|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בימים אלה, ולדימיר פוטין, המשחרר הגדול של הישראלית עם 10 גרם סם, מצדיק את מעשה הנבלה ההוא של ארצו במה שקרוי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ מאוגוסט 1939
|
|
פוטין. מצדיק מעשה נבלה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
"יד ושם" הציג סרטון סביר על השמדת היהודים במלחמת העולם השנייה ועל מהלכיה לבד מהשמטה אחת נוראה: הוא הסתיר את ההסכם בין גרמניה הנאצית לבין רוסיה הסובייטית לחלק ביניהן את פולין העצמאית. בימים אלה, ולדימיר פוטין, המשחרר הגדול של הישראלית עם 10 גרם סם, מצדיק את מעשה הנבלה ההוא של ארצו במה שקרוי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ מאוגוסט 1939. ב"יד ושם" לא רצו להביך את ביבי שאירח את פוטין המשחרר-החבר והתעלמו מן ההסכם השטני. זה אינו מפחית בכהוא-זה את חובתו המוסרית הגדולה של העם היהודי לצבא האדום ששחרר את מחנות המוות; וגם לא את התמיכה של רוצח ההמונים יוסף דשגשווילי סטאלין בהקמת מדינת ישראל. ברור שאצלו היה רק מניע אינטרסנטי, אבל אנו לא נשכח את שנותיו הגדולות של הצבא האדום, ולא נפסיק לשיר לכבודו את "את חכי לי ואחזור" או "ואניה קח אותי למלחמה/ אתה תהיה שם קומיסר אדום/ ואני אהיה אחות רחמניה". לא נעלים את האמת אבל משני צידי המתרס. כן טאוואריש פוטין, הן התהילה, הן הסלידה. "יד ושם" כשל בעניין זה. אולי רצו להחניף לפוטין, שכאמור בוויכוח שלו עם פולין מצדיק את הסכם מולוטוב-ריבנטרופ הידוע לשמצה. [ פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית] |
| תאריך:
|
04/02/2020
|
|
|
עודכן:
|
04/02/2020
|
|
דן מרגלית
|
|
אדם זוכר מה שחווה. העבר חורט עצמו לתוך הווייתו, ומשתכן ומשתמר בה ועושה בה כאוות נפשו, עתים מונח, עתים נעור ומטלטל, עתים כבוד ועתים מורד. הוא אינו צריך רשות מבעל האכסניה ובעל האכסניה לא יכול לו. הוא לומד מלחיות אתו. הוא שם. ילדותו שלו. הוא שב ומתבונן בה. בוחן אותה. תוהה איך זה שהיא שלו בלבד והוא חי אותה עם זולתו. דיוקנאות אביו ואמו ואחיו, במראה, בקול, במעשה - לנים בו. הוא משיח עמהם. הכל מזמן. מימים ימימה. הם שם. הוא חש בעצמו שעודם פועלים עליו. משנים אותו. הוא לא מנשנה אותם, אבל הם משתנים. לזכור היא דרמה אישית בה אפילו הנשמות המתות אינן חדלות לחיות. זה פשוט.
|
|
|
|
|
שואל העורך הראשי "מה יהיה העמוד הראשי של העיתון". זו לא בדיוק שאלה, שכן זו החלטתו וסמכותו הבלעדית, והכוונה הייתה ברורה לכלל אנשי המערכת.
|
|
|
|
|
27,362 - זהו מספר חסידי אומות העולם של יד ושם, נכון ל-1 בינואר 2019. מתוכם, 627 הם גרמנים. מספר קטן מאוד בהתחשב בגודלה של המדינה ובכך שהיא לא הייתה נתונה תחת שלטון זר. אבל על כל נושא חסידי אומות העולם צריך להסתכל אחרת.
|
|
|
|
|
התפיסות הישראליות כלפי השואה התפתחו ואף השתנו לאורך השנים, במיוחד ככל שהידע עליה הלך והתרחב. אחד השינויים המרכזיים היה בשאלה מהי התנגדות יהודית לנאצים. אם בשנים ובעשורים שמיד לאחר השואה התמקדה התשובה בהתנגדות החמושה ובמיוחד במרידות, הרי שכיום ברור לכל שהייתה גם התנגדות יום-יומית נרחבת בהרבה.
|
|
|
|
|
27 במארס 1945. הצבא האדום ניצב בפאתי ברלין. לאדולף היטלר נותרו פחות מחמישה שבועות של חיים. כניעתה של גרמניה נמצאת במרחק של חודש וחצי. ובכל זאת, 18 יהודים מגורשים ביום זה מברלין לגטו טרזין. הם היו האחרונים מבין 50,000 יהודים שגורשו מבירת גרמניה ב-180 משלוחים - 35,000 לגטאות במזרח ולמחנות ההשמדה, 15,000 לטרזין. בעיר נותרו 4,700 יהודים שהיו נשואים לבני זוג "ארים" ו-1,400 יהודים שהצליחו להסתתר; מבין המגורשים חזרו 1,900.
|
|
|
|
|
