|
|
הסתה מגיל צעיר [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
המדיניות של המערב כלפי הקונפליקט הישראלי-פלשתיני מבוססת על 3 הנחות יסוד מוטעות: א. הפלשתינים הם תושביה הוותיקים של הארץ. ב. מדינת ישראל קמה בתמיכת המערב כדי שתשמש מקלט לניצולי השואה מתוך הרגשת אשמה. לכן, יש למערב תחושת אחריות לגבי האסון הפלשתיני בשל תמיכתן בהקמת ישראל. ג.ישראל היא הסרבנית המונעת הקמת מדינה פלשתינית. לאור הנחות אלה המערב מעניק בדרך כלל תמיכה בלתי מסויגת בצד הפלשתיני.
מדיניות המערב כלפי העניין הפלשתיני
א. העובדות ההיסטוריות - המערב תומך, ללא הצדקה, באג'נדה הפלשתינית שמבוססת על שכתוב ההיסטוריה ושיפוצה לטובת האינטרס הפלשתיני. העובדות ההיסטוריות הן שרוב הפלשתינים הם מהגרי עבודה וצאצאיהם שהגיעו לארץ כמסתננים מארצות ערב והאיסלאם בין שלהי המאה ה-19 לאמצע המאה ה-20.
ב. סרבנות השלום - המערב מאשים את ישראל בסרבנות להביא לסיום הקונפליקט בשעה שברוב המקרים הסרבנים היו הפלשתינים. הם יכלו לקבל מדינה כבר ב-1937. רק עם עליית הימין לשלטון השתנה יחסה של ישראל.
ג. השחיתות ברשות הפלשתינית - המערב העביר עד היום לפלשתינים מיליארדי דולרים כדי לשפר את מצב האזרחים תחת שלטון הרשות הפלשתינית. המענקים הפכו למקור לשחיתות של הרשות הפלשתינית והכסף מגיע לאנשי הפתח, כולל אבו מאזן ולא לשיפור מצבם של האזרחים.
ד. מהו יחסו של המערב למערכת ההסתה, הדמוניזציה והדה-לגיטימציה שהרשות הפלשתינית וארגונים פלשתינים מנהלים נגד ישראל:
1. תוכניות הלימודים - מחקרים שנעשו, לא רק על-ידי ישראלים, מעידים על מערכת ההסתה וטיפוח "זכות השיבה" לישראל בתוכניות הלימודים.
2. התמיכה באונרא - המערב תומך במיליוני דולרים בקיומו של הארגון שכל מטרתו להנציח את הפליטות של הפלשתינים כאמצעי לחץ על ישראל. הארגון הפך את מערכת החינוך של אונרא לאמצעי להנצחת השנאה ולא לדו-קיום.
3. החלטות אונסקו - הרשות הפלשתינית מנהלת, בעזרת מדינות ערב, מדיניות להפיכת אתרים יהודיים לפלשתינים. יש מאמץ להביא לניתוק הקשר ההיסטורי בין העם היהודי לארצו.
4. מועצת האו"ם לזכויות אדם - בכל מושב מתקבלות החלטות נגד ישראל. ישראל הפכה לשק החבטות של הארגון.
מה עושות מדינות המערב נגד תופעות אלה?
1. תוכניות הלימודים - ממצאי דוח מטעם האיחוד האירופי ביוני 2020 על ספרי הלימוד הפלשתינים:
האיחוד האירופי אישר מחקר אקדמי בספרי הלימוד בבתי הספר בארץ ישראל בתקציב 2019. התוכנית כללה לערוך מחקר השוואתי בין תוכניות הלימודים בפלשתין ובבתי הספר בישראל. המחקר נמסר למכון מחקר עצמאי ומוכר בעולם. התקציב של האיחוד האירופי למשרד החינוך הפלשתיני הוא 360 מיליון אירו ו-178 מיליון נוספים מתוקצבים לבתי הספר של אונרא. מהאיחוד האירופי נמסר שהמחקר יבחן את ספרי הלימוד הפלשתינים על-פי אמות מידה מוגדרות בנושא שלום, סובלנות ואי אלימות בחינוך. בכוונת המחקר לספק ניתוח מקיף ואובייקטיבי של ספרי הלימוד הנוכחיים מול האיכות הבינלאומית של תקני החינוך.
המחקר בוצע על-ידי מכון מחקר בינלאומי עצמאי ומוכר, מכון ג'ורג אקרט לחקר ספרי לימוד בינלאומיים (GEI). עבודת GEI התבצעה, כך נטען, על-פי הסטנדרטים הבינלאומיים הטובים ביותר, כאשר מומחים דוברי ערבית כשפת אם הם חלק מצוות המחקר. המחקר הושק בספטמבר 2019 והיה אמור להסתיים בסוף 2020.
הרשות הפלשתינית הגיבה למטרה של האיחוד האירופי לערוך מחקר לימודים, בטענה שמדובר ב"הסתה" ישראלית מצד מוסדות ישראלים ובלחץ מצד ארגונים בינלאומיים המחוברים לישראל. הרשות טוענת שתוכנית הלימודים הפלשתינית פותחה על-ידי פלשתינים על-פי שיקולים פלשתינים ובהתאם לתקנים הבינלאומיים.
הדוח של מכון אקרט
מכון המחקר הגרמני ג'ורג' אקרט חקר את ההסתה בספרי הלימוד הפלשתינים - והגיש דוח רצוף בטעויות מביכות, וטען שאין הסתה נגד ישראל. המכון השתמש בספרי לימוד ישראלים בערבית שנלמדים בבתי ספר בירושלים - והציגם כספרים פלשתינים שמקדמים שלום עם ישראל. המכון אף הציג מפה של הארץ תחת השם ישראל בעוד שבמפות פלשתיניות ישראל איננה קיימת והשטח נקרא פלשתין.
למעלה מ-20 חברי פרלמנט מ-15 מדינות באיחוד האירופי קראו לנציבות האירופית לעצור באופן חלקי וזמני את המימון לרשות הפלשתינית - עד שרמאללה תחדל מההסתה נגד ישראל בספרי הלימוד. חברי הפרלמנט באים משלוש המפלגות הגדולות ביותר באיחוד, ומכל קצות הקשת הפוליטית. חברי הפרלמנט קראו לנציבות האירופית להפסיק את שיתוף הפעולה עם מכון ג'ורג' אקרט, שעליו הוטל במקור לחקור אם יש הסתה נגד ישראל בספרי הלימוד הפלשתינים.
[המשך בחלק ג']
