|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
יש המנסים להיטיב את מעמדם בעיני עצמם, ומשפילים את העומד מולם, לעיתים בכוונה תחילה ולעיתים משום התגוננות מסוימת מפני האחר או מתוך רגש נחיתות
|
|
ואהבת לרעך כמוך [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
|
|
|
|
|
אנו בימי חודש אב, עושים חשבון נפש עם עברנו, מתאבלים על הריסת שני בתי מקדש... והכול בשל שנאת חינם.
נכון, עלינו לשאוף ולקיים את המשפט: "ואהבת לרעך כמוך", לשאוף לאהבת חינם, אך דבר זה לא קל עבורנו, כי "יצר אדם רע מנעוריו" ויותר קל לראות את מגרעותיו של האחר מאשר את יתרונותיו.
יש המנסים להיטיב את מעמדם בעיני עצמם, ומשפילים את העומד מולם, לעיתים בכוונה תחילה ולעיתים משום התגוננות מסוימת מפני האחר או מתוך רגש נחיתות. כשהם עושים זאת, הם מרגישים "הרגשה טובה", אבל לאחר מכן, קורה להם משהו מאוד מפתיע. אותו אדם המסתכל על זולתו מלמעלה למטה, תוך זמן קצר נוקף אותו מצפונו והוא מבין שעשה טעות, שלמעשה, אין כל סיבה להשפיל את העומד מולו ואז הוא מתחיל בהתנצלות כה גדולה, עד כי האדם שהושפל נזכר במשפט: "המתנצל ללא דורשים, את עצמו הוא מאשים".
עכשיו קורה דבר מוזר, האדם המשפיל מרגיש כל כך לא נוח עם מעשהו, שהתחיל כאילו "להקטין" את עצמו בפני זה שהעליב והמשיך להתנצל... עד שכל המעמד נעשה גרוטסקי ומעורר רחמים. המעליב "בנה והרס" והאדם העומד מולו, שהושפל על ידו, נשאר כפי שהיה ובמעמדו!
לא תאמינו, אך דבר כזה קרה לי זה מקרוב. שותפי להתנדבות במוסד מסוים, בעל אוריין וידען מדופלם, דיבר אליי בדרך מעליבה זו של עליונות עם קורטוב לעג, עד שהשיח שהתפתח בינינו, הפך להיות כל כך מגוחך, שלא רק שלא נעלבתי, אלא אף כתבתי הומורסקה בעקבות אותו מעמד וציטטתי מילה במילה את "השיחה" בינינו שהתנהלה בוואטספ, ממש לא יאומן!
אשמח אם תקראו אותה, ואם יש לכם הערות, אשמח לשמוע.
|
מעשה בחבר ובחבר שלו
|
| ▪ ▪ ▪ |
הזדמן לי להכיר אדם צעיר בגיל
אך עשיר בחכמה ובידע לא רגיל.
שפת העברית שבפיו רהוטה ומהוקצעת,
הליכותיו צנועות ומלא הוא כרימון בדעת.
זה מקרוב פרסם שני ספרים מעניינים
הנוגעים לדיני נפשות, בהם עוסק הוא שנים...
לכבודו התקיים כנס בנושא הרגיש
ואף אני רציתי להסתופף בצלו של האיש,
להימנות אל קהל שומעיו של בר אוריין
ושאלתיו, אם יש מי מידידיו שיהיה מעוניין
לקחתני במכוניתו לכנס מחוץ לעיר?
וכך כתב לי הלה בוו'טצאפ מהיר:
"אסדר לך טרמפ, אם תרצי באמת לנסוע
נעמוד בקשר מחר, בלי נדר", קראתי בלי נוע.
"אם אסדר לך, יהיה זה עם חבר יקר שלי
ואת צריכה להתנהג יפה ולא לעשות בושות לי.
הוא אדם עדין וביישן מאד, ויהיה זה אסון
אם לא תשמרי על שפה נקייה, תשמרי על פסון!
אני כבר רגיל אלייך, אוהב ומקבלך כפי שאת
אבל דיר באלק אם תעשי פלברות לידידי המיוחד".
"אשים מחסום לפי", כתבתי באון מלא ריגשה
"אשן במושב האחורי ולא תיגרם לך כל בושה".
"את בסדר, בלהפך", כתב בשפה מתיילדת
"דברו, אבל לשמור על שפה נקייה ונחמדת
הבחור חמוד ברמות ומאד עדין, נא לא להביכו..."
"אתה צודק"! כתבתי ותהיתי אם ברו הוא כתוכו.
"אכן אני בעלת שפה גסה ובוטה
שלא שומעים מאנשים היום כמותה,
אשטוף את הפה בליזול לפני שאעלה למכוניתו
ואם יפנה אליי, אדבר בשפה של שבת, כשפתו".
"לא הבנת אותי בכלל, חס ושלום
הלוואי עליי שפה שבתית כשלך, אתמול כהיום...
אבל מדי פעם מרוב חברות ונפילת מחיצות
את מביכה את סביבתך במילים ובמליצות
ואם אני מבקש טובה מחבר שיושיט לעזרה ידו
איני רוצה שיצא, חלילה, ששכרו בהפסדו".
ולאחר דקה הוסיף אותו בר אוריין
"סתם כתבתי, הכל בסדר"..., כדי לצאת מהעניין
"תתנהגי כמו שמחה ואם יסתדר תבואי בשמחה!
בעז"ה אכיר לך אישיות במוזאון, זו לא בדיחה,
אולי ייצא מכך משהו, מאחראית האירועים במוזאון"
והבנתי שהוא מנסה לפייסני ולרמוז ש"ארוויח" המון!
"יהיה בסדר, אהיה זהירה, אשחק אותה אשכנזייה"
כך אמרתי כדי להרגיע את רוחו ההומייה
ונתתי דוגמה, שדווקא בזכות אותה גישה טבעית ומשוחררת
זכיתי לקבל עזרה מנכבדים, וקשרים איתם אני שומרת:
"פעם אמר עליי אליעזר שמואלי, המנכ"ל לשעבר
של משרד החינוך, שם שימשתי כמנהלת לשכת ס/שר
ש'שמחה היא כמו פרח בר, ולא כמו פרח באגרטל
המסוגלת לנקוש על דלת השר, מבלי שהוזמנה כלל,
להציג עצמה ולבקש את עזרתו בעניין מסוים
והשר המופתע סייע והקפיד שההבטחה תקוים!' "
בינתיים, תוך כדי השיחה המרעננת והמחמיאה
סיפרתי לו על המחזה שכתבתי, עליו אני גאה,
ושהוא התקבל על-ידי בית הספר למשחק "ניסן נתיב"
ושכחנו לרגע על הנסיעה לכנס שיתקיים סמוך לתל אביב.
הוא סיפר לי שהכיר את ניסן נתיב, חתן פרס ישראל
ושישב עמו בבית קפה עם אחותו, וגמר עליו את ההלל...
ואז חזר לתלם ואמר, שהחבר לא אשכנזי הוא
ולא אצטרך "להשתאכנז ולדבר ביידיש", "אז מיהו?"
"הוא בן עדתך", כתב, "תימני למהדרין!"
"אמור לי את שמו", שאלתי, ולהשיב לא ההין
ונותר דבר הטרמפ על בלימה תלוי
והחלטתי, שמבחינתי הדבר לא ראוי!
ליום המחרת, הודיתי לאותו בר אוריין
על "מאמציו" לסדר עבורי את העניין
ולא זכיתי לשמוע את פיו המפיק מרגליות
ועזה החלטתי להיות! – אך בכנס לא להיות!
ואסיים במשפט בשפתי הבוטה והדלה
ואל לכם לחשוב שמלאכתי בזאת קלה:
חכמים, היזהרו בדבריכם במשנה זהירות
שמא תגיעו, מבלי משים, לידי יהירות!
|
|
| תאריך:
|
13/08/2019
|
|
|
עודכן:
|
13/08/2019
|
|
שמחה סיאני
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אדלינה קליין
|
13/08/19 15:15
|
|
קיבוץ גבעות זייד בעמק יזרעאל, התקיים במשך כ-15 שנה בשנים 1957-1940, לערך, אולם מסיבות שונות כלכליות חברתיות ואחרות ננטש, פורק ונעלם בתהום הנשייה  זהו סיפרו של הקיבוץ שנעלם
|
|
|
|
|
עם מה שקרה בעפולה - ביטול הקונצרט ה"חרדי", על-ידי בית המשפט בנצרת, יש לי בעיה. אני שמח על ההחלטה אבל מתנגד לעצם פסיקתה. אין לי ויכוח כלשהו עם אלה מבין חבריי החרדים הטוענים כי הפסיקה של בית המשפט בנצרת - נגד קיום האירוע בהפרדה מיגזרית, הוא נגד זכויות דתיות מינימאליות של ציבור דתי. יתרה מכך, הנשים החרדיות הן אלה החפצות בהפרדה וכול גיבובי הדמגוגיה של העותרות נגד האירוע הן כזב. העותרות טוענות כי נמנע מהגבר לשבת עם בתו באירוע הזמר הזה ואילו מן האישה החרדית נמנע לשבת עם בנייה, באותו אירוע, ואפשר להמשיך גם לעניין אחים ואחיות שייפרדו באירוע.
|
|
|
|
|
תמונת דביר שורק ז"ל אינה מרפה מכל מי שראה אותה פעם אחת. היא ממלאת את כל מי שמסתכל בה בזעקה נגד רצח מתועב של טוהר וזוך. טוהר וזוך כלואים וממוסגרים בתמונה, ומבקשים לפרוץ מתוכה לעולמנו ולהעניק לנו מלוא חופנים מכל מה שהיה גנוז בנער דביר שורק.
|
|
|
|
|
מתניהו של נתניהו, זה הנושא בתואר מבקר המדינה מטעם ראש הממשלה, מתניהו אנגלמן העיף את ועדת ההיתרים ומינה אחרת תחתה, וביבי יקבל את הכסף מבן דודו. ואם לא? הוא יקבל. ואם לא? אז מתניהו יחליף את הוועדה. תמונת מצב:
|
|
|
|
|
היחסים בין הצייצנים לבין הדמוקרטיה הם פרוורטיים. ביער כמו ביער. על כל ענף חונה בעל-כנף ומצייץ כאוות נפשו וכדי שיישמע, הוא יורה לתוך החלל ציוצים שאסור להם להישמע גם ביער, ומיד קמות עליו להקות של צייצנים מזועזעים, ומשיבים פיצוץ תחת כל ציוץ, וצווחה על כל אבחה, ומפטירים כנגד המצייצים המקרקרים קינות על גסיסת הדמוקרטיה, "אידיוטים, ומה זה דמוקרטיה אם לא הרשות לצעוק מה שעולה על דעתך אפילו אם מה שעולה על דעתך הוא שהדמוקרטיה היא אפס משילות וכשל מנהיגות, ודין עץ שתול להיעקר ודין עץ עקור להישתל כמו שדין הדמוקרטיה לחדול כדי להוכיח כי היא חיה ובועטת". כך בערך, אפילו בדיוק....
|
|
|
|
|
