העובדות המתפרסמות בשבועות האחרונים, בכל הקשור להדלפת ודליפת מידע, ממקורות ביון זרים, המקבלים מידע מסווג ממקורות ביון ידידותיים להם תוך שאין הם שומרים על חיסיון מקורות מידע אלה, לעתים תוך חשיפתו הצפויה של מקור המידע שהועבר להם - מעוררות דאגה רבה, בקרב מי העלולים להיפגע מחשיפת מידע מסווג זה.
תחילתם של דברים, הייתה בפליטת הפה של נשיא ארה"ב,
דונלד טראמפ, אשר בפגישתו עם שר החוץ הרוסי, אלכסנדר לברוב והשגריר הרוסי, בארה"ב - לפני כשבועיים ימים - חשף סוד ביון מסווג ביותר שקיבל המודיעין האמריקני, לפיו שוקל דאעש להטמין מטעני חבלה, במטוסי נוסעים, באמצעות שימוש במחשבים נישאים, הלא הם "הלפטופים" המוכרים, אשר בהם עושים אנשי עסקים, שימוש שוטף ורצוף, בנסיעותיהם העסקיות, ברחבי תבל.
הבעייתיות שנוצרה במקרה הדווקני, המפורט לעיל, הינה כי ככל הנראה מקורו של המידע המסווג והחשאי, שנמסר למודיעין האמריקני, מקורו בשירותי מודיעין זרים (לפי פרסומים בלתי רשמיים, ככל הנראה, במודיעין הישראלי), כך שחשיפת מידע בלתי אחראית זו, בידי נשיא ארה"ב, חשפה סוכני ביון ישראלים, לכאורה, לסיכון חייהם ואולי אף לפגיעות ונזקים אחרים, בידי גורמים שלישיים, שלא היה להם ואין להם, כל קשר וכל יריבות משפטית שהיא.
ברשימה שפרסמנו, לפני כשבוע ימים, שנשאה הכותרת:
"גרם הפרת חוזה בקשר להדלפת מידע מסווג", ("מחלקה ראשונה" - תאריך 17.5.2017), נדרשנו לעניין זה וכתבנו בעניינו - בין היתר - דברים, בזו הלשון:
"מבלי להידרש בשלב זה לשאלת הפרת האמון הבסיסי המתבקשת וההגנה המתבקשת כדברמובנה בכל הקשור למסירת מידע סודי ומסווג בין ארגון ביון אחד למשנהו ובין גורמים פוליטיים ודיפלומטיים, המחויבים גם הם בשמירת סודיות שכזו, בהתנהלותם השוטפת, הרי צצה ועולה השאלה מה התרופה והסעד המשפטי העומד למקור מידע שמסר מידע מסווג לארגון ביון או למדינה שבשירותה הוא עובד, כלפי צד שלישי המפר חובת סודיות זו - במישרין או בעקיפין כלפיו. כוונת הדברים הינה למרגל או למקור מידע ביוני המוסר מידע מסווג למעסיקו (מדינה או ארגון ביון, שאליו הוא קשור, במישרין, תוך אמונה בסיסית וביטחון שמידע זה יישמר, לא יודלף - בידי כל גורם שהוא, לרבות צד שלישי שיקבל מידע זה - כך שלא ייפגעו האינטרסים הבסיסיים שלו ובוודאי שלא ייווצר, במצב זה כל סיכון חיים, כלפיו או השמתו במאסר, כמרגל וכחושף מידע מסווג.
אין אנו נדרשים, ברשימתנו זו, לשאלת מעמדו של החוק האמריקני או של כל חוק זר אחר, בקשר לזכויות המשפטיות העומדות לצד שלישי, שעה שהופרה זכותו הבסיסית לחשאיות וכתוצאה מכך נגרם לו נזק, אלא, ענייננו אנו, בהוראות החוק הישראלי, החל במצב דברים זה. חוק החוזים, בישראל מכיר בכריתתו של חוזה שנכרת לטובת צד שלישי, הגם שאין הוא צד ישיר לחוזה ולעניין זה מוגדר אותו צד שלישי, כ"מוטב". סעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי) קובע דברים, בזו הלשון: "חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד לחוזה (להלן - המוטב) מקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב, אם משתמעת מן החוזה כוונה להקנות לו זכות זו".
גם המונח הקרוי, בשפת החוק בשם: "גרם הפרת חוזה", שעניינו הפרת חוזה, על-ידי צד שלישי,
שאינו צד ישיר לחוזה, שנכרת ונחתם בין צדדים ישירים לחוזה, אולם הוא גורם נזק לאותו צד שלישי, במעשה או במחדל, מוכר בחוק הישראלי. סעיף 62 (א) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), קובע דברים, בזו הלשון: "מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי, הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על-ידי כך נזק ממון". כדי שיוכל אדם או כל גורם אחר, דוגמת חברה, לתבוע צד שלישי, שגרם לו להפרת חוזה מחייב, שנכרת כדין, בינו לבין צד אחר לחוזה, הרי צריך הוא להוכיח שנגרם לו, נזק ממוני, כלומר שהוא הפסיד כספים, בגין גרם הפרת חוזה זה".
אם עד כה יצאנו ברשימתנו הקודמת, מנקודת מבט והשקפה, כי היחסים הטובים בין ארגוני ביון ידידותיים (כמו במקרה ההדלפה של נשיא ארה"ב, קרי הביון האמריקני והישראלי), הרי בא המקרה של הפיגוע שהתקיים לפני שלושה ימים בעיר מנצ'סטר, שבבריטניה ומצביע על כך, כי לא לעולם חוסן ולא תמיד ניתן לסמוך ולהסתמך, על כך, כי יימצא פתרון משפטי להטבת נזקיו של צד שלישי, קרי, סוכן ביון, שסבל נזקים, בעקבות חשיפת זהותו, בידי ארגון ביון ידידותי, שהמידע שנמסר למפעיליו הועבר לאותו ארגון ביון ידידותי ובשל תקלה, נחשפה זהותו של סוכן הביון הזר ונגרמו לו נזקים ברי-פיצוי. כוונת הדברים הינה למציאות בה אין לסוכן הביון הזר, כל סעד משפטי, בחוקי המדינה בה מצוי הגורם הפוגע והוא מתנער מחובתו המוסרית -
בשונה מחוסר החבות המשפטית - לפצות סוכן ביון זר זה, בגין כלל הנזקים, כספיים ואחרים, שנגרמו ונגרמים לו, בידי צדדים שלישיים.
במקרה של הפיגוע בעיר מנצ'סטר, שבבריטניה, האשימו גורמי מודיעין בריטיים העיתונות בארה"ב, בפרסום בלתי אחראי ובלתי ראוי של פרטים מוכמנים מפיגוע זה. ככל שכתוצאה מפרסומים אלה נגרמו נזקים לסוכני ביון שאינם אזרחי ארה"ב, אין להם - במרבית המקרים כל עילת תביעה שהיא נגד העיתונים האמריקנים שפגעו בהם וגרמו לה להם נזקים בפרסומיהם אלה. הפתרון המומלץ לסוכני ביון אלה לכלול בחוזיהם עם מעסיקיהם, חובת פיצוי של מעסיקיהם, בכל מקרה של הדלפות מידע שגרמו להם נזקים - גם אם נעשו הם בידי צדדים שלישיים, שאין להם כל זיקה אליהם ואין יריבות חוזית ומשפטית ביניהם, ואפילו שהנזק שנגרם להם, לא נגרם במישרין בידי מעסיקיהם הישירים.
