ביום ראשון (01.07.12) יעלה ויבוא עד המדינה, ש"ד, וימסור את עדותו בפרשת
הולילנד בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופט
דוד רוזן. פרשה זו הנחשבת עצומה בהיקפה מרתקת עניין רב כבר בשלב זה, עוד בטרם הובאו העדויות החמות.
השופט דוד רוזן קבע לשבועיים הקרובים - לצורך שמיעת עדותו של ש"ד, ימי דיון מלאים, בימים: ראשון, שני, שלישי וחמישי. רוזן קבע כי עדותו תישמע מהשעה 08:30 (בבוקר...) עד 20:00 (בערב...). אשרי המאמין.
המועדים הנ"ל, יש לזכור, מחייבים היערכות מיוחדת לא רק מצד הנהלת בית המשפט והפרקליטות, אלא גם מצד הנאשמים הרבים, ובהם
אהוד אולמרט ושורה של אנשי עסקים ופקידים בכירים, וכן את עשרות עורכי דינם.
רוזן - שופט מקצועי ורציני, מסתבך כאן, למרבה הצער, בקביעת מועדים שלא יתקיימו בפועל. כאילו כתבם "על הקרח". שכן, העד ש"ד לא יוכל להעיד במשך אחת-עשרה שעות וחצי. גם לא עשר שעות ואולי גם לא במשך שמונה שעות. רוזן השתמש בכוחו ובסמכותו ודחה בקשות הצדדים לצמצם את ימי הדיונים, אך נראה כי השופט הנכבד ייאלץ להכיר מהר מאוד במגבלות כוחו.
כל מי שמכיר מעט את ש"ד ואת מעלליו מן העבר יודע היטב: אין לאיש הזה עכבות. סיפורים על מחלות וקבלת פטורים שונים הם דרך חייו. מזה שנים רבות. אומנם נכון - האיש ששמו המלא אסור גם עתה בפרסום אינו בקו הבריאות, וישנן לא מעט חוות דעת רפואיות התומכות בתלונותיו. אך לית-מאן-דפליג כי בנסיבות שנוצרו, ומחמת היותו עד מדינה יחיד בפרשה, תידרש המדינה (התביעה) להסכים ללכת לקראתו ולצמצם את עדותו למספר שעות סביר, שלא יכביד על האיש ששמו המפוקפק ידוע גם הוא ברבים.
השופט רוזן ייאלץ גם הוא להסכים לימי דיונים קצרים יותר ולהתגבר על תמימותו ו/או רצונו "להחזיק קצר" את העדים ואת הצדדים ובאי-כוחם. ניהול המשפט וקביעת סדרי הדיונים נתונים לסמכות השופט, אך אין מקום לשרירות לבו.
