הרצל מתבייש בגזעניים המדברים בשמו <br>

כנסת ישראל דנה בימים אלו בנושאי תקציב. אני ציפיתי מדוברי מפלגות ציוניות, שיהיו קשובים למשנתו של הרצל, כשהם מדברים על תקציב המדינה. מצער מאוד, שהרבה אמירות של הרצל מרקיעות אי-שם בספירות שמימיות חסרות תוכן, כשהן מנותקות לחלוטין בכנסת ישראל מנושאים, שהוא עצמו כתב והגה.

היה זה הרצל, שתבע כי כל אוצרות הטבע של המדינה העתידה לקום יישארו אך ורק בידי הכלל! בידי המדינה! חבל מאוד שאותה כנסת, שגעשה ורעשה סביב היתרים לחברות פרטיות להפיק רווחים מאוצרות טבע כמו נפט וגז, לא התפנתה להאזין לדרישתו של הרצל "באלטנוילנד", שכל משאב כמו קרקע, אוצרות נפט וגז חייבים להישאר רק בידי המדינה ולא להפקירם.

חבל שהעולים לדוכן הנואמים בכנסת ישראל שכחו, כי המדינה בחזונו של בנימין זאב הרצל חייבת להשתית בביתנו הלאומי מבנה כלכלי יצוק על אדנים איתנים של סולידאריות חברתית ובלמים למשק הקפיטליסטי. בדיונים על התקציב לא בא לידי מאומה מהמחויבות שלנו להשתית אדנים איתנים לסולידריות החברתית.

חבל שהעולים לדוכן בכנסת ישראל שכחו, כי אסורה כל פעילות של בורסה בחזונו של הרצל, בה הוא ראה עיסוק של משק קפיטליסטי לא יצרני, שכלפיו הוא מתייחס כאל טפיל, שיש למגר ולא לתת לו להרים ראש במדינת היהודים. הרצל בוודאי לא היה סוציאליסט, אבל כתיבתו ב"אלטנוילנד" מאופיינת במודעות חזקה למגרעותיו של הקפיטליזם ולאסון, שנגרם למבנה כלכלי של חברה על-ידי מה שהוא מכנה ספסרי הבורסה. במסחר בבורסה הוא רואה אבן נגף להתפתחותה של חברה ערכית במדינה העתידה לקום.

ב"אלטנוילנד" הרצל שואב ממשנתם של סוציאליסטים כמו ז'וזף פרודון, כשהוא מתייחס בכבוד לחברה, בה יהיו ערכי שוויון וצדק. בחזונו אמורה לקום מדינה, בה תהיה לכידות חברתית. הרצל לא צפה כרסום מדאיג ביסודות הסולידאריות והמחויבות של המדינה לאזרחיה בהפרטה ברוטאלית של שירותי בריאות סעד וחינוך. ההפרטה במיוחד בשירותי הסעד מהווה תופעה מכוערת, ומצער שאף לא הוקדשה לכך מילה אחת בדיוני התקציב.

מנהיג כוחני

שם היצירה "אלטנוילנד" עולה על לשונם של רבים מחברי הכנסת מכל סיעות הבית, ובעיקר מהאגף הימני. משום מה כולם פוסחים על כך שב"אלטנוילנד" הרצל מציע מבנה של מדינת לאום יהודית דמוקרטית וגם מדינת כל אזרחיה החיים בה.

ב"אלטנוילנד" מקדיש חוזה המדינה היהודית פרק למנהיג של מפלגה, שדורש לגרש מהארץ בני לאומים אחרים הגרים כאן. המנהיג הכוחני מרבה להשתמש בסיסמאות גזעניות מבחילות. ב"אלטנוילנד" שמו של מנהיג המפלגה הגזענית הוא הרב ד"ר גאייער, שלמרבה הצער, יש לו כיום מנהיגים מאוד פעילים הממשיכים את דרכו ומעלים על נס את משנתו.

ב"אלטנוילנד" דרש הרב ד"ר גאייער תוך כדי מערכת בחירות לשלול את כל זכויות האזרח מהערבים שחיים כאן. לדבריו, הארץ הזו היא אך ורק יהודית. הערבים הם כובשים, שאין להם מה לעשות כאן. את הרב ד"ר גאייער מספרו של הרצל מייצג היום בנאמנות רבה חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ.

לשמחתי, העלילה בספר מנחילה תבוסה מוחלטת למפלגתו הגזענית של ד"ר גאייער. מפלגתו לא הצליחה להתנחל בלבבות. הציבור באלטנוילנד קיבל ביתר אהדה את עמדותיו של מנהיג הציבור הליברלי, שהבולט בהם הוא ראשיד ביי, מהנדס ערבי תושב העיר חיפה. לי נותר להצטער, שחזונו של בצלאל סמוטריץ, ממשיכו של הרב ד"ר גאייער, מתנחל כיום בלבבות של החברה הישראלית.

למרבה הכאב, חזונו של הרצל, הקורם עור וגידים בדמות מדינת ישראל, מעניק עמדות שלטון לגזענות של המנהיג הרב ד"ר גאייער, ממנו סלד בנימין זאב הרצל. לצערי, את העמדות של הרב ד"ר גאייער מאמצים בצעקנות ובוולגאריות דָּנוֹנִים ורֶגֶבִים רבים. אני מביע את כאבי, שעמדות הרב ד"ר גאייער, אותן הוקיע הרצל בנחרצות רבה והביע מהן את סלידתו, מאומצות היום על-ידי ציבור דתי וחרדי גדול, המביע כלפיהן אהדה.

כתמי גזענות

ומי ששכח השם "אלטנוילנד" הוראתו - תל אביב. תל, שיש בו אביביות של מערכות הומאניות, של סובלנות, הערכה והבנה גם למאוויי האחר החי בארץ הזו.

חשוב לשים לב, שהרצל הקדיש פרק מרכזי בספרו לנאומיו של ד"ר גאייער ותומכיו הפנאטים, וזאת מתוך חתירתו לכינונה בעתיד של מדינת יהודים חפה מהכתם הגזעני של ד"ר געייאר, אבל קיבלנו מדינה עם כתמי גזענות יותר מדי רבים. באלטנוילנד דחו לחלוטין את הרב ד"ר גאייער, מה שאנחנו קיבלנו זה הכתם של נציגות גדולה מדי בכנסת ישראל של אלו שעמדו בראש הפגנות, בהן נשמעו הצרחות לרצוח את רבין וגם "מוות לערבים".

קיבלנו תוספת מבעיתה של כוחניות לאומנית עם קינוחי בוטות וגסות, המונעים מימוש חזונו של הרצל ב"אלטנוילנד", שדרש שילוב של ערבים בהנהגת מדינת ישראל וכן דרש במפורש בספרו, שאזרח ערבי יכהן במשרת סגן נשיא המדינה או סגן ראש הממשלה.

כן הרצל חזה מבנה של חברה, שהמבנה שלה יהיה חברה גם יהודית וגם דמוקראטית, גם מדינת לאום יהודית וגם מדינת כל אזרחיה. הרצל כתב את "אלטנוילנד" מתוך חרדה, שהגזענות תשתלט עלינו. בספרו הובלט בהרחבה יחסו למפלגה הגזענית והשמחה שהיא הובסה בבחירות וניצחו הכוחות הליבראלים. כמה סמלי שאחת הדמויות המובילות במערך הליבראלי ההומאני, שמנצח בבחירות את ד"ר גאייער, הוא מהנדס ערבי, איש חיפה, ראשיד ביי.

אני מסיים בתקווה, שהחברה הישראלית תהיה קשובה לקולות ב"אלטנוילנד" מאשר לצרחות, ששמענו השבוע בהפגנה של הימין בכיכר הבימה. אני מייחל, שנהיה יותר פתוחים לכאבו של האחר החי בתוכנו, ונשכיל להנחיל בלבבות, שתאומים ילדה אותנו הארץ הזו. יש להגיע לפתרון של שתי מדינות לאום זו לצידה של זו ושתי בירות בירושלים - ירושלים המערבית בירת מדינת ישראל וירושלים המזרחית בירת מדינת פלשתין.