סעודיה תושיע את העולם הערבי מאסון אקולוגי?

העולם הערבי מוטרד יותר ויותר מירידת מפלס המים בנהרות שסימלו פעם את גן העדן, הפרת והחידקל. הסהר הפורה כבר אינו פורה. טורקיה בנתה סכרים על הנהרות הזורמים משטחה, וכעת, כאשר מתמעטים הגשמים, מורגש היטב המחסור במים באזורי זרימת הנהרות בסוריה ובעירק. מי הפרת זורמים לאורך 2,800 ק"מ מטורקיה לצפון מזרח סוריה ומשם לעירק. אזור הג'זירה, שהיה אסם התבואה של סוריה, סובל ממדבור ומשני עשורים יבשים במיוחד. השלטון בסוריה מזניח את הנושא באופן מסורתי. בשנים 2010-2008 סבלו החקלאים מיובש קיצוני ומהיעדר פתרונות השקיה, מה שהביא לנטישת כפרים וזירז משמעותית את פרוץ מלחמת האזרחים. החקלאים בצפון סוריה מדווחים על הרס מטעים וכרמים בעקבות מחסור במים ובמליחות האדמה. היובש פוגע גם בשטחי המרעה ובדייגים. ירידת מפלס הנהרות מביא לזיהום המים והורס את הפקת החשמל המבוססת על זרימתו.

המצב קשה גם בעירק הסובלת מבעיות דומות בשל ירידת מפלס הפרת אחרי שהוא עובר סכרים בטורקיה ואח"כ גם בסוריה. גם בנהר החידקל (שאורכו 1,862 ק"מ) מתייבש. הדיווחים מעירק מדאיגים במיוחד, מדובר על ירידה של כחצי בכמות מי הנהרות. בשל ירידת מפלס המים המליחות עולה, מה שתורם לזיהום המים ופגיעה בחקלאים, בדייגים ובייצור החשמל.

הזיהום הסביבתי נובע לא רק משינויי האקלים. בסוריה ובעירק מתמודדים המשטרים עם בעיות פוליטיות וכלכליות קשות ונושא הסביבה נתפס כעניין שולי. המשטרים אינם מקציבים מספיק משאבים לנושא בשל המשברים, הכלכלי והביטחוני, הכרוניים.

ירדן דווקא מתייחסת ברצינות למשבר המים ולנושא המדבור, והגיעה לאחרונה להסדר אספקת מים עם ישראל. לעומת זאת, לבנון הנמצאת בהתרסקות פוליטית וכלכלית, מזניחה לחלוטין את נושא הסביבה.

באופן כללי, רמת הזיהום במזרח התיכון עלתה מאוד בשלושת העשורים האחרונים בשל התיעוש, העלייה בשימוש במקורות האנרגיה, תנופת הבנייה והזינוק בתחבורה. העלייה בזיהום האוויר בלטה בעיקר במצרים, בירדן, בכוויית, בסוריה, בקטאר, באמירויות ובלבנון. במצרים בעיית הריבוי הטבעי מחמירה את המצב וחלק נכבד מהזיהום נובע מהתחבורה (פליטת גז). לעומת זאת, במדינות המפרץ רוב הזיהום נובע ממפעלי נפט ומסופות חול.

בעירק, באלג'יריה ובתימן עדיין משתמשים בבנזין עם עופרת, בעוד שברוב המזרח התיכון עברו בשנים האחרונות לדלק נטול עופרת שמזיק פחות.

אולם נדמה כי בלבנון, יותר מבכל מדינה ערבית, נובע הזיהום הסביבתי מהמצב הכמעט אנרכי והיעדר המשילות של השלטון. אזור ביירות סובל כבר שנים ארוכות מהיעדר פינוי של זבל, הנערם בחופיו. בשל המצב הכלכלי רשויות התברואה אינן מתפקדות, והרחובות ברוב הערים מזוהמים. בשל היעדר זרימת חשמל ברוב שעות היום, מופעלים גנרטורים מקומיים המזהמים את האוויר. גם הפיצוץ בנמל ביירות לפני כשנה העלה משמעותית את רמת זיהום האוויר בבירה. מספר המתים מזיהום אוויר בכל שנה (2,700 בממוצע) בלבנון גבוה בהרבה מקורבנות הקורונה. נהר הליטני (170 ק"מ) שהוא הארוך במדינה, מזוהם למדי ואין פיקוח על שפכים או פסולת של אזרחים ומפעלים כלל.

מכיוון שהאזור הגובל בליטני מהווה כ-20% משטח המדינה, התוצאה קשה ביותר. אלפי לבנונים החיים ליד הנהר חולים בסרטן. לדוגמה, ידוע כי מפעלים מהעיר התעשייתית זחלה מזרימים את שפכיהם ללא כל מגבלה או פיקוח לנהר. באזור בקעת הלבנון משתמשת האוכלוסייה במי הליטני להשקיה ולכן חלק ניכר מהירקות ומהפירות מאזור זה אינם ראויים למאכל אדם. בתחילת השנה דיווחו דייגים על תמותה המונית של דגים כתוצאה מזיהום הליטני.

בסוף מרס 2021 פרץ לתודעה של התקשורת הערבית מונח חדש: "המזרח התיכון הירוק". הנסיך מחמד בן סלמאן יורש העצר הסעודי הצהיר על היוזמה, שתתחיל בשלב הראשון עם "סעודיה הירוקה". משמעות הדבר שהממלכה תהיה החלוצה והמופת להצלחת הפרויקט באזור.

מטרת הפרויקט היא שמירה על הסביבה, האדמה והטבע. לטענת הנסיך בן סלמאן, לסעודיה כיצרנית נפט מובילה בעולם יש אחריות כלפי השלכות משבר האקלים. על כן מבטיח בן סלמאן לשפר בטווח הקצר את יעילות הפקת הנפט כך שהזיהום יהיה מינימלי. בין מטרות הפרויקט להפריח את השממה באמצעות צמחייה ולהעלות על-ידי כך את רמת החיים. בשלב הראשון הכריז בן סלמאן על הכוונה לשתול 10 מיליארד עצים בממלכה במהלך העשור הקרוב ולהכפיל את האזורים הירוקים פי 12. בנוסף, הנסיך מתכוון להפחית דרסטית את פליטת גזי החממה (פחמן דו-חמצני) והוא מבקש לעשות שימוש חוזר בפסולת למחזור.

אחרי שהפרויקט יצבור תנופה בסעודיה, היא תלחץ על מדינות מועצת שיתוף הפעולה של נסיכויות המפרץ ללכת בעקבותיה. בשלב הבא מעוניין בן סלמאן לשתול 40 מיליארד עצים ברחבי המזרח התיכון, מבצע הייעור הגדול מסוגו בעולם. בן סלמאן מעוניין לעודד את השימוש במקורות אנרגיה בלתי מזהמים, המהווים כעת כ-7% בלבד מהמקורות במזרח התיכון, במטרה להגיע ל-50% עד לסוף העשור.

מנהיגי האזור המקיימים יחסי ידידות עם יורש העצר ברכו אותו אישית על הרעיון, בהם עבד אל-פתאח א-סיסי נשיא מצרים, מוסטפא כאזמי ראש ממשלת עירק, עבד אל-פתאח בורהאן מנהיג סודן, השיח' תמים בן חמד אמיר נסיכות קטאר עמו התפייס לאחרונה, עמראן ח'אן ראש ממשלת פקיסטן, מלך ירדן עבדאללה השני, נואף אחמד א-סבאח אמיר כוויית ואחרים. הצטרפו לברכות גם יו"ר הליגה הערבית ויו"ר אופ"ק ומנהיגים מכמה מדינות אפריקה כגון מאוריטניה, ג'יבוטי ואריתריאה. כל המברכים הראו נכונות ורצינות להצטרף ליוזמה הירוקה. המדינות אותן הם מייצגים סובלות מאותן סכנות: מדבור, יובש וזיהום אוויר.

כל תומכי בן סלמאן שברכו על היוזמה מודעים היטב לעובדה שיורש העצר מנסה באמצעות פרויקט "המזרח התיכון הירוק" לשקם את מעמדו בעיני העולם המערבי, שנפגע בעקבות רצח העיתונאי ח'אשוקג'י והמלחמה הכושלת בתימן. נראה כי בן סלמאן מנסה באמצעות היוזמה הירוקה להתקרב לנשיא ג'ו ביידן, המייחס חשיבות רבה מאוד לנושא הסביבה ושימור כדור-הארץ. בינואר השיק נשיא ארה"ב את מדיניות האקלים הירוקה הרחבה שלו. בן סלמאן מנסה לאותת לארה"ב כי הוא שותף מרכזי למדיניות שימור הסביבה במזרח התיכון.

יהיו אשר יהיו המטרות הפוליטיות הנסתרות של היוזמה, אם סעודיה שתרמה כל כך לזיהום כדור-הארץ עם הנפט תירתם כעת להצלתו, הרי שכל האזור ירוויח מכך.