הצעד המתבקש: לבטל את ההסדר עם דרעי

מה קורה כעת? ב-25.1.22 הודה דרעי. באותו יום התביעה וההגנה והוא עצמו ציינו את פרישתו מהחיים הציבוריים כנסיבה להקלה ואף כעונש משמעותי. ב-1.2.22 גזר הרבסט את דינו של דרעי, ומיד נראה את המשקל שניתן לפרישה הזאת. לאחר ימים אחדים קיבל דרעי חדר בכנסת כיועץ לסיעת ש"ס. הוא לא התפטר אפילו לרגע מתפקידו כיו"ר המפלגה. באוקטובר הוא הועמד בראש רשימתה לכנסת. בנובמבר הוא נבחר. בדצמבר הוא אמור להתמנות לשר בשני משרדים – הפנים והבריאות; בהמשך אמור דרעי לקבל את תיק האוצר.

איך כל זה עולה בקנה אחד עם מה שנאמר והובטח לבית המשפט? עם מה שבית המשפט עצמו ראה כאחד הנימוקים להקלה בעונש? לא מסתדר. פשוט לא מסתדר. מהתנהגותו של דרעי נראה, שהוא הוליך שולל במודע את המדינה ובית המשפט. כאמור, הוא לא פרש אפילו לרגע מהחיים הציבוריים. הוא לא יכול היה לצפות בינואר שיהיו בחירות בנובמבר, אבל אפשר היה לדעת תוך ימים בודדים שהוא מפר את ההסדר ורומס לחלוטין את התחייבותו לבית המשפט. כעת דרעי שם ללעג ולקלס את מה שנשאר, אם בכלל, מאותה התחייבות שלו ומאותה הנמקה של בית המשפט. הוא ועוד איך בחיים הציבוריים. הוא ועוד איך שמר על מטה לחמו. הוא ועוד איך יגע בכספי ציבור, בהיקפי ענק.

האם אפשר לפתוח את ההסדר? לא ברור. ככל שבדיקתי מגעת, אין פסיקה העוסקת בשאלה זו. לכאורה, זה אמור להיות כמו כל הסכם: אם אחד הצדדים מפר אותו, הוא בטל. אבל אנחנו בתחום הפלילי, בו צריך כמובן לנהוג בזהירות יתר. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר באיש ציבור העומד בראש מפלגה שקיבלה מאות אלפי קולות. אך נראה שבשל חומרת הדברים, מן הראוי שהפרקליטות תודיע על ביטול ההסכם ותעביר את ההכרעה לבית המשפט.

כעת נראה את הציטוטים הרלוונטיים. נפתח בטיעונים לעונש. התובע, עו"ד ירון גולומב: "לצד אלו, אבקש להציג שיקולים לקולא שמצדיקים עונש שלא מכיל רכיב מאסר, בראש ובראשונה הודאתו של הנאשם ונטילת אחריות על מעשיו, בהקשר זה אמירתו הציבורית של הנאשם ופרישתו מחייו הפוליטיים משקפים כי פיו וליבו שווים".

הסניגור, עו"ד נבות תל-צור: "מדובר בהחלטות של האיש בצורה עקבית ורציפה, שלמות מוחלטת עם המהלך ואני מצרף את ההודאה הזו. לכן נטילת האחריות היא דבר משמעותי ביותר... האיש התפטר מהכנסת וזה מטה לחמו לאחר תשע שנים כח"כ וכשר, ויתור שלו יכול להיות במיליוני שקלים, צריך לחפש מאיפה להביא פרנסה עכשיו".

אריה דרעי: "ההסדר נעשה כרצוני, איש לא כפה עלי... נטיית ליבי הייתה לא להסכים, חשבתי שאני בכל זאת איש ציבור, יש ציבור גדול שאני מייצג, שנתן לי אמון בארבע מערכות בחירות האחרונות. למרות כל החשדות, בכל זאת האמינו בי. התייעצתי עם רבותי אם מותר לי על-פי דין לעשות מה שאני עושה ולהתפטר מהכנסת, ולהגיד לציבור שבחר בי: אני בוחר בחיים הקלים ועוזב את הכנסת. הייתה לי התלבטות קשה מאוד.

"... קיבלתי את זה במודעות ובלב לא קל. החלטתי שאני לא רוצה לחזור למה שהיה לפני 20 ו-30 שנה ורוצה להמשיך עם הזמן שנשאר לי להשקיע בצורכי ציבור בלי לערב את המלחמות הללו ולהמשיך לייצג את השכבות והציבור שאני מייצג בצורה אחרת, גם אם לא מהכנסת. החלטתי בלב לא קל אבל בעצתם ובהוראתם של הרבנים שאני מתייעץ איתם. היה חשוב לי להדגיש. אני לוקח אחריות".

כעת נעבור לגזר הדין שכתב הרבסט. "הודעת ההסדר מלמדת כי הנאשם החליט להתפטר מכנסת ישראל. על פניו, מדובר בהודעה אשר אינה קשורה להליך הפלילי, אין בה כדי ללמד על סנקציה פלילית כזו או אחרת המהווה חלק מהסדר הטיעון ועניין זה מעלה תמיהה – מדוע אם כן, נכתב סעיף זה ומה הוא בא ללמדנו? אלא, שמדובר בנסיבה חשובה הבאה ללמד שתי נקודות חשובות אודות הנאשם.

"הראשונה: הנאשם, איש ציבור מזה כשנים רבות, מדיר עצמו מעתה מרצון מעיסוק בצורכי ציבור. שיקוליו הרחבים אינם פרושים בפני, אך נדמה כי תולדות חייו מלמדים כי הוא ראה בהיותו נבחר ציבור ייעוד ודרך חיים, וכעת נוכח התיק דנן ואישומיו – הרי שהוא מוותר על כך, וזאת מרצונו. אין זה קורבן קל למי שמיצב עצמו כשליח ציבור בעשורים האחרונים, ונדמה כי המאשימה עצמה רומזת על כי היא רואה בכך חלק מן העונש אשר אותו הטיל הנאשם על עצמו.

"הנקודה השנייה, הינה מניעתית בטיבה. כל החושש מן הנאשם ומפגיעתו בקופה הציבורית ויטען כי קיימת בו מסוכנות בכל הכרוך במשאו ובמתנו בענייני ממון הרבים או היחיד - יוכל למצוא מנוח לחשש זה ולומר בוודאות כי הנאשם לא יגע עוד בצורכי ציבור הכורכים בתוכם עיסוק כלכלי, וזאת בשל התרחקותו מהזירה הציבורית".

את כל אלו נשא הרוח. את כל זה צריך להציג לבית המשפט ולבקש ממנו להכריע. זה יקרה? קרוב לוודאי שלא. לפרקליטות אין האומץ הנחוץ כדי לעשות זאת, ודאי באקלים הנוכחי.