בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ביקורת: "החולה המדומה" - אסור להחמיץ
|
מולייר (ז'אן בטיסט פוקלן 1622-1673) הוא גדול מחברי הקומדיות של כל הזמנים. בן חסותו של לואי ה-14, מלך השמש. לכן כל העלאה מחדש של מחזותיו היא חוויה בפני עצמה. תיאטרון החאן מעלה את הצגת "החולה המדומה", ששזורים בה הרבה אלמנטים מחייו הפרטיים של מולייר, וביצוע השחקנים יוצר את סך כל החוויה
|
ארז שפריר וכרמית מסילתי קפלן
[צילום: יעל אילן]
|
|
|
|
|
תמר אלקן וארז שפריר [צילום: יעל אילן]
|
|
|
|
|
הבימאי הצעיר והמחונן אודי בן משה, היטיב לעשות כשדבק בתרגום הנפלא של ניסים אלוני ז”ל, כך שעצם ההאזנה למילים - מהווה עינוג בפני עצמו. במרכז העלילה ניצב היפוכונדר עשיר ונרגן - ארגאן (ארז שפריר, שמשחקו הוא גולת הכותרת בהצגה). סצינת הפתיחה הקריקטורית בה הוא מחשב כמה עולים לו כל הטיפולים, החוקנים, השלשולים והתרופות, גורמים לו לקמצן להחליט שהכי חסבוני יהיה להשיא את בתו לרופא, ובכך לחסוך בהוצאות. בהמשך, בסצינה בה "מטפלים" בו הרופא (ניר רון) ובנו המסיים לימודי רפואה (אריאל וולף) - הקהל מתפוצץ מצחוק מצמד המקס ומוריץ הללו, בעוד ארגאן - מתנפץ חלומו כשעיניו נפקחו לראות את המציאות: אין ארוחות חינם. וגם קרובים גובים כסף. בהצגה יש דמויות יותר קריקטוריות, ויש יותר ריאליסטיות. כזוהי בתו היפה והעדינה של ארגאן, אנג'ליק, הכלה המיועדת לרופא ושאינה רוצה בו (תמר אלקן המקסימה את הקהל בכל, כפי שעשתה בסרט "גיא אוני”). היא מתאהבת בקליאנט, (איתי זבולון החמוד) בחור מלא קסם שאהבתו ניצתה אליה בתוך דקות מאז נפגשו, וכך גם היא. עד כדי כך עזה אהבתם, שהוא מוכן לקחת חלק במזימה שרקחה טואנט, המשרתת (עירית פשטן, שעושה מתפקידה מעדן) ולשחק תפקיד של רופא מדומה. תוכניתה היא לגרום לארגאן לסגת מתוכניתו להשיא את אנג'ליק לדפקט הכמעט-רופא, ולהתיר לה לממש את אהבתה לקליאנט. כל התעלולים שזוממים ומבצעים בני הבית, מהווים עלילה הרפתקנית-קרקסית וצבעונית, שלא חדלה להצחיק את הקהל למראה חולשות בני אנוש עליהן צוחק מולייר. כך גם מזימותיה של אשתו הצעירה והיפהפיה של ארגאן, בלין (כרמית מסילתי-קפלן המרהיבה) מתגלות, כשהאמת בדבר שנאתה את בעלה העשיר וייחולה למותו משנה את החלטות ארגון ומביאה אותנו אל הסוף הטוב. התפאורה היפה והמתוחכמת של סבטלנה ברגר מאפשרת חילופי סצינות חלקות ומהירות, ובכך לשמור על הקצב הצעיר של ההצגה. התלבושות המרהיבות והמעוצבות של דליה פן-הלר נהדרות. כך גם המוזיקה שערך עדי כהן המוכשר מוסיפה את האווירה, הצבע והטון לכל קטע. בין הטיפוסים הקריקטוריים המצחיקים נציין את אבי פניני, ממיסדי החאן הירושלמי, (שבעברו ניסיון העבודה עם מייקל אלפרדס המנוח הדגול שהקים את "החאן”), וכאן הוא עושה את "ד"ר קאק", בוירטואוזיות גופנית, כמו היה עדיין אז, בשנות העשרים לחייו. גאיה שליטא-כץ היא האחות הצעירה המתוקה של אנג'ליק - לואיזון, יהויכין פרידלנדר הוא בראלד, אחיו של ארגון, אף הוא חלק חשוב בהתפתחות העלילה, בכך שהוא מסייע בהרבה חן במימוש המזימה של טואנט. את כולם ארג אודי בן משה ליריעה מהודקת ותואמת, בכך שהוציא מכל אחד את שיאי יכולותיו. החאן הירושלמי שנודע בהצגות הפרפקציוניסטיות שלו, מגיש כאן הצגת איכות קלאסית, עם ערך מוסף של תענוג מההומור, הסאטירה והלעג לחולשות האנוש כפי שראה זאת מולייר. מולייר עצמו גסס בערב ההצגה כשהופיע בה, ונפטר בה מסיבוך בדלקת הריאות ממנה סבל זה מכבר. המשותף לאשתו של מולייר עם אשתו של אראגון במחזה הוא - ששתיהן היו צעירות בהרבה מהבעל, ומכך ניתן לפרש את התנהגותן כלפיו. צחוק ודמע - הצחוק מההצגה והדמע מהחיים של מולייר שתמו על הבמה, אלה מרכיביו המוצלחים של תמהיל "החולה המדומה". ושאפו למשחק הווירטואוזי של ארז שפריר כארגאן. אסור להחמיץ.
|
ארז שפריר עם חלק ממלאי התרופות החבוי מתחת המזרון שלו [צילום: יעל אילן]
|
|
|
|
תאריך:
|
20/02/2013
|
|
|
עודכן:
|
20/02/2013
|
|
עליס בליטנטל
|
ביקורת: "החולה המדומה" - אסור להחמיץ
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אורי מילשטיין
|
21/02/13 13:25
|
|
2
|
|
עדיכהן
|
24/02/13 18:16
|
|
האולם בתיאטרון גשר, בהצגה בה נכחתי, היה מלא מפה אל פה, קהל של אוהבי תיאטרון ואוהבי גשר שמגיעים כמו לחגיגה. אנטי (אנטיגונה) הוא מחזה של ז'אן אנוי, לפי סופוקלס, על גיבורי המיתולוגיה היוונית, בני משפחה ואחרים ומה שביניהם. הקהל שמילא את האולם והיציע עד אפס מקום זכה בכל התענוגות שיודע יבגני אריה הבמאי, לעשות בתיאטרון שלו, עם התפאורה והשחקנים והמוזיקה שאין כמותה.
|
|
|
בכדי להתמודד עם הגירעון התקציבי, נדרשת ממשלת ישראל למספר מהלכים ובכלל זה יישום "תוכנית אמיתית" להתייעלות במגזר הציבורי. זה הצליח במרבית מדינות ה OECD, ואין שום סיבה שזה לא יצליח גם כאן, כך קובע פרופסור עומר מואב מהחוג לכלכלה באוניברסיטת ירושלים
|
|
|
"כאשר התמניתי לשופט בבית משפט השלום, ב-1994, באתי מהאזרחי. אמרו לי: אתה תשב בפלילי. הלכתי וישבתי יום-יום כמעט אצל כל שופטי השלום בתל אביב, ואחר כך הם אמרו לי: זה אתה שישבת מאחור? למה לא אמרת לנו שמונית?". כך מספר (יום ב', 18.2.13) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, גלעד נויטל.
|
|
|
חג פורים הוא אכן חגיגה לילדים ולהורים. אנו משקיעים מאמץ וזמן באיפור לתחפושת המתאימה.
|
|
|
בספרו "סליחה, תקלה! - דעיכתה של רשות השידור", מגולל דן כספי, על סמך נסיונו כחבר הוועד המנהל של הרשות, את סיפור המכרז למנהל הטלוויזיה שהתקיים לפני עשור. "בראשית כהונת הוועד המנהל בשנת 2001 מתברר שיותר משנתיים נותרה הטלוויזיה בלי מנהל קבוע", כותב כספי בפתח סיפור בן חמש מערכות ("מחזה אבסורד", כלשונו), הכולל את כל הרעות החולות המוכרות של רשות השידור: השפעה פוליטית עזה, משקעים קשים בין איגודי העובדים להנהלה ושיקולים בלתי ענייניים המכריעים את הכף.
|
|
|
|