כיף להיות אוהב תיאטרון הזוכה לצפות בהצגות כה מרגשות ומעולות. בפרט שבכל שנה יוצאים מבתי הספר למשחק המשובחים בישראל מחזורים חדשים של צעירים, שמשדרגים את הרמה. וכך התיאטרון הישראלי הפך לכה משובח, שחבל לבזבז את הדולרים על כרטיסים כה יקרים בברודווי או ב-וסט אנד. אך עדיין עקב אכילס של התיאטרון הישראלי הוא במספר מצומצם מדי של מחזאים ברמה בינלאומית. כדאי שהכותבים יפתחו את התנ"ך, וישאבו מהדרמות המרובות שבהן נושאים למחזות. ראה:" יהוא" מאת
גלעד עברון ז"ל, או "אכזר מכל המלך" ועוד.
ולענייננו: המתרגם המעולה
אלי ביז׳אווי עיבד את הסרט שובר הקופות "מחוברים לחיים" בשיתוף יוצריו, אוליבייה נקש ואריק טולדנו, ובבימוי הכה משובח של הבימאי והשחקן המעולה
אלון אופיר ידעו להעניק חיים וקצב לעיבוד לעברית. מה גם שבחירת השחקנים לקאסט ההצגה לא יכולה להיות מוצלחת הימנה.
שמוליק וילוז׳ני, כוכב הקומדיות ושובר הקופות של התיאטרון הקאמרי, הוא קלף בטוח לגילום דמותו של פיליפ הנכה, בעל חוש ההומור האופטימלי. אבל הפתעת ההצגה: בחירת
שון מונגוזה בוגר סטודיו ניסן נתיב כ-דריס, המטפל שחור העור, שבעצם כלל לא הגיע לביתו של פיליפ משם שהיה מעוניין בעבודה, אלא רק היה זקוק לחתימה על מסמך שיאפשר לו לקבל דמי אבטלה. ודווקא גישתו ההפוכה לכל קודמיו שהגיעו לאודישן -שבתה את לבו של פיליפ, והפך ליד ימינו.
כל התרקמות היחסים בין השניים - פיליפ האציל, העשיר (המוקף במנהלת משק בית,
אסתי קוסוביצקי בעלת הנוכחות, בעוזרת-פקידה,
אנסטסיה פיין (הסקסית מ"מפיסטו") ובבת פרועה וחצופה -
ג׳וי ריגר משובבת הלב), ועצם בניית מירקם יחסיו עם בחור שכאילו הגיע מעולם אחר, ומרובד חברתי כה שונה כולל החיוניות שלו, כושר ההישרדות שלו חרף המצוקה ממנה הגיע - כל אלה כובשים את לבו של פיליפ, ומכניסים בו את רוח העליצות השובבה של הצעיר שלשונו חדה, בוטה וחסרת מעצורים. וזאת גדולתו של הבימאי אלון אופיר, שכה היטיב להעביר את אותה עליצות של הרוח השובבה השורה בסרט המצליח, גם להפקת הקאמרי לתיאטרון הישראלי.
שון מונגוזה כובש כמו הכוכב הצרפתי את לב כל הצופים. כשרון הריקוד שלו המודגם על-רקע המוזיקה הקצבית שערך
שמוליק נויפלד במסיבת יום ההולדת שערכו לפיליפ בביתו, כשהוא מתנועע כה נפלא במקום צלילי המוזיקה הקלאסית שפיליפ רגיל אליה; הוא מהזן שהזכיר לי את גדולי הפרפורמרים השחורים שנראו אי-פעם. כאלה הבולטים במחזות הזמר האמריקנים.
שמוליק וילוז׳ני לא מאבד בתפקיד הנכה את חיותו, חרף תפקידו כמשותק מצווארו ולמטה, וזורם עם המטפל הצעיר החדש, ויוצא עימו להרפתקאות שעד אז לא חזה אותן. עד כדי שדריס גורם לפיליפ להמחיש את קשריו עם אישה בתכתובת, ומביא לו אור של אהבה עליה רק חלם.
אדי אלתרמן מלבב בכל מיגוון התפקידים שהוא ממלא (אדי מסוגל למלא כל תפקיד. בדוק מצפיה בכל ההצגות בהן שיחק בחאן הירושלמי ועוד). כך גם
דודו ניב הקלאסי המשחק את ידיד המשפחה אנטואן האצילי,
אופק כהן החביב כחבר ההיפי של ג׳וי ריגר, ו
מייקל אהרוני כ-עומר, אחיו הצעיר של דריס: כולם מעשירים את העלילה והמצבים שבה על כל גווניה.
עיצוב התפאורה הארכיטקטוני החכם של
ניב מנור, עיצוב התלבושות של אורן דר, התואם לאופי כל דמות, ועיצוב התאורה של
קרן גרנק כולם עושים את העבודה כהלכה, כך שהם משלימים את התמונה.
הצגת "מחוברים לחיים" בקאמרי היא זריקת עידוד לקהל, של אנרגיה, שמחה ומצב רוח נפלא.
