בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מדעני מכון ויצמן למדע גילו מנגנון חדש שמאפשר לגוף לבלום ולסיים תגובות דלקתיות. המנגנון פעול בדומה לשסתום של מנוע קיטור: ברגע שהפעילות הדלקתית של התא המגינה מפני נגיפים מגיעה לשיאה, מתערב ה"שסתום" המולקולרי, "משחרר לחץ", ומחזיר את המנגנון למצב התחלתי, כך שהוא מוכן לפעולה חוזרת. ממצא זה עשוי לשפוך אור חדש על מחלות דלקתיות ולהוביל לפיתוח טיפולים יעילים במחלות אלה
|
[צילום: מכון ןויצמן למדע]
|
|
|
|
|
|
במכונות המולקולריות אשר מגינות על הגוף שלנו מפני זיהומים אין בוכנות ושסתומים, אך נראה שלפחות חלקן פועלות על-פי אותו עיקרון המפעיל מנוע קיטור. מדעני מכון ויצמן למדע גילו מנגנון אשר שולט בדלקת, ופועל בדומה לשסתום של מנוע קיטור: ברגע שהפעילות הדלקתית של התא המגינה מפני נגיפים מגיעה לשיאה, מתערב ה"שסתום" המולקולרי, "משחרר לחץ", ומחזיר את המנגנון למצב התחלתי, כך שהוא מוכן לפעולה חוזרת. ממצא זה עשוי לשפוך אור חדש על מחלות דלקתיות כגון דלקת פרקים שגרונית או דלקת המעי הגס, ולהוביל לפיתוח טיפולים יעילים במחלות אלה. כיצד פועל "שסתום הקיטור" התאי? המדענים גילו, שמרכיבו החיוני הוא אנזים הקרוי קספאז-8. כאשר התא מותקף על-ידי נגיף, מצטרף אנזים זה לצבר מולקולרי גדול, הנוצר במטרה לשחרר אות דלקתי. אך ברגע שהאות הזה משוחרר, הצבר מאבד זמנית את יכולת הפעולה שלו - כפי שקורה בשיאו של מחזור הקיטור, כשהשסתום הנפתח משחרר את הלחץ ומחזיר את המנוע למצבו ההתחלתי. במקרה של התא, האות הדלקתי גורם לקספאז-8 להרוס חלבון הקרוי RIP1 - המשמש כמגביר חיוני של האות - וזאת מיד לאחר ש-RIP1 הגיע למצב בו הוא יכול לעשות פעולת הגברה מרבית. כך מסתיים המחזור הדלקתי: בדיוק לאחר שמנגנון האיתות הגיע לשיא פעולתו, הוא חוזר למצבו הנייטרלי, ומוכן להיכנס למחזור דלקתי נוסף אם התא עדיין מותקף על-ידי נגיפים. עד לאחרונה היה ידוע שקספאז-8, אשר נתגלה לפני כ-15 שנים על-ידי ראש הקבוצה, פרופ' דוד ולך מהמחלקה לכימיה ביולוגית, יכול למנוע דלקת רק בדרך אחת: גרימת הרס עצמי של תאים פגומים - תהליך הנקרא אפופטוזיס. בתהליך זה נמנעת ההתפזרות של תכולת התא, כדי לא לגרום דלקת. במחקר הנוכחי, שתוצאותיו התפרסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Immunity, התגלה מנגנון חדש לגמרי, שבמסגרתו מונע הקספאז-8 את הדלקת בדרך ישירה יותר. המחקר בוצע במעבדתו של פרופ' ולך על-ידי ד"ר אקהיל ראג'פוט, ד"ר אנדרי קובלנקו ,ד"ר קונסטנטין בוגדנוב, סאונג-הון יינג, ד"ר טאה-בונג קאנג, ד"ר ג'ין-צ'ול קים, וד"ר ג'יאנגפאנג דו. ממצאי המחקר עשויים להיות רלוונטיים לכל סוגי הדלקת (לא רק כזו הנגרמת על-ידי נגיפים), ולכן יכולים להוביל לתובנות חשובות בנוגע למחלות דלקתיות. במחלות אלה, התגובה הדלקתית אינה נעצרת כמו שצריך, ולכן ייתכן שחלק מהן נגרמות על-ידי תקלות בקספאז-8, אשר גורמות לפעילות יתר של מגביר האותות RIP1. אם אכן כך הדבר, אפשר אולי יהיה לפתח טיפול המיועד לחסום את ה-RIP1, ובכך לבלום את הדלקת בצורה מדויקת ומכוונת.
|
תאריך:
|
30/06/2011
|
|
|
עודכן:
|
30/06/2011
|
|
מכון ויצמן למדע
|
|
ראיתם פעם קונצרט ללא תזמורת וללא מנצח? כך נראה (יום ג', 28.6.11) אולם התזמורת הסימפונית הרצליה, בעת קונצרט הסיום של העונה. במקום התזמורת והמנצח הוותיק (גם המנהל המוסיקלי) הרווי בורדוביץ, עמדו על הבימה החלילנית חפציבה זר-אביב, עם חמישה נגנים לצידה, בהם כנרת, נגן אורגן ומתופף.
|
|
|
אברהם שלום לוי הנו שחקן, במאי, מורה ומחזאי שלמד בניורק בביה"ס של לי שטרסברג והקים שם אנסמבל דו לשוני של תיאטרון ישראלי. במסגרתו הציג את מחזותיו "החולצה" ולאחר מכן את "צביקה חייל". לאחר 5 שנים חזר לארץ, כתב, הפיק, ביים ושיחק במחזות רבים ושימש גם כמנהל האמנותי של תיאטרון הפרינג בחולון וכעת הוא המנהל האמנותי של תיאטרון הפתוח במסגרתו מוצגת ההצגה"צביקה חייל".
|
|
|
מחאת הקוטג הולכת ותופסת תאוצה ובצדק ממשיכה במלחמתה בשאר המעוזים של מקרר החלב, עתיר הכסף, האמוציות והרווח. מעדני בחלב הפכו להיות "הפרה החולבת" של הצרכן הישראלי, עדות לכך נראה בריכוז הפרסומות המושקעות של החברות השונות, המנסות לזכות בתשומת הלב ובארנק שלנו.
|
|
|
אם פייסבוק הייתה מדינה, היא הייתה המדינה השלישית בגודלה על פני כדור הארץ. כשכל-כך הרבה אנשים משתמשים בשירות כמו פייסבוק זה מושך תשומת לב רבה, ולא פחות - את תשומת ליבם של פושעי המרחב הקיברנטי. אבל הסיכויים שבעל פרופיל הפייסבוק הממוצע למד והבין את כל אופציות האבטחה והפרטיות שפייסבוק מציע הוא נמוך, שלא נאמר אפסי.
|
|
|
"החלום שלי, בנוגע לאנרגיה חלופית, הוא שיום אחד יהיו גגות כל הבתים צבועים ב'צבע סולארי', שיספק להם חלק משמעותי מצריכת החשמל", אומר פרופ' דויד כאהן מהמחלקה לחומרים ופני שטח שבפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע.
|
|
|
|