בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בעוד שעה קלה אני הולך לבית הכנסת של פנמה להשתתף בטקס האשכבה שעורכים בפנמה לכבוד חכם יוסף זצ"ל בטרם ארונו יוטס ארצה ● הייתי אחד מתלמידיו בחלב בגמרא ואני זוכר מורה דייקן ודקדקן שלא עשה לנו את החיים קלים וכנראה בזכות התכונה הזו התורה נותרה בפינו חזקה ויציבה ● התפילין שבשימושי היום נבדק בפעם האחרונה על-ידו ● תהא נשמתו צרורה בצרור החיים אמן ● מוצא להוסיף כאן סיפור אישי עד מאוד
|
קדיש מול הקבר הטרי [צילום: אתר החברה]
|
|
|
|
|
בשנת 2002 ביום חמישי בתשע בבוקר נפטרה אימא בפנמה. בשעה שנפחה את נשמתה הייתי במרחק של שעה וחצי מביתה, ובדרך חזרה בכיתי ובעיקר חשבתי... נשבעתי לעצמי שאעשה את הכל בשביל שאימי הצדקת לא תיקבר בפנמה כי אם בארץ אבותנו כיאה לכל צדיק. במקום לחזור הביתה הלכתי ישירות אל בית הכנסת למשרד הרב ציון לוי זצ"ל. שרדתי בפניו בקצרה את סיפור חייה המריר של אימי ולמרות הקושי ואולי דווקא בגינו דבקה כל חייה בקב"ה עד יום מותה, אין שעה שלא הזכירה אותו. ביקשתי מהרב, חרף הקשיים הכלכליים והביורוקרטים להעברת ארונה לארץ, שיעזור לי להביא את הפרויקט המורכב הזה לפועל. ענה לי שמבחינה הלכתית אין שום מניעה להשהות את קבורתה עד שתגיע ארצה אך מבחינה מעשית ההחלטה ביד ילדיה והוא לא יתערב בזאת. פשוט תצביעו ביניכם מי בעד ומי נגד; זו הייתה פסיקת הרב לוי. חזרתי הביתה והגעתי ברגע שהורידו את ארונה במדרגות. חרף הבכי והאווירה העלאתי לראשונה את הצעתי לקחת את אם לארץ. נתקלתי בחומה של סירוב כי מדובר במבצע לוגיסטי לא פשוט ועוד לא דיברנו על העלות הכספית, הטסת הגופה, מציאת וקניית קבר בארץ... מישהו מהאחים העלה את הסברה הדתית הידועה כי מנוחת המת קודמת לכבודו וכי הנשמה לא תמצא את מנוחתה עד קבורת הגוף. עניתי נחרצות כי לפני שעה קלה פסק בפני הרב לוי כי ניתן ומותר להשהות את הקבורה אם הסיבה היא קבורה בארץ. אנחנו באמצע היום, אנשי חברה קדישא דחקו בנו להחליט, ואני בשלי לא מוותר... חכם יוסף שאשו היה גם בין הנוכחים והוא חש את המבוכה שלנו ובעיקר את הקושי שלנו בלקבל החלטה... הוא ביקש להקל עלינו, היום אני יודע את זאת, ביקש לעזור לנו ולקחת את כובד ההחלטה על עצמו. הוא הביע את דעתו כי טוב לנפטרת ולנו לקבור אותה בפנמה כי סוף כל סוף יהיה לנו מקום זמין לבקר בכל רגע של געגוע... אני ראיתי בהכרזתו זו כאיום ממשי על השבועה שנשבעתי לקחת את אימי ארצה, ועניתי לו בצווחה: עם כל הכבוד חכם אבל זו ההחלטה שלנו, של האחים, ואני מבקש להשאיר את ההחלטה לנו. הנוכחים השתיקו אותי בצעקות כי לא כך מדברים אל החכם, והוא הרגיע אותם ואמר, לא אשכח את מה שאמר: "לא מקפידים על אדם בשעת אבלו". קרה נס. ארון אימא הוטס ארצה ונקברה עם הגעתו ביום ראשון. עד עכשיו אין לי מושג וחצי מושג איך הסתדרו העניינים ואיך יצא הדבר לפועל-כנגד כל הסיכויים הכלכללים, הביורוקרטים, הלוגיסטים... הדבר היה מנוגד לשכל הישר אך במבחן התוצאה אני ושבעת האחים שלי עמדנו כולנו ביום ראשון בשש בערב בבית העלמין הישן של הרצליה ואמרנו קדיש מול קברה הטרי של אימא. הדבר היחיד שיודע לענות עליו הוא מי שילם עבור קניית הקבר שעלותו הייתה 4,000 דולר שהיינו צריכים לשלם לחברה קדישא בישראל. אחותי פרידה פתחה את ארון הבגדים של אם לחפש מסמך מסוים, ועינה נפלה על שקית קטנה ובתוכה 4,000 דולר. כן אימא שילמה עבור קיברה, היא חסכה סנט לסנט את הסכום הזה. את השבעה ישבנו בארץ ובשבת לאחר מכאן הזמינו אותי בשבת בבית הכנסת של פנמה לעליית משלים עם קדיש ואשכבה. חכם יוסף קרא בתורה ועשה לי את האשכבה. שנייה לפני שירדתי מהתיבה לחשתי באוזנו את המילים האלה בערבית: "חכם אני מבקש שתסלח לי על מה שאמרתי לך ביום פטירת אימא". בתשובה הוא העביר את ידית הקריאה לידו השנייה ובראשונה חיבק אותי וענה לי בחיוך ובערבית: "אני לא יודע על מה אתה מדבר בירטו".
|
תאריך:
|
25/10/2017
|
|
|
עודכן:
|
25/10/2017
|
|
אלברט שבות
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מדהים
|
25/10/17 10:46
|
|
2
|
|
אלברט שבות
|
25/10/17 12:55
|
|
|
|
אל: אלברט שבות
|
25/10/17 18:19
|
|
כאשר חזרו פליטי השואה לעריהם ולכפריהם בפולין וביקשו לחזור לגור בבתים ובדירות שבהם גרו, הם או הוריהם או קרוביהם, ארבע או חמש שנים, קודם לכן, גילו הם שבתיהם ודירותיהם תפוסים והריהוט ושאר חפצי הבית, שנותרו ברוב המקרים מאחור, משמשים עתה דיירים אחרים שהשתלטו על הרכוש. פנייה לרשויות לא עזרה בדרך כלל, ויצרה איבה ופחד. מי שביקש להחזיר לעצמו משרדי עריכת דין, בתי עסק, בתי מלאכה, שהיו שייכים לו או לבני משפחתו, מצא עצמו נתקל בביורוקרטיה שהייתה בחלקה אטומה ובחלקה מרושעת ומכל מקום אשר פעלה שלא לפגוע בפולנים כדי לרצות היהודים. השואה הביאה למהפכה חברתית עצומה בפולין - היבט שבדרך כלל לא זכה לתשומת הלב הראויה במחקר ובתודעה ההיסטוריים. הדבר התקיים בכל ארצות אירופה, אך בפולין הממדים היו אחרים לגמרי.
|
|
|
"פִּתְאֹם קָם אָדָם בַּבֹּקֶר וּמַרְגִּישׁ כִּי הוּא עַם וּמַתְחִיל לָלֶכֶת וּלְכָל הַנִּפְגָּשׁ בְּדַרְכּוֹ ֹ קוֹרֵא הוּא שָׁלוֹם" (אמיר גלבוע)
|
|
|
הבאנו בכתבה צנועה זו מספר דוגמאות המייצגות את עמדת העיתונים היומיים הציוניים לגבי העבר קו המים לנגב. בניגוד להיום בו העיתון הוא מוצר מסחרי המביא שפע ומגוון דעות הרי שבשלהי שנות הארבעים היו העיתונים "מפלגתיים" וכל דיווח היה "מוטה" בהתאם להשקפה הפוליטית של העורך, שהיה כפוף למרכז המפלגה.
|
|
|
כל הבאים עמי במגע יומיומי שוטף במיוחד מזכירתי האישית וכלל סובביי הקרובים לי, עימם חולק אני שעות עבודתי, משך יום העבודה השוטף שלי - יודעים, עד כמה חרד אני לצנעת הפרט שלי. במסגרת שמירה קפדנית זו על פרטיותי, שומר אני מכל משמר ומהישג יד מספר הטלפון הנייד שלי. מזכירתי, המתמחים שלי, עורכי-הדין במשרדי וכמה יודעי ח"ן שמספר הנייד שלי מצוי אצלם, יודעים - בוודאות גמורה ובאופן חד-משמעי כי אל להם, בשום פנים ואופן (בלי קבלת רשות מפורשת, פרטנית ומראש ממני), למסור מספר הטלפון הנייד שלי, למי שאינם מורשים לקבלו.
|
|
|
גוני הצליחה לעורר את סקרנותי. זכיתי להכיר את אמה ואף לטעום ממאכליה בדירתה המקסימה ברחוב ז'בוטיסנקי לא רחוק מהים, אך ידעתי יותר על שורשיה מצד אביה, כתריאל סלומון, נינו של יואל משה סלומון, אבי השושלת המפורסמת והגדולה ביותר בישראל
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אם עד כה ראוי היה להציג את איתמר בן-גביר כעבריין לשעבר הרי שעכשיו הוא בלי לשעבר רק, לכאורה, לפי שעה
|
|
|
חיים רמון |
כל עוד אנשים כמו יעלון, משת"פים נאמנים מיל' של נתניהו, הם מראשי מבקריו, כאשר ברור שהשנאה האישית שלהם לנתניהו היא המוטיב המרכזי ביסוד ביקורתם, נתניהו יכול לישון בשקט
|
|
|
דרור אידר
השיח הרגשי על העסקה עם חמאס משחק לידי מנהיגיו, הששים לסכסך בינינו קובעי המדיניות חייבים להתעלם מהרעש ולהתמקד בעיקר: מניעת תמריץ לאויבינו לשחזר את 7 באוקטובר, כלומר: חיסולם
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|