התמודדות עם הלחץ שבשילוב לימודים ועבודה

כל הסתגלות למסגרת חדשה ולסביבה לא מוכרת, עלולה להיות מאופיינת בשינויי מצב רוח והתגברות של מתח וחרדה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בהסתגלות למסגרת תובענית דוגמת לימודים אקדמאיים.

התופעות הנפשיות אשר עלולות להופיע, נעות על הסקאלה שבין תחושת לחץ קל, אך שלא פוגע בתפקוד, דרך מתחים עזים יותר וחרדות ממשיות ועד לדיכאון, אשר כשלעצמם עלולים לפגוע בתפקוד ולחבל גם בהישגים הלימודיים וגם במישורי חיים אחרים.

מתוך מצוקתם, רבים מנסים לטפל באופן עצמאי במצבים אלה באמצעות שימוש בחומרים כמו אלכוהול וסמים או באמצעות שימוש בממריצים שונים במרשם או שלא במרשם, למשל במטרה לקצר את זמני השינה, לטובת משמרת עבודה נוספת או הכנות נמרצות יותר לבחינה. על-פי רוב, ניסיונות אלו אינם סתגלניים, יידונו לכישלון ואף יגרמו לנזק.

במצבים שונים בהם יש גורמי עקה נוספים בחיים החוץ לימודיים, מעבר לצורך בשילוב בין עבודה ולימודים, הלחץ עשוי להפוך קשה מנשוא והסיכון למצוקה נפשית משמעותית גדול אף יותר. לעיתים ניכר כי אנשים הלוקים במצוקה נפשית משמעותית במסגרות של לימודים אקדמיים, מאופיינים בקווי אופי פרפקציוניסטים, טוטאליים, מאוד מדויקים בעשייתם, מתקשים להפריד בין עיקר לתפל ותופסים כל פשרה, וויתור או דחייה ככישלון. כמובן שרקע של חרדות או של דיכאונות מעלה את הסיכון להישנות שלהם ולמשבר נפשי משמעותי במצבים אלה.

זאת ועוד, בעיות קשב וריכוז או ליקויי למידה אחרים, הינם גורם נוסף לקושי בלימודים ולכן גם להגברת הלחץ. רבים וטובים הלוקים בהפרעות שכאלו, צולחים את לימודי התיכון, אך בהגיעם לאוניברסיטה, מטבע הדרישות ואופי הלימודים, הפרעות קשב וריכוז בלתי מאובחנות, כמו גם ליקויי למידה אחרים שאינם מאובחנים, נותנים את אותותיהם ופוגעים בהישגים. סטודנטים שאינם מודעים לבעיות כגון אלו, עשויים לחוות קושי רב, בעוד שאבחון וטיפול נכונים יכולים להקל באופן משמעותי.

גורם נוסף התורם ללחץ הוא התחרותיות, גם במהלך התואר, אך גם ואולי בעיקר לקראת סופו. סטודנטים רבים חוששים מבעיות במציאת עבודה, דבר המעצים את תחושת הלחץ ואת הרצון העז להצליח במבחנים האחרונים. תקופה נוספת המועדת לפורענות הינה תקופת הבחינות. בעקבות סדר היום הלחוץ במהלך הסימסטר, רבים דוחים משימות אקדמאיות שונות לסוף הסימסטר. כאשר הדבר מתנגש עם הכנה למבחנים וברקע עול הפרנסה, העומס הרב עלול לגדוש את הסאה ולעורר תגובת חרדה שתגרום ל"בלק אאוט" ברגע האמת.

הסממנים של לחץ המצריך התייחסות הינם חוסר שינה וקשיי הירדמות, שינויים בתיאבון, דאגנות יתר, קושי להתרכז, תחושת מתח ועצבנות ניכרת, התפרצויות כעס וירידה במצב הרוח.

מעבר לכך, כלל האצבע הינו בחינת שגרת החיים והתפקוד היומיומי. אם רמת הלחץ משפיעה על התפקוד היומיומי וגורמת לשינויים בשגרת החיים - מומלץ לטפל בנושא.

הטיפול המקצועי בבעיות מסוג זה, יכול להתחיל בשירותים הפסיכולוגיים הקיימים בכל אוניברסיטה. גופים אלה, הכוללים עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ולעיתים אף פסיכיאטרים, מאוד מנוסים בטיפול במצוקות נפשיות שעניינן לחץ בלימודים ובאבחון של הפרעות קשב וליקויי למידה שונים. בסמכותם של גופים אלה לתת פטורים והקלות שונות שיקלו את ההתמודדות עם עול הלימודים.

במקרים בהם המשבר עמוק והלחץ הרב הוביל להתקפי חרדה או לדיכאון, מומלץ להסתייע בטיפול פסיכותרפי. במידת הצורך ישולב הטיפול הפסיכותרפי בטיפול תרופתי בנוגדי דיכאון וחרדה ממשפחת ה-SSRI דוגמת ציפרלקס, פרוזק וכדומה, המעכבים את ספיגת הסרוטונין, מוליך עצבי האחראי בין היתר לתחושות מצב הרוח, ובעקבות זאת מסייעים להקלה בסימפטומים של דיכאון ושל חרדה.

על-מנת להימנע ממצבי לחץ קשים ולהפיג את הלחץ באופן עצמאי, מומלץ בראש ובראשונה לשתף. מרבית החברים נמצאים במקביל בלימודים אקדמאיים, זה הזמן לדבר על זה ולהיעזר זה בזה. כמובן שניתן להיעזר גם במשפחה לתמיכה מורלית ובמידת הצורך והאפשר, גם לתמיכה כלכלית.

מעבר לכך, חשוב להבין כי אין אפשרות לעשות את כל הדברים במקביל בצורה מושלמת ויש להבחין בין עיקר ותפל, גם אם הבוס בעבודה לוחץ על שעות נוספות או שנראה כי תרגיל הבית במבוא לסטטיסטיקה ייקבע את גורל התואר.

מעבר לכך, אם למרות הכל, הלחץ שב ומכריע, ניתן לרווח את לימודי התואר ולסיימו סימסטר מאוחר יותר או אף שנה מאוחר יותר. לפעמים זה עדיף על ביצוע התואר כלאחר יד ובטח שעדיף על התמוטטות נפשית, שתפגע בלימודים אף יותר.