|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
'הבלתי נראה'. משחק משובח [צילום: אייל לנדסמן]
|
|
|
"הבלתי נראה": פנינה תיאטרלית
|
|
"הבלתי נראה" היא הצגה שראויה לתשומת לב בזכות המשחק המשובח, הרעיון וההגיגים הפילוסופיים שכולם ביחד מתערבלים לכדי חוויה תיאטרלית מענגת
|
|
"הבלתי נראה" מאת המחזאי האמריקני קרייג רייט (48) המועלה בתיאטרון הספרייה ולראשונה בישראל, הוא פנינה תיאטרלית של משחק משובח. ההצגה הסולידית הזו עוסקת בבית כלא ובכלואים שאינם יודעים מדוע הם שם, אך היא טבולה בהגיגים פילוסופיים, מלאת מתח וקצב , מרגשת ומעניינת.
קרייג העלה את ההצגה ב2009 בניו-יורק. העלילה מתרחשת בבית כלא מסתורי ובו אנו מתוודעים לשני אסירים שאינם רואים זה את זה ולסוהר אכזרי המענה אותם.
מסתבר, כי האסירים כבר כלואים כ-11 שנים ולמעשה אין להם מושג מדוע נכלאו, היכן הם נמצאים ומה צופן להם העתיד. כדי לשמור על שפיותם הם מנהלים משחקי חשיבה בינם לבין עצמם. אחד מהם עוסק בתכנונים לגבי אפשרות הימלטות מהמקום והשני סבור כי אסירה נוספת כלואה ממש מתחת לתא שלהם.
מי שמחבל קמעא באווירה השקטה הוא הסוהר והזיותיו ותכנוני הקטל המזוויעים שלו.
זהו סיפורם של האסירים וואלדז וולאס, המקפיד לפנות תמיד לשכנו בתואר מר וזה סיפורו של הסוהר סמאס, החולם על חגיגת יום ההולדת ההזויה שלו.
סביב העיסוק התמידי הזה של האסירים בגורלם ובעתידם, שם המחבר בפיהם הגיגים ושאלות הרות גורל, טיב הקיום האנושי , חברות בין שותפי גורל ואפילו ניסיון לגלות זיק אנושי בקרביו של סוהר צמא דם.
הבמאי המצוין אפי מרדכי הצליח ללהטט עם שלושה שחקנים מוכשרים ומעולים והעלה לפנינו הצגה שמעלתה העיקרית היא המשחק המשובח ודו הקרב המילולי המצטיין של הגיבורים. אין ספק, כי השחקנים, בוגרים של בית צבי, מעבירים לנו בית ספר למשחק ומוכיחים כיצד יש להציג הצגה קומפקטית ומשובחת.
אבירם קליך מגלם את וואלאס, האסיר הזומם והמתכנן את היציאה לחופש. אבירם הוא שחקן מוכשר, מצטיין, אמין במשחקו ומשחקו מותיר אותנו פעורי פה על כך שבזכות משחק נעים, קולח ופשוט, לכאורה, הוא מסוגל לרתק ולהפגין יכולות דרמטיים מעולים.
אבי עדוי כסוהר סמאס מעביר לנו קורס משחק מזורז על כיצד צריך לבנות דמות הזויה שכזו. סוג של סוהר קשוח, חציו מטורף שעדיין קיים בו סוג משונה של רגש כל שהוא. אבי הוא שחקן מוכשר ביותר ואפילו כשהוא מרוח בדם - הוא מעורר אמפתיה. הוא בהחלט שחקן רב תחומי ומעולה.
הראל אלקלעי כאסיר ואלרז משחק באורח יאה וטוב, משחקו אמין ומוצלח מאוד.
דניאלה קרמר אחראית לנוסח העברי ולשפה הנאה והמענגת, למרות שמדובר באסירים בכלא. למרות השימוש השגוי במינוח "ברי דעת" וחוסר ההבחנה בין לעולם ומעולם, הרי שהטקסט קולח ויפה ומוצלח, גם כאשר היא משתמשת במילים גבוהות (קל וחומר).
התפאורה של אבי שכווי היא פשוטה אך פונקציונאלית. הלבושות של איה בן אשר ראויות לאסירים ואילו מדי הסוהר הם מצוינים ובמיוחד הנעליים שלו. התאורה של פרננדו מאיחייקר היא מוצלחת והמוזיקה של איתי שמעוני היא מצוינת.
"הבלתי נראה" היא הצגה שראויה לתשומת לב בזכות המשחק המשובח, הרעיון וההגיגים הפילוסופיים שכולם ביחד מתערבלים לכדי חוויה תיאטרלית מענגת.
|
|
הכותב הוא עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים
|
|
| תאריך:
|
30/12/2012
|
|
|
עודכן:
|
30/12/2012
|
|
חיים נוי
|
|
"הבלתי נראה": פנינה תיאטרלית
|
|
|
ארז תדמור, ממקימי תנועת אם-תרצו ומי שבאופן רשמי הוגדר כראש אגף מדיניות בתנועה, מונה באחרונה לתפקיד ראש דסק באתר nrg של מעריב. עמוד באתר nrg, המציג את טורי תדמור, הגדיר אותו תחילה כ"ראש הדסק הפוליטי-מדיני של nrg" ובהמשך כראש דסק בלבד.
|
|
|
|
|
על-פי כל הסימנים בשטח, ימיו של בשאר אסד ספורים, וסוף השושלת של בית אסד נראה קרוב מתמיד. שלטון דמים שהחל את דרכו בנובמבר 1970 מסיים את חייו כשהוא טובע בדמם של אזרחי סוריה מאז תחילתו. שלטונה של העדה העלאווית על המוסלמים מעולם לא היה לגיטימי, שכן לא רק שהם מיעוט, אלא שספק רב אם על-פי האיסלאם יש להם בכלל זכות לחיות, בהיותם כופרים, עובדי אלילים. נפילת שלטונם הנראית כבלתי נמנעת מעוררת את השאלה: מי המרוויח ומי המפסיד מקריסתה של סוריה, והתשובה מורכבת למדי.
|
|
|
|
|
בבחירות 2006 חתם הליכוד על הסכם עודפים עם ישראל ביתנו. בליל הבחירות הסתמן שוויון בין שתי המפלגות עם יתרון קל לליברמן. לבסוף, 180 קולות הביאו לליכוד את המנדט ה-12, כשליברמן קיבל 11. 180 קולות הפרידו בין אביגדור ליברמן למעמד יו"ר האופוזיציה והטוען לכתר.
|
|
|
|
|
נוכחותם הברורה של אצני יבשת אפריקה (ג'מייקה, אוגנדה וקניה) האפילה על הישגי האצנים המצטיינים מהמערב (ארה"ב ובריטניה) והוכיחה פעם נוספת כי עוצמתו של היחיד איננה קשורה בעוצמתה של המדינה אותה הוא מייצג. במקרים אלו הופכים האצנים לדגל של המדינה ממנה הגיעו ולסמל.
|
|
|
|
|
רבות דובר על התחרות בין העיתונים ידיעות אחרונות וישראל היום. נטען, כי ישראל היום, שבבעלות איל ההון שלדון אדלסון, הוקם ומופץ כדי לחזק את המחנה הימני בישראל בראשות בנימין נתניהו. נאמר עוד, כי בד-בבד עם כך - מבקש אדלסון לפגוע במעמדו של עיתון ידיעות אחרונות שבראשו עומד ארנון מוזס, שתומך דווקא ביריבים הפוליטיים של הליכוד ומסכל חופש ביטוי אמיתי בישראל.
|
|
|
|
|
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
