מבוא אתגר לא פשוט לקחתי על עצמי במאמר הזה. ניסיון לברר האם יישום תקני ה-IFRS (בתרגום לעברית תקני דיווח כספיים בינלאומיים או בקיצור תקינה בינלאומית) כתקנים מחייבים להצגת דוחות כספיים של חברות ציבוריות בישראל נחשב כהצלחה או ככישלון. ואם אתם רוצים להבין עד כמה האתגר מורכב, כל שנדרש מכם הוא הצצה מהירה ברשת שתחשוף בפניכם את המספר העצום של המאמרים והכתבות בעיתונות הכלכלית שעסקו בשאלה.
וכשאדם ניצב מול אתגרים לא פשוטים, הוא יכול להיזכר בציטוט מספרו המפורסם של רולנד טולקין על דרכם של האמיצים אל התהילה, או שהוא פשוט יכול להתייצב במשרד של עמיתו למקצוע ולבקש ממנו לחלץ אותו מהצרה. וכך מצאתי את עצמי בתחילת השבוע במרכז הבינתחומי בהרצליה, יושב במשרדו של רו"ח שלומי שוב הנושא במשרת סגן דיקן לענייני חשבונאות בבית ספר למינהל עסקים של המרכז. רו"ח מוערך שכתב את הספרות הישראלית ומתוקף מעמדו משמש כיועץ מומחה לגופים רבים הפועלים בשוק ההון בישראל.
"האתגר שהצבת לעצמך הוא הרבה יותר פשוט ממה שנדמה לך "מרגיע אותי שלומי. "הסיבה לכך היא שלא הייתה קיימת אפשרות להימנע מיישום התקינה הבינלאומית. האלטרנטיבה הזו כלל לא עמדה על הפרק. מלבד העובדה שיישום התקינה הבינלאומית היה אחד התנאים להצטרפות ישראל ל-
OECD ולפורומים כלכליים בינלאומיים אחרים, כלכלה המתיימרת להציג את עצמה כמערבית מבלי שתפעל תחת כללי התקינה הבינלאומית משולה לדבר והיפוכו".
תמצית ההיסטוריה החשבונאית בישראל
אכן הצהרה החלטית השמיע באוזנינו שלומי, אולם לפני שנעמיק בה, הבא וננסה לתמצת בקצרה את ההיסטוריה החשבונאית בישראל. כלל חשבונאי הוא הנחייה/עיקרון הקובע עמדה בנוגע להצגה חשבונאית של נתונים כספיים או בעברית פשוטה : כיצד יש להציג פריט כספי ולא כספי בדוחות הכספיים. במשך עשרות שנים, בערך מיום כניסתו של גנרל אלנבי בשערי ירושלים ועד לתחילת המילניום הוצגו הדוחות הכספיים של חברות ישראל בהתאם לקובץ כללים שזכה לשם גילוי הדעת הישראלים. קובץ כללים עם ניחוח מנדטורי וארומה צברית שנכתבו לאורך השנים על-ידי רואי חשבון מקומיים ושעל שינונם שקד כל רואה חשבון במשך ארבע שנות לימודים ארוכות ומתישות.
בשלהי המילניום הקודם ולאחר שהפנימו כי גילוי הדעת אינם נותנים מענה לתמורות בכלכלה העולמית, החליטו בירושלים על אימוץ כללי תקינה חדשים שהיוו שילוב או ליתר דיוק מישמש של גילוי הדעת המקומיים ותקני חשבונאות בינלאומיים שהחלו להיות מקובלים במדינות רבות בעולם.
קובץ גילוי הדעת שנלמד לאורך השנים נזרק לפח, ספרי תקינה חדשים נכתבו ורואי חשבון נדרשו ללמוד את כל התורה מחדש. עברו עוד כמה שנים ואט אט התחילו כולם להבין שישועה לא תצמח מהמוטאציה המשולבת, ספרי התקינה הושלכו שוב לפח ההיסטוריה ומאז אנחנו נדרשים ליישם את תקני החשבונאות הבינלאומית ככתבם וכלשונם. בחברות הציבוריות כמובן, כי החברות הפרטיות עדיין נמצאות בשלב האבולוציוני הקודם".
הבדלים בין התקינה הישנה לחדשה
בכדי לוודא שכולנו משדרים על אותו גל, אני מבקש משלומי לנסות ולהסביר במספר מילים מה הם בעצם ההבדלים העיקריים בין גילוי הדעת הקודמים לבין התקינה הבינלאומית שאומצה בישראל החל משנת 2008 . "אם נתמצת את הנושא עד דק" משיב שלומי , "נוכל לומר שההבדל העיקרי הוא הצורך במדידה תקופתית והצגה בדוחות של
נכסים והתחייבויות לפי השווי ההוגן שלהם. לדוגמה : בעבר חברה שרכשה נכס נדרשה להציגו בדוחותיה מיום רכישתו ועד קץ הדורות בשווי הרכישה בניכוי פחת קבוע מראש וזאת ללא קשר לשווי הריאלי שלו.
התקינה הבינלאומית מחייבת את החברה להעריך בכל תקופה את שוויו האמיתי של הנכס ולהציג בדוחות את השינוי בשווי הערך. דוגמה נוספת : בעבר נכס בלתי מוחשי או התחייבות בלתי מוחשית כדוגמת : מוניטין, סימנים מסחריים, פטנטים, זכויות ושווי המרה של ניירות ערך, לא קיבלו ביטוי בדוחות היות שהיה קושי לשערך אותם במונחים כספיים מקובלים. כיום נכסים והתחייבויות אלו נמדדים כל שנה מחדש על-ידי מעריכי שווי מקצועיים והשפעתם על רווחיות החברה ונכסיה מקבלת ביטוי מרכזי".
ראה אני פונה לשלומי: "המנטרה עליה אתה חוזר בכל המאמרים שלך היא שעלינו להפנים שה-IFRS היא תקינה המתבססת על עקרונות ואילו התקינות הקודמות לה היו כאלו המבוססות על כללים. בהתחשב בכך שכולנו מבינים שעיקרון זה מושג רחב יותר ונתון לפרשנות מאשר כלל שמיסודו הוא ספציפי ובהתחשב בכך שגם אם כולם מפרשים את העיקרון באותה צורה הרי שעדיין אופן יישום הפרשנות נתון למחלוקת הרי שהדבר מהווה פתח לאין ספור צורות הצגה או בלשון העם - אנרכיה חשבונאית". אולם לפני שאני נותן לו לענות ובהנחה שרבים מכם כלל לא הבינו את המשפט האחרון שמזכיר קטע מספריו של אריסטו אני מבקש שירשה לי להציג בפניו דוגמה ספציפית.
"נניח ובפנינו תקן חשבונאי העוסק באופן הצגה של התחייבות רעיונית כדוגמת הסכם לרכישת נייר ערך מורכב ביותר. התקן עצמו מאפשר להציג את ההתחייבות ואת השינוי בשווי שלה במקומות שונים בדוח הכספי וגם אם כולנו נסכים להציג את ההתחייבות באותו סעיף מאזני, הרי שישנן לפחות עשר שיטות מדידה שונות להערכת ההתחייבות שמקובלות במקומותינו. משום כך אנחנו נתקלים במקרים בהם חברה אחת מפרשת תקן או משערכת נכס או התחייבות בצורה מסוימת וחברה אחרת בצורה הפוכה, או במילים פשוטות , בזמן שחברה אחת רושמת הפסד מפעילות, החברה השנייה המאופיינת בפעילות זהה לחלוטין כלל לא מציגה הפסדים ואולי אפילו רווחים."
התמודדות עם האתגרים שמציבה התקינה הבינלאומית
שלומי מחייך. הוא כבר שמע את הטענות האלו עשרות אם לא מאות פעמים. הפתרון לדעתו נמצא ביכולת של כל אחד מאיתנו להתגבר על הפוביות שמקורן בקושי שיש לנו לעבד את המידע. "אנחנו חייבים להפנים שהתקינה הבינלאומית רחבה יותר מזו שהייתה נהוגה בעבר" הוא מסביר. " תחשוב על תופעת טבע שלא ידענו על קיומה ולכן לא חששנו ממנה. כיום אנחנו יודעים איך לזהות את התופעה וגם לנצל אותה לשפר את איכות חיינו. תחשוב על מכשיר אלקטרוני ששינה את חיינו ועד להופעתו כלל לא ידענו שאנו נזקקים לו. המדע מכנה את המציאות הזו: חוסר דאגה הנובעת מחוסר ידיעה. כך גם בנושא החשבונאי".
"שים לב" ממשיך שלומי, "התקינה הבינלאומית שינתה את התפיסה שלנו על עולם הדיווח הכספי מהקצה אל קצה, עם זאת אני מודע היטב לחסרונות שבה. התקינה נכתבה על-ידי מספר רב של מומחים בינלאומיים, בעלי השקפת עולם חשבונאית שונה ( עד היום הייתי בטוח שרק בפוליטיקה יש השקפות עולם שונות - ח.ל ) שניסו לרצות מוסדות תקינה של מדינות רבות. משום כך, מדובר בהיקף עצום של תקנים המכילים כמות עצומה של אפשרויות, מעין סוג של אוטוסטראדת מידע. ובדומה לכל אוטוסטראדה הסיכון הוא כמובן לאבד את הדרך או להיפגע מגורמים שינצלו את מגוון האפשרויות לתעתע בך".
בדיוק כמו שאירע בשנת 2008 אני כורז במערכת. הרי בסופו של יום אופן הצגת הדוחות כספיים של חברות תעשייתיות כמעט ולא השתנה. אם חברה רכשה מוצרים בשבעים מיליון ש"ח ומכרה אותם במאה מיליון ש"ח, אז בדוח רווח והפסד יירשם רווח של שלושים מיליון ש"ח גם אם הדוחות יוצגו בסומאלית. אולם ברם, המציאות קצת יותר מורכבת כשמדובר בחברות נדל"ן המגייסות כסף מהציבור. בעבר היית יכול לראות בדוחות התחייבות אחת ומולה מספר נכסים המוצגים כל אחד בערך עלות. פשוט וקל. ואם היית רוצה לקבל מידע על הנכסים או על ההתחייבויות, היית יכול להציץ בדוח הדירקטוריון או בדוח על ענייני התאגיד ולשלות משם מידע נוסף.
בשנת 2008 חלו להתפרסם דוחות כספיים עם מושגים כמו נדל"ן להשקעה המיועד למימוש, בניינים בהקמה למכירה , מלאי דירות למכירה מלאי מקרקעין , נדל"ן להשקעה ועוד עוד. הבטת בדוחות של חברות ציבוריות במטרה לקבל אינדיקציה לגבי נכסי הנדל"ן שלהם וגילית שאחד הוצג בחצי משווי הרכישה בהתאם שיטת היוון מזומנים , השני בשווי כפול משווי הרכישה בהתאם לשיטת שווי שוק, השלישי בשווי הרכישה כי שיטת העלות עדיין חלה והאחרון בשיטה המשלבת את כל שלוש שיטות ההערכה הקודמות.
"זו אכן נקודה כואבת" נאנח שלומי. " מספר נסיבות פעלו לרעת התקינה עם הופעתה. העובדה שיישום התקינה הבינלאומית בישראל בוצע במקביל לפריחתן וקריסתן של חברות הנדל"ן שהשקיעו את מיטב כספינו במזרח אירופה פגעה קשות בתדמית המהלך. רבים לא ידעו בכלל כיצד מודדים או כיצד מסווגים את הנכסים האלו והדבר בהחלט הקשה על המשקיעים לזהות מי החברות שהשקיעו את הכסף בתבונה ומי מהן לא. אולם אל לנו לרגע לחשוב שזאת הייתה הסיבה לקריסת החברות!!!. "
"ובעתיד, כיצד נימנע ממקרים דומים". אני שואל ומקבל תשובה ברורה והחלטית . "קיימת חובה על המוסדיים, בנקים, חברות דירוג לשלוח כל עובד הבא במגע עם דוחות כספיים להדרכות והכשרות עד שיחדדו עד שלמות את ידיעתם בתקינה. קיימת חובה על רשות ניירות ערך לוודא כי דירקטורים בפרט וכל נושאי המשרה בכלל בחברות הציבוריות יהיו בעלי ידע נרחב בתחום ובוודאי שקיימת חובה על לשכת רואי חשבון לוודא כי כל חבריה הם בעלי ידע בנושא. מדובר כאן בהכרח מחויב המציאות אם אנו רוצים למנוע מקרים בהם יגרמו נזקים לציבור המשקיעים שאותו בסופו של דבר כולנו משרתים".
אפילוג
"אתה יודע שלומי", אני מסיים בחיוך. "לפני חודש פגשתי ידיד מימי הלימודים. שאלתי אותו למעשיו והוא סיפר שהוא איש עסקים בינלאומי המרוויח מיליונים. משום שכבודי לא הרשה לי לספר לו שאני רואה חשבון אפרורי שמציק לחברי כנסת ואנשי אקדמיה בטור זניח באתר אינטרנט, זקפתי את ראשי בגאווה ואמרתי : אני רואה חשבון המתמחה בעיקר בהצגת הפסדים ורווחים מהתאמת ערך של נכסים פיננסים זמינים למכירה בשיטת השווי הוגן, בשקלול הפרשי תרגום. אם כבר IFRS אז עד הסוף. לא ככה?"