לא היה אפשר להצליח יותר עם מחזה בלתי רגיל זה, לולא כל מרכיביו היו כה מוצלחיםֿֿֿ היוצרים, הבמאי והמעבד להב תימור והשחקנים. מיכאל כורש, הוותיק מבין השחקנים, עם מטען ניסיון עשיר ב20 שנותיו ב"הבימה", הוא אנשל ווסרמן היהודי, המגיע למשרדו של קצין האס אס מפקד מחנה המוות (נייגל), בגלל שלא הצליחו להמיתו בגז או בכל שיטה אחרת. כמו למוות אין שליטה עליו. הקצין (יגאל זקס בהופעה מוחצת, מדויקת ומרשימה) מנסה להורגו ביריה, אך לשווא. תוך כדי שיחה ביניהם, מסתבר שאנשל הוא סופר ילדים נודע, שהקצין גדל על ספריו, וגיבורי הספרים חקוקים בליבו. זוהי למעשה המסקנה הסופית של המחזה הנפלא הזה: האמנות היא מעל לכל הריאלי, ומתנשאת אל על בלי להיות כבולה לחוקים כל שהם, וכך היא מצילה את חיי הנידון למוות במחנה הריכוז. ומכאן התקווה שהמחזה נוסך בצופים בהצגה.