת של "ארגוני זכויות אדם". מהפעילים הבולטים במשט ניתן למצוא את נכדו של נלסון מנדלה, ואת בתו של המהפכן צ'ה גווארה. המשט ילווה בעשרות צוותי טלוויזיה ועל הספינות הותקנו כבר עמדות צילום רבות. צוות של אל ג'זירה צפוי לתעד את המשט מהספינות.

סיפור בינלאומי

לסיכום, עד פרוץ המלחמה שתי המדינות פעלו לחמם את היחסים ביניהן בעקבות משבר "משט המרמרה" ומשבר מבצע צוק איתן. הדבר בא לידי ביטוי בפגישה שקיים ראש הממשלה נתניהו עם ארדואן בעצרת האו"ם וביקור שערך נשיא המדינה הרצוג בטורקיה לפני כשנתיים. הטענה הפורמלית במשט המתוכנן הינה אספקת סיוע הומניטרי לעזה - אבל ידוע לנו כי טורקיה מכניסה לעזה ציוד הומניטרי דרך מעברים אחרים ובכמות מובילה על פני רוב המדינות, על כן הסיבה האמיתית היא יצירת פרובוקציה טורקית בינלאומית באמתלה של סיוע הומניטרי במטרה להחריף את הטון ולפגוע בישראל. טורקיה מרגישה צורך דחוף להיות חלק מהסיוע ההומניטרי הישיר לעזה וישראל לא נתנה לה עד עכשיו אפשרות להתקרב לעניין.

יש הטוענים כי מוטב שישראל תשתמש בגורמי המודיעין ותתייחס למשט כצעד הומניטרי ותאפשר את כניסתו לאחר בדיקה, ויש הדורשים כי ישראל תתייחס למשט כפרובוקציה צבאית עם כל המשתמע לכך לרבות עצירת הספינות לפני כניסתן לגבול הבינ"ל שלנו, נקוה שלא אך אם יהיו נפגעים (במשט הקודם היו עשרה הרוגים) זו תהיה אחריות ישירה של ממשלת טורקיה ששילחה את הספינות ללא תיאום וללא אישור לחדירת הגבול הישראלי וישראל תצטרך להגן על גבולה, זה יהפוך לסיפור בינלאומי, כפרובוקציה טורקית שצלחה ולצידה בין השאר גם נזק תדמיתי לישראל.

סביר כי המפלה שארדואן ספג בבחירות המקומיות הובילו אותו לקבל החלטה פופוליסטית, בניסיון לרצות את דעת הקהל שקוראת לגישה נוקשה יותר כלפי ישראל אפילו מקרב חבריו לאופוזיציה, אך אי-אפשר להתעלם מהעובדה שהביקורת הבינלאומית הגוברת על ישראל מצד מדינות המערב, ובפרט המתח ביחסים עם נציגי הממשל האמריקני, נתנו לארדואן רוח גבית להעלות דרגה בהחרפת תגובותיו ובצעדים כנגד ישראל מבלי לחשוש מתגובה אמריקנית קשה נגדו.

שר החוץ ישראל כ"ץ ושר האנרגיה אלי כהן קודמו בתפקיד ופעלו רבות להעביר את המסרים בהתאם, אך מסתבר לצערנו שזה לא מספיק מעביר את המסר שלנו לטורקים שהגבירו פעילות נגדנו ומסייעים לאויבנו בגלוי בעת מלחמה. אם יתברר בימים ובשבועות הקרובים כי טורקיה ממשיכה להסלים את צעדיה נגד ישראל ובצורה המסייעת לאויבנו בחמאס, יש לבחון את הדרכים לתגובה ישראלית חריפה יותר למהלכים הללו בנקיטת צעדים דיפלומטים, היסטוריים וכלכליים כלפי טורקיה והאינטרסים שלה באזור ובכלל, לרבות מוכנות להפעלת לחץ כבד בעת ביקורו של הנשיא ארדואן בארה"ב בחודש הבא. ישראל חייבת להוביל את המהלכים הללו ולא להיות מובלת ומגיבה אליהם כפי שפעלה במשך שנים עם הפרובוקציות של הטורקים.

יש לשמור על עקרון ההדדיות בתגובות כדי שהצד השני המבין היטב את כללי המזרח התיכון יבין גם שיש כאן מדינה ריבונית מפותחת וחזקה בכל ההיבטים היכולה להגיב בהתאם ולהשיב לו כגמולו. ישראל תהיה חייבת להגיב ולפעול במהירות למניעת סחף של מדינות נוספות לזרם האנטי ישראלי המגיע מטורקיה בימים אלה, בין אם תפנה למדינות וארגונים פרו-ישראלים בארה"ב לצד ידידיה בקונגרס האמריקני כדי לבחון הפרה טורקית של חוקי החרם נגד ישראל - ולהטיל עליה סנקציות דיפלומטיות וכלכליות בהתאם לרבות עצירת עסקות נשק שהובטחו להם בעקבות שחרור סירובם לצירוף שבדיה לנאט"ו. מהלכים כאלו בהחלט עשויים לגעת בנקודות רגישות וקריטיות של טורקיה לטווח הרחוק והיא חייבת להבין זאת בגלוי ומהר. נקוה שלא נידרש להחרפת הצעדים עד כדי הקפאת היחסים בין המדינות עד לסיום שלטונו של הממשל הנוכחי שם.