|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
הגביע העולמי תרם להיחלשות המחאה [צילום: וחיד סאלמי, AP]
|
|
|
המשטר האירני לא בסכנה, אך המחאה נמשכת
|
|
הדיכוי האכזרי של ההפגנות מקטין אותן משמעותית, אך המשטר מצוי במבוכה: הוא לא יכול להתעלם מהן וגם אינו מוכן לעשות ויתורים
|
|
עם כניסתה של המחאה באירן לחודש הרביעי, נראה, כי היא אינה מצליחה עד כה להציב איום משמעותי ומיידי על יציבות המשטר, ועל אחת כמה וכמה - ליצור חלופה לסדר הפוליטי הנוכחי. בשבועות האחרונים ניכרת ירידה בהיקף ההפגנות האלימות ברחבי המדינה, ככל הנראה על-רקע צעדי הדיכוי מצד המשטר, הקושי לשמר מחאה מתמשכת לאורך זמן, מזג האוויר החורפי וייתכן שגם בשל משחקי גביע העולם בכדורגל.
בין 5 ל-7 בדצמבר נרשמה אומנם עלייה זמנית בהיקף המחאות על-רקע קריאות לשלושה ימי הפגנות ושביתות לרגל "יום הסטודנט", המצוין באירן מדי שנה ב-7 בדצמבר. עם זאת, גם עלייה זו הייתה מתונה יחסית בהשוואה לחודשיים הראשונים של המחאה. במרבית מוקדי המחאה, שמספרם פחת משמעותית בשבועות האחרונים, השתתפו ככל הנראה בין עשרות למאות מפגינים בלבד. באזורים המאוכלסים בבני המיעוטים הכורדים (בצפון-מערב המדינה) והבאלוצ'ים (בדרום-מזרח המדינה) נמשכות מחאות בהיקף נרחב יותר, אך גם בהם נותר היקף המחאה מוגבל, ככל הנראה בעקבות דיכוי יעיל מצד השלטונות.
מבחינת הרכב המפגינים: מגזרים חברתיים וכלכליים משמעותיים, למשל פועלים בתעשיות מרכזיות ועובדים בענף השירותים, לא הצטרפו למעגל המחאה. גם הפגנות הסטודנטים באוניברסיטאות, שהיוו מרכיב מרכזי בשלביה הראשונים של המחאה, פחתו באופן משמעותי. בשלב זה לא נראה שיש בידי המפגינים היכולת לעבור משלב המחאה הספונטנית לכוח מאורגן עם תוכנית אסטרטגית ויכולת תכנון להמשך.
בנוסף על כך, אין כל עדות לבקיעים באליטה הפוליטית השלטת ובמנגנוני הדיכוי, ובראשם משמרות המהפכה, שנותרו נאמנים לחלוטין למשטר. בראשית חודש דצמבר עלה מהדלפה של קבוצת ההאקרים Black Reward, כי לפחות 115 חיילים מהצבא הסדיר נעצרו לאחר שהשתתפו בהפגנות המחאה. גם אם יש בסיס לדיווח זה, הרי שאין בו כדי להעיד על תופעה נרחבת בקרב הצבא ומשמרות המהפכה, שבכל אחד מהם משרתים מאות אלפי חיילים וקצינים.
אף על-פי כן, אין משמעות הדבר שהמשטר האירני הצליח לדכא את המחאה וכי ניתן לחזור למצב שלפני פרוץ ההפגנות בעקבות מותה של הצעירה מהסא אמיני בספטמבר 2022. גילויים מזדמנים של מרי אזרחי נמשכים כל העת מאז פרוץ המחאה, לרבות נוכחות נשים ללא רעלה במרחב הציבורי, ריסוס כתובות קיר נגד המשטר, השמעת קריאות בגנות המשטר מבתי אזרחים, השלכת טורבנים מראשיהם של אנשי דת בידי צעירים ברחובות הערים והתכנסויות לא-אלימות, למשל בעקבות הוצאתם להורג של שניים מעצורי המחאות במחצית הראשונה של דצמבר ובטקסים לציון מותם של הרוגי המחאות.
יתר על כן: המשך המחאה - אף אם בהיקף מצומצם - מעמיד את המשטר במלכוד. נכונות להיענות לדרישות המפגינים וביצוע שינויים במדיניות הרשמית, עלולים להיתפס כהפגנת חולשה, שתגביר את הדרישה לוויתורים נוספים בנוגע להרחבת החירויות האזרחיות והפוליטיות ותספק רוח גבית נוספת למחאה. זאת ועוד: ספק רב אם היענות חלקית לדרישות המפגינים תפיס את זעמם של האזרחים המפגינים נגד עצם קיומו של המשטר. לעומת זאת, התעלמות מדרישות המפגינים והישענות נמשכת על אמצעי דיכוי אלימים, עלולות להביא להסלמה נוספת במצב.
|
|
סתירות בנוגע ל"משטרת הצניעות"
|
|
|
|
|
חמנאי מתעקש ש"קולו של העם נשמע" [צילום: AP]
|
|
|
ניתן למצוא ביטוי לדילמה בה מצוי המשטר בערפול בנוגע לשינויים אפשריים במדיניות אכיפת קוד הלבוש האיסלאמי. בראשית דצמבר הצהיר התובע הכללי, מוחמד ג'עפר מונתזרי, כי המג'לס והמועצה העליונה של המהפכה התרבותית הקימו צוות משותף לבחינת המדיניות בסוגיה זו. ימים ספורים לאחר מכן, השיב מונתזרי לשאלת עיתונאי בנוגע להפסקת פעילותה של "משטרת הצניעות" באומרו, כי פעילותה אינה באחריות הרשות השופטת, וכי כוחות ביטחון הפנים הם שפתחו וסגרו אותה כרצונם. הצהרה זו התפרשה ככוונה לבטל את "משטרת הצניעות", אף כי השלטונות הזדרזו לפרסם הכחשה בעניין זה. גם אם קיים ספק רב לגבי יכולתם של השלטונות לחדש את פעילותה הסדירה של המשטרה מחשש להחרפת העימותים עם הציבור, הרי שלא מן הנמנע כי אכיפת קוד הלבוש האיסלאמי תתחדש בעתיד באמצעים אחרים.
גם נאומיו האחרונים של מנהיג אירן, עלי חמנאי, אינם מספקים כל עדות לנכונות מצד השלטונות להתפשר. בנאומו ב-26 בנובמבר לרגל שבוע הבסיג' שב חמנאי והטיל את האחריות למחאה על אויבי אירן החותרים לשינוי המשטר, ושיבח את כוחות הבסיג' על דיכוי ה"מתפרעים". בהתייחסו לקריאות מצד מבקרי המשטר להקשיב לקולו של העם, הצהיר חמנאי, כי קולו של העם נשמע היטב בהפגנות התמיכה במשטר ובהלוויתו של מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, שחוסל בינואר 2020.
במצב זה נראה, כי אין בידי המשטר היכולת למנוע את המשך המחאה ולחזור לשגרה, אך גם אין בידי המפגינים היכולת לערער את יציבותו. אף על-פי שהפגנות באירן אינן תופעה חריגה, ניתן להצביע על כמה הבדלים משמעותיים בין המחאה הנוכחית לתנועות מחאה קודמות, ובראשם משך המחאה חסר התקדים וקריאת התגר מצד המפגינים על עצם קיומו של המשטר.
גלישתה של אירן למצב מהפכני מתמשך מציבה בפני השלטונות אתגר משמעותי. ראשית, משום שהיא מייצרת מציאות נפיצה שעלולה לשוב ולהידרדר לעימותים אלימים, במיוחד סביב אירועים כגון ימי ציון לאומיים, הוצאות להורג נוספות של עצורי המחאות, מותם בכלא של אסירים פוליטיים וכדומה. שנית, היא עשויה לאפשר לתנועת המחאה זמן להתארגן חרף מאמצי המשטר למנוע זאת, אף על-פי שגם המשטר עשוי לנצל את הזמן לשיפור היערכותו ומוכנותו.
|
|
חוסר יכולת לטפל בבעיות השורשיות
|
|
|
|
|
השוק המרכזי בטהרן בעיצומן של ההפגנות [צילום: וחיד סאלמי, AP]
|
|
|
במקביל לגל המחאות נמשכת ההחרפה במשבר הכלכלי, שביטוייו המרכזיים הם אינפלציה בשיעור של 45%, גירעון תקציבי חמור ושחיקה נמשכת בשער המטבע המקומי, שהגיע לאחרונה לשפל חסר תקדים של קרוב ל-400 אלף ריאל לדולר. הרעת המשבר הכלכלי מגבירה אף יותר את תחושת התסכול בקרב הציבור ועלולה להוביל להצטרפות מגזרים חברתיים נוספים למעגל המחאה.
לאחרונה הזהיר הסוציולוג והעיתונאי הרפורמיסט חמיד-רזא ג'לאא'י-פור מגלישת אירן לחוסר ביטחון סיסטמי ומהיווצרות תנאים מהפכניים, אף כי הוא העריך, כי יש ביכולתו של המשטר למנוע מהפכה. בראיון ליומון הרפורמיסטי אעתמאד אמר ג'לאא'י-פור, כי בהעדר נכונות מצד המשטר להסכים לרפורמות, למשל על-ידי חיזוק מוסדות החברה האזרחית, ולהכיר בשינויים העמוקים המתחוללים בחברה האירנית, לא יהיה ניתן לצאת מהמשבר הנוכחי וכוחם של הקיצונים יתחזק.
אלא שעל-פי ניסיון העבר, קיים ספק רב בנוגע לנכונות המשטר להגמיש את עמדותיו ומדיניותו, במיוחד לנוכח שליטתם המוחלטת של השמרנים בכל מוסדות השלטון. בשנים האחרונות כבר הזהירו פרשנים, אנשי רוח ואקדמאים אירנים בולטים מפני החרפת הייאוש ואובדן האמון הציבורי בשלטונות. כך, למשל, הפרשן הפוליטי והעיתונאי אמיר מוחביאן, המזוהה עם הימין השמרני, אמר לאחר מהומות הדלק בנובמבר 2019 שהחברה האירנית יושבת על פצצה חברתית שעלולה להתפוצץ בכל רגע, והזהיר שפרק הזמן בין גלי המחאה עלול להתקצר אף יותר.
לקראת יום השנה ה-44 למהפכה האיסלאמית נראה, כי המשטר האירני אינו מוכן וייתכן שאף אינו מסוגל לטפל בשורשי המחאה הנעוצים בפער המתרחב והבלתי ניתן לגישור בין מוסדות השלטון לציבור, ובמיוחד הדור הצעיר. פער זה ימשיך להזין את גילויי המחאה, שהפכו בשנים האחרונות תכופים יותר וקיצוניים יותר, גם אם אין בהם בשלב זה כדי להציב איום מיידי על עצם שרידותו של המשטר.
|
|
|
הכותב הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
|
|
| תאריך:
|
24/12/2022
|
|
|
עודכן:
|
24/12/2022
|
|
ד"ר רז צימט
|
+המשטר האירני מופתע ומפוחד ממחאת החיג'אב
|
|
09:50 24/12/22 | יוני בן-מנחם | לרשימה המלאה |
המוסד הישראלי מזהה שינוי בהנהגה האירנית אשר לראשונה היא מגלה דאגה רבה "ממחאת החיג'אב" במדינה ומהאפשרות שהיא תביא לשינוי המשטר. גורמי מודיעין במערב מעריכים כי המשטר יגביר את קצב ההוצאות להורג של המפגינים בניסיון לדכא את המחאה, לכן חשוב לדבריהם להגביר את הלחץ הבינלאומי על אירן
|
|
|
|
|
|
מחאת החיג'אב באירן [צילום: תמונות המזרח התיכון/AP]
|
|
|
|
|
|
המשטר האירני לא בסכנה, אך המחאה נמשכת
|
|
|
"מחאת החיג'אב" באירן נמשכת כבר שלושה חודשים והיא מצליחה לאתגר את משטר ההיאתולות. יותר מכל גל מחאה מאז המהפכה הח'ומיינסטית ב-1979. ארגוני זכויות אדם מדווחים על 237 הרוגים במהלך ההפגנות עד כה, כולל נשים וילדים ועל כ-8000 עצורים. גל המחאה הצליח להביא להטלת סנקציות בינלאומיות על אירן למרות רצונן של מדינות מערב להגיע להסכם גרעין חדש עם ההנהגה האירנית.
|
|
|
|
|
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין התקשר הבוקר (יום ה', 22.12.22) לראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו ובירך אותו על ניצחונו בבחירות והקמת הממשלה. אמש הודיע נתניהו לנשיא הרצוג כי עלה בידו להרכיב ממשלה, אך בניגוד למנהיגים אחרים בעולם שהזדרזו לברך, השהה נשיא רוסיה את ברכתו.
|
|
|
|
|
מאז חיסולו בטהרן ב-3 בנובמבר 2020 של מוחסיין פחריזאדה, ראש תוכנית הגרעין הצבאית האירנית, אותו ייחס המשטר לישראל, מנהלת אירן מערכת טרור רצופה נגד יעדים ישראלים ויהודיים המתפרשת על פני ארבע יבשות - אסיה, אפריקה, אמריקה הלטינית ואירופה. מינואר 2021 עד דצמבר 2022 נמסר על 13 ניסיונות פיגוע אירניים נגד מטרות המזוהות עם ישראל ובהם נציגויות דיפלומטיות ודיפלומטים, אנשי עסקים ותיירים.
|
|
|
|
|
בכירים במערכת הביטחון בביקורת חריגה נגד החלטת הרמטכ״ל אביב כוכבי להודות בתקיפה הישראלית בסוריה: "זו פגיעה במדיניות העמימות, וחשיפה כזו עלולה לגרום לאירנים ל'מוטיבציית יתר' לנקום. ההשפעה של אמירה כזו לטווח הרחוק עלולה להיות שלילית, ואינה משיגה תועלת משמעותית". כך פורסם (יום ה', 15.12.22) בגלי צה"ל.
|
|
|
|
|
בעקבות "מחאת החיג'אב" הנרחבת באירן, המועצה הכלכלית-חברתית של האו"ם הצביעה (יום ד', 14.12.22) בעד הדחתה של הרפובליקה האיסלאמית מהוועדה למעמד האישה, ברוב של 29 שהצביעו בעד מול 8 שהתנגדו ו-16 נמנעים.
|
|
|
|
|
