המטה הקטן

כלי תקשורת ועיתונאים בכירים שיחקו תפקיד מרכזי בפרשת "מסמך גלנט" היא פרשת בועז הרפז, גלגוליו של מסמך שהעיד כביכול על מזימה לטובת מינויו של האלוף יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל והתברר כמזויף - ורשת הקשרים הפסולים והיריבויות המרות בצמרת ההנהגה הביטחונית של ישראל. למרות זאת, אומר רונן ברגמן בראיון ל"העין השביעית", הוא ושותפו לכתיבה דן מרגלית השתדלו להמעיט בדיון על התנהלות התקשורת בספרם החדש, "הבור".

לדבריו, עיסוק ממוקד בתקשורת היה מסיט את תשומת הלב ממה שהוא רואה כעיקר הפרשה - התנהלותו של הרפז לאורך השנים וקשריו עם אשכנזי - וממילא אינו מעניין את הציבור הרחב.

אף על-פי כן, לתקשורת ונציגיה בכל זאת שמור מקום של כבוד בכמה נקודות מפתח בספר. החל בידיעה של כתב ערוץ 1 יואב לימור על האפשרות שכהונת הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, תוארך, אשר הציתה את העימות הפומבי בין לשכת הרמטכ"ל ללשכת שר הביטחון; עבור במסרונים ששלח אחד ממפרסמי המסמך, כתב חברת החדשות של ערוץ 2 אמנון אברמוביץ', ליועץ שר הביטחון יוני קורן; וכלה בהדלפת המשטרה לתקשורת את שמו של הרפז כחשוד בזיוף המסמך, במטרה לקדם את החקירה.

התפקיד האקטיבי ביותר שמילאו עיתונאים בפרשה מוזכר כבר בדפיו הראשונים של "הבור". "בפרשה הזאת גייסו עיתונאים את מרב הכישרון הרטורי שלהם, את הטונים הגבוהים ביותר שהמקלדת מפקידה, בשירותם של שני הצדדים", כותבים מרגלית וברגמן, "שניים מהם היו באופן קבוע חלק ממועצת המלחמה של אשת הרמטכ"ל גבי אשכנזי ושל, כן, בעז הרפז".

בהמשך מפרטים המחברים כך: "קבוצת מקורבים שכללה את רונית אשכנזי רעיית הרמטכ"ל, וכמה עיתונאים, החלה בצירופים זוגיים שונים להתכנס על-מנת לטכס עצה 'מה עושים עם יוני' [יוני קורן, ראש מטה משרד הביטחון]. אה, כן, והיה שם עוד מקורב אחד: בעז הרפז. כאשר באוגוסט 2010 יחלו חקירות המשטרה באשר למשמעות 'מסמך גלנט', ידביקו כחולי המדים לקבוצה הבלתי פורמאלית זו את הכינוי 'המטה הקטן'. דיברו בו בכמה וכמה נושאים, אבל בדגש על קורן". מרגלית וברגמן גם יודעים לספר כי "פגישות של עיתונאים עם הרפז, כך על-פי רישומי המשטרה, התקיימו בבית קפה בבית הוורד בגבעתיים".

מי הם שני העיתונאים? ברגמן מסרב בתוקף לנקוב בשמות. יחד עם זאת, לדבריו, גורם חקירה בכיר, אשר נחשף למעורבותם, הופתע וטען כי מעשיהם חצו את הקו שמפריד בין סיקור חדשות ליצירתן.

מה בעצם כל כך חמור בכך שעיתונאים נפגשים עם מקורבי הרמטכ"ל?

"יש כאן מהלך שיש לו כל מיני זרועות, שמטרתו לייצר ספין כולל. זרוע אחת היא הפעלה של עיתונאים".

למה כיוון הגורם החקירתי?

"הכוונה היא שיש כאן פעילות שמטרתה לא רק לכתוב על מציאות. לא רק שנפגשים עם מקור, העיתונאי בודק ומפרסם, אלא פעילות הרבה יותר מאורגנת שמורכבת מכמה כלי תקשורת שמשתפים פעולה באיזו מטריה חובקת, ומעורבים בה גורמים שלא צריכים להיות מעורבים בכלל. רונית אשכנזי, למשל. מה חלקה? בהתחלה אמרו שהיא לא הייתה בקשר עם הרפז, אחר כך אמרו שהייתה איתו בקשר בעניין 'אמץ לוחם', פעילות פילנתרופית. הרמטכ"ל, בפגישה האחרונה שלו עם כתבים צבאיים, אמר שאולי הי ביניהם חילופי רכילות. הרכילות הזאת, לדברי קציני המשטרה, מוצאת אחר כך את ביטויה במסמך. כל מיני שמות שעוברים במסרונים בין הרפז לבין רונית, ובין הרפז לבין העיתונאים האחרים, מוצאים אחר כך את ביטויים במסמך שהוא כותב".

כלומר אותם שני עיתונאים היו שותפים לכתיבה של המסמך המזויף?

"אני לא יודע מה נאמר שם, אני לא יודע שמישהו מהם אמר לו: 'תכתוב'. אינני יודע להגיד שמישהו מהעיתונאים היה מעורב בכתיבת המסמך. אבל העובדה היא שיש פה סינרגיה שמה שיוצא ממנה הוא לא דיווח על אירוע, אלא כוונה להציף אירוע".

לתפיסתו של ברגמן, קיים הבדל מהותי בין עיתונאי המעוניין לפרסם מידע לבין עיתונאי שמעוניין כי המידע שיפרסם ישפיע על המציאות. "האם אני רוצה שהספר ישפיע או לא?", הוא מעלה שאלה לאוויר ומיד משיב: "כאזרח אני חושב שחשוב שהוא ישפיע, כעיתונאי יש פרשיות שהתפרנסתי מזה שהן לא השפיעו. בפרשה הזו אני חושב שיש גורמים שלא הסתפקו בפרסום מידע כזה או אחר, אלא יש להם אידיאולוגיה. אנשים באים פה, הם חושבים שהם ממנים אנשים או מדיחים אנשים. בתחרות העזה ובאגרסיביות הנוראית הזאת, אני חושב שהיטשטשו הגבולות בין הרצון לדווח על מה שקורה ולהשתדל שזה יהיה נכון, לבין להמליך מלכים או להפיל מלכים ולהיות בסופו של דבר, מרצון או שלא מרצון, חלק מתוך מהלכים מורכבים".

לטענתך שני עיתונאים היו שותפים בפורום, אבל יתר העיתונאים בישראל לא היו. ובכל זאת לתפיסתך מרבית כלי התקשורת בישראל התגייסו לטובת הרמטכ"ל אשכנזי לאורך הפרשה. מה ההסבר לכך?

"זו תערובת ייחודית ומופלאה של הרבה מאוד עניינים. עניין אחד זה שנאה לדן מרגלית, עניין שני שנאה אלי, עניין שלישי זה שנאה לאהוד ברק, עניין רביעי זה אהבה גדולה או קשרים טובים עם אבי בניהו או עם גבי אשכנזי, עניין חמישי זה פשוט קנאה. קנאה או צרות עין".

אתם מדברים על מחנה של אשכנזי בתקשורת, אבל אפשר להפנות את אותה הטענה אליכם. המפיק והסוכן שי נשר עושה סרט על הפרשה ועוזר בהתנדבות לגלנט. בשיא הדיון הציבורי מזמינה בת זוגו של נשר, אילה חסון, ל"יומן" בערוץ 1 את ארי שביט, הכותב בעד גרסת ברק, יחד עם חבר וותיק של גלנט כדי להביע את דעתם, בלי נציגות למחנה אשכנזי.

"יש לכם טענה כלפי אילה חסון?"

יש טענה כלפי המחנאות, שלא מאפיינת רק צד אחד.

"תשמעו, אני אחראי על חלקת האלוהים הקטנה שלי".