בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
ציוריה של טובה קליינר-סדן [צילום: יאיר דקל]
|
|
|
תערוכות במגדל הנוסטלגיה
|
במגדל הנוסטלגי, מגדל שלום, מוצגת תערוכת "מאחורי הקלעים" ובה ציורים של תלבושות לתיאטרון החל בשנת 1922 ● בתערוכה תלבושות שהולבשו על בובות של חלונות ראווה וגם פסלים, כמו הטרול מפר גינט
|
|
תלבושתה של מרי סטיוארט פרי עיצובה של קליינר-סדן [צילום: יאיר דקל]
|
|
|
|
|
מגדל שלום היה פעם מרכז תל אביב. הבניין הגבוה ביותר, המרכזי ביותר ומושך תשומת הלב הרבה ביותר. היום הוא בשוליים. אני סר לשם מעת לעת להציץ בתערוכות מעניינות, הנערכות במבואה של הבניין הגדול, אשר הופך ממרכז משרדים מסחרי לבניין מגורים ענק. כמה תערוכות מתקיימות במקום במקביל והמשותף להן - נוסטלגיה. בגלריה - תערוכת "מאחורי הקלעים" ובה ציורים של תלבושות לתיאטרון החל בשנת 1922. סיור בתערוכה מזכיר אמנים, ששמותיהם מזכירים נשכחות, כמו הצייר ראובן רובין, שצייר את התלבושות למחזה חלום יעקב מאת ריכרד בר-הופמן שהוצג בהבימה ב-1925 או הצייר מנחם שמי, שהכין תלבושות למחזה בשפל מאת גורקי וכן אריה אל-חנני שצייר למגילת אסתר שהוצג בתיאטרון האהל ז"ל בבימויו של משה הלוי (מייסד האהל) בשנת 1930 עוד לפני שאני הייתי בתוכנית... את הקריקטוריסט אריה נבון מעיתון דבר אני זוכר היטב. הוא צייר בקו דק ובעט קל את התלבושות למחזה רשומון, שהוצג בתיאטרון חיפה בשנת 1961 (ביים: מייסד התיאטרון יוסף מילוא). בתערוכה יש גם תלבושות של ממש, שהולבשו על בובות של חלונות ראווה וגם פסלים, כמו הטרול מפר גינט, שעיצב וצייר דוד שריר (הבימה 1971). בצד הרישום ניצבת הבובה עם קוצים גדולים על הבטן ועל הגב. או ציורים של התלבושות למרי סטוארט למחזה מאת פרידריך שילר (הקאמרי 1962) בצד שלוש בובות לבושות פרי עיצובה של טובה קליינר-סדן. בהמשך התערוכה מצטרף גם תיאטרון גשר ואפשר לראות את התלבושות של המחזה כפר מאת יהושע סובול, שעיצבה אנה כרושצ'בה וביים יבגני אריה, כמו גם התלבושות לטרטיף מאת מולייר, שהכין אותו צוות. סיימתי ברות דר, שעיצבה את התלבושות למחזה כולם רוצים לחיות, שכתב וביים חנוך לוין בתיאטרון הקאמרי ב-1986. זו תערוכה, שמציגה עבודות מסקרנות לפי מטרתן ומעניינות כציורים. מה גם, שאפשר לראות את הסגנונות השונים של הציירים ואת התפתחות הציור לתיאטרון במשך השנים. אוצרת התערוכה, טלי יצחקי, כותבת על "ארבעה דורות של ציירים ומעצבים, שרוקמים דמויות ותופרים חלומות: מציירים לנו מלכים, אביונים, זוגות אוהבים, משפחות ומכשפות. הם אמני תיאטרון ששפתם שפת הדמויות והבגדים והם נשארים מאחורי הקלעים". כשיצאתי מחוויית התיאטרון, עברתי בתערוכות נוסטלגיה נוספות, שמוצגות במבואה של מגדל שלום: בתי הקפה של תל אביב (1980-1920) שעוררה בי עניין מיוחד משום שאני חובב בתי קפה (אוצרת בתיה כרמיאל); בניינים מעוטרים בשלטי קרמיקה של בצלאל; שמעון קוברמן, צלם תל אביבי (1920-1919); עיר במודעות קיר (1936-1900); וקינחתי בתערוכת פורטרטים יפהפיים של חברי העמותה לאמנות הצילום. אל עמותה זו יש לי סנטימנט אישי - פעם, בעבר הרחוק, הייתי פעיל בעמותה וערכתי את הצילומון, בטאונה דאז. תערוכה זו נסגרת בקרוב (12 באוגוסט) והיא שווה ביקור.
|
תאריך:
|
31/07/2011
|
|
|
עודכן:
|
31/07/2011
|
|
יאיר דקל
|
|
אשה צעירה מגיעה אל השגריר לשעבר בארגנטינה, לביתו בירושלים, ומנסה בתואנה של כתיבת מחקר, לדלות ממנו פרטים כיצד ולאן נעלם אביה באותה תקופה אפלה, בה היו "נעלמים" עשרות אלפי איש בארגנטינה, אם היו אשמים או לא בהתנגדות למישטר.
|
|
|
בריאן פריל נודע בזכות מחזותיו "פילדלפיה אני בא”, ו"רוקדים בלונאסה". הוא נמנה על גדולי המחזאים האיריים של העת הזאת. בשני מחזות שכתב, בתוכם "מולי סוויני" שעולה כעת בתיאטרון החאן הירושלמי, הוא בונה הצגה אך ורק כמעט ממונולוגים. כל דמות במחזה מספרת את הצד שלה, וכיצד היא רואה את פני הדברים. אין התרחשויות. אין אקשן. הדרמה מצויה בפיוט של הטקסט המסופר.
|
|
|
יורם קניוק בן ה-82 הנו סופר, צייר ועתונאי מוערך שכתב ב-2010 ספר בשם תש"ח. בגיל 17 שירת בפלמ"ח במלחמת העצמאות והשתתף בקרב "נבי סמואל". בוויקיפדיה בדף עליו מצאתי שורות המאבחנות את כתיבתו: "את כתיבתו ניתן לחלק לשלוש סוגיות עיקריות. רומנים בדיוניים ארוכים,נובלות וסיפורים קצרים וכתיבה ביוגרפית ואוטוביוגרפית.עם זאת אין חלוקה ברורה בעיקר בגלל סיגנון כתיבתו של קניוק ששובר בהתמדה את ההבחנה בין דמיון ומציאות".
|
|
|
בשנת 2007 פנו נציגי ציבור מוסלמים לעיריית ירושלים בבקשה לקבל אישור לעבודות ניקיון בבית הקברות העתיק בממילא שבמרכז ירושלים. בית הקברות שוכן על אדמות מדינה וחלק מהקברים באתר נחשבים כשייכים למוסלמים. הבקשה אושרה ולמקום הגיעו פועלים שהחלו בעבודות ניקיון. היקף העבודות ומעטה החשאיות שליווה אותן העלו תמיהות ועוררו את החשד של גורמים בעיריית ירושלים ובמינהל מקרקעי ישראל האחראי על שימור קרקעות המדינה. במינהל החליטו להתערב. תחילה בוצע מעקב שקט אחר המתרחש בבית העלמין. מפקחי המינהל גילו לתדהמתם כי במקום "צצו" כ-500 מצבות חדשות. יש לציין שבית הקברות אינו פעיל כבר שנים רבות, עוד לפני קום המדינה.
|
|
|
במשרד החוץ של הולנד מתכננים לערוך רפורמה מקיפה במימון ארגונים לא ממשלתיים. "לא יעלה על הדעת", אומרים הגורמים הדיפלומטיים, "כי מיליוני אירו מכספי משלם המסים ההולנדי יועברו לגופים המחרימים את ישראל ושוללים את זכות הקיום שלה". אולי זה קורה בגלל הכוכב החדש בשמי הפוליטיקה ההולנדית - מפלגת החירות. המפלגה האנטי-איסלאמית והפרו-ישראלית היא המפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט ההולנדי והיא תומכת בקואליציה מבחוץ. מנהיגה, חירט וילדרס, זוכה לאחרונה מאשמת הסתה לגזענות במשפט ארוך ומתוקשר. ייתכן שזאת תוצאה של פעילות בלתי נלאית של ממשלת ישראל באירופה בניסיון לבלום את התמיכה המערבית בתוכניות המדיניות של הרשות הפלשתינית. כך או כך, הולנד מפנה גב לרשות הפלשתינית.
|
|
|
|