|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"נשף יפו" - אמירה מתריסה לתרבות היהודית
|
איני מבקר תיאטרון מקצועי, אך מוטו "דו-הקיום" של התיאטרון לא עבד. בהצגה היו לפחות שלושה קטעים שסתרו את המוטו הזה והייתי אומר שלפחות בקטע מסוים הייתה אמירה מסוימת של התרסה לתרבות היהודית
|
|
לתיאטרון לא צריכה להיות אמירה פוליטית אקטואלית [צילום: אתר התיאטרון הערבי-עברי יפו]
|
|
|
|
|
הזדמן לי השבוע לראות את ההצגה "נשף יפו" בביצוע התיאטרון הערבי-עברי באולם רב קשתות וקימורים מהתקופה העותומאנית ביפו. באולם הקטן סודרו מושבי הצופים באופן שאפשרו את מעבר השחקנים בין המושבים לכל כיוון. במעברים בוצעה ההצגה.
ההצגה עוסקת בתיאור אירועים מכוננים בעיר יפו מיום היווסדה ועד ימינו אלה. השחקנים, חלקם ערבים וחלקם יהודים, מתארים את האירועים במשחק, בשירה, בריקוד ובעיקר בדקלום. וכן בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית.
השחקנים, בשינויי תלבושת תכופים, נותנים להצגה את אפיון ואופי התקופות המתוארות. איני מבקר תיאטרון מקצועי, אך מאחר שכבר ביקרתי ביותר ממאה הצגות תיאטרון בימי חיי, הרי אוכל לאפיין את טיב ההצגה מבחינת המשחק דומה להצגות של בתי ספר למשחק.
הבינותי כי המוטו של תיאטרון זה הוא "דו-קיום", אך היו בהצגה זו לפחות שלושה קטעים שסתרו את המוטו הזה והייתי אומר שלפחות בקטע מסוים הייתה אמירה מסוימת של התרסה לתרבות היהודית. מיד בתחילת ההצגה כאשר השחקנים כקריינים הציגו תיאוריות שונות על יסוד העיר יפו, אחת האמירות הייתה שהעיר יפו נוסדה לפני כששת אלפי שנים והמייסדים דאז הם אבותיהם של הפלשתינים דהיום.
במילים אחרות,זכותם של הפלשתינים על הארץ מגעת עד ששת אלפי שנים אחורה, הרבה יותר מאשר זכותם של היהודים על ארץ ישראל.
בקטע נוסף מתואר מפגש בין "אנטיוכוס" שמודיע כי בא להרוג ולהשמיד את היהודים לבין "יהודה המכבי" שיוצא נגדו וכובש את יפו. מי שאוזנו רגישה חש בהדגשה המיוחדת שהשחקן המגלם את "אנטיוכוס" מבטא את המילים על הריגת והשמדת היהודים. לעומתו הופעת "יהודה המכבי" קצת מגומגמת ומהוססת.
אך לטעמי, הקטע "השערורייתי" ביותר הוא קטע שמתייחס לשנות ה-30 של המאה הקודמת ובו מוצגת דמותה של הזמרת המצרייה "אום כולתום", כנראה בהופעה ביפו, בשירה כמובן. ומנגד דמות שמגלמת את שחקן הבימה "קלצקין" בשיר מתוך המחזה "הצוענים של יפו" של המחזאי נסים אלוני. הופעתה של "אום כולתום" הייתה מאוד מרשימה תרבותית ומכובדת ומנגד דמות היהודי לבוש כליצן ורוקד כצועני.
האמירה ברורה: התרבות הערבית המכובדת לעומת התרבות היהודית שסימלה הוא ריקוד צועני. אני מאמין שלתיאטרון לא צריכה להיות אמירה פוליטית אקטואלית. יש להשאיר זאת למי שעוסק בפוליטיקה. על אחת כמה וכמה לתיאטרון שמעמיד בראש מעייניו את המילים "דו-קיום". הצגה זו בהחלט אינה מאוזנת מבחינת האמירה הפוליטית שבה. לא הייתי ממליץ עליה לידידיי.
|
| תאריך:
|
17/07/2011
|
|
|
עודכן:
|
18/07/2011
|
|
פסח רויטמן
|
|
"נשף יפו" - אמירה מתריסה לתרבות היהודית
|
|
רוני הדר ואורי אוריין כתבו וגם משחקים בפארסה - קומדיה בשם "גוש לך"המתרחשת בכפר דמיוני בספרד בשם קורקוסטאס.מצטרף אליהם במשחק גם יובל סטוניס. הקומדיה בנויה על רצף מטורף של החלפת דמויות בתלבושות שונות ומגוונות כשחלקן הגדול גם מצחיקות.
|
|
|
|
|
"אם לי קראו חבר הכנסת ה-121, רחל אבנרי הייתה חברת הכנסת ה-122", אמר לי עורך הדין אמנון זכרוני כמה רגעים לפני שירד החושך על האולם והחל הערב לציון 30 למותה של רעייתו המנוחה של אורי אבנרי. זכרוני בן ה-76, ראשון סרבני השירות בצה"ל, היה ממייסדי תנועת 'העולם הזה-כוח חדש', שקמה סביב העיתון שאבנרי היה מייסדו ועורכו, "העולם הזה", וגם מזכיר התנועה ויועצה בכנסת השביעית. הערב, תחת הכותרת "זוכרים את רחל", היה יותר מפגש ותיקי השמאל הישראלי שהתרפקו על זכרה של אבנרי, שהייתה צלמת, מורה ופעילה לצד אורי, בעלה, לו הייתה נשואה במשך 58 שנה. אחרי מותה, מומשה צוואתה וגופתה נשרפה, ללא הלוויה או קדיש.
|
|
|
|
|
מסמכים נדירים ועיתונים מקוריים מלפני יותר ממאה שנה, המצויים בספריה המרכזית של תל אביב, שער ציון "בית-אריאלה", נמצאים במצב של התפוררות או בתחילת התפוררות. זאת בשל היעדר תנאי שמור הולמים כמו טמפרטורה נכונה, תנאי לחות מתאימים וטיפול מונע. זאת ועוד, במצב הקיים עלולים מסמכים וקטעי עיתונים, שעדיין נמצאים במצב סביר, לפתח בשנים הקרובות גם הם עובש ותחילת התפוררות.
|
|
|
|
|
רינה אבישר, תושבת נהריה, לא חשבה שאת הקיץ היא תתחיל בשיחת טלפון עם האיש שחטף אותה באיומי אקדח לפני 22 שנים. אבל זה לא הסתיים בשיחה: החוטף טרח להתייצב אצלה בנהריה. למרבה ההפתעה, נראית אבישר מחובקת בידידות עם החוטף, גבר לבנוני, כיום אזרח קנדי בשם צ'ארלס יאקוב (יעקוב).
|
|
|
|
|
במערב גוש עציון, במורד הר מיוער, במקום שהיה יכול להיות פנינה התיישבותית ונדל"נית של איכות חיים, שוכן היישוב גבעות.
|
|
|
|
|
