|
|
אליזבת הולמס [צילום: ניק קורי/AP]
|
|
|
|
|
אליזבת' הולמס נחשבה במשך שנים רבות לאחת היזמות הכי מרשימות וחשובות שיש בעולם ולהבטחה הגדולה של עולם הביוטק. המדענית המצטיינת הגיעה לאוניברסיטת סטנפורד, ובגיל 19 נסעה לעשות השתלמות במכון הגנטי שבסינגפור. באותה תקופה, פרצה בעולם מגיפת הסארס, ואליזבת הייתה מעורבת בניסיון לחקור ולעזור במלחמה נגד הנגיף הקטלני.
תוך כדי המאבק בסארס, הולמס הבינה שאם יהיה ניתן להציע לציבור בדיקות דם קלילות ומהירות, אנשים יסכימו לעשות אותן לעיתים תכופות יותר, דבר אשר ישפיע בוודאות על אורח החיים שלהם וגם יהפוך אותם למודעים יותר לבריאותם. כדי להגשים את החזון שלה "פיתחה" הולמס שיטה טכנולוגית שנודעה בשם "ת'ראנוס" שלפיה ניתן באמצעות טיפות דם בודדות, לאבחן מחלות קשות. בין היתר הבטיחה הולמס כי הטכנולוגיה מסוגלת לבצע 200 בדיקות שונות מטיפת דם אחת בלבד בדקירת אצבע.
תראנוס (Theranos) הציעה את הבדיקות באמצעות בתי המרקחת של רשת "וולגרינס". ניתן לראות כי בשנת 2014, גייסה חברת "תרנוס" 700 מיליון דולר, וערכה לפי שווי של 9 מיליארד דולר ונהנתה משורת משקיעים מפורסמים כמו ג'ורג' שולץ והנרי קיסינג'ר. אליזבת העריצה את סטיב ג'ובס ולכן החליטה ללבוש חולצות גולף שחורות.
החקירה של וול סטריט ג'ורנל
העיתונאי ג'ון קריירו החל לחשוד שמדובר ברעיון לא מציאותי והוא החל לחקור את הנושא.
בשנת 2013 החלו החשדות לגבי אמינות הטכנולוגיה. המדען הראשי של ת'רנוס, יאן גיבונס, הוזמן להעיד על הטכנולוגיה והפטנטים, הוא נלחץ מאוד ויום לפני המשפט רקח לעצמו קוקטייל של וויסקי וכדורים, שתה - ולא התעורר בבוקר למחרת. באותו תחקיר של הוול סטריט ג'ורנל נטען כי זמן קצר לפני ששם קץ לחייו, גיבונס סיפר לאשתו כי הטכנולוגיה לא פועלת, אך הולמס הכחישה את הקשר בין הדברים.
בנוסף, סיפרה הולמס בהרצאה שנתנה במסגרת ב-TED, סיפור קורע לב על דוד שלה שמת כתוצאה ממחלת הסרטן. לדבריה, מה שקרה לו נתן לה את ההשראה להקמת ת'רנוס וליצירת בדיקות הדם המהירות שלטענתה היו יכולות להציל את חייו. הבעיה בסיפור שלה הייתה שהתגלה כי דוד שלה מת שמונה שנים לאחר שהחברה הוקמה, והמוצר כבר היה מפותח, מה שהצביע על כך שמדובר בשקרנית פתולוגית.
בשנת 2015, העיתונאי קריירו פרסם בעיתון "וול סטריט ג'ורנל" כתבה שטענה: זו לא טעות, ולא משהו שדורש מחקר - זו הונאה. כתוצאה מכך הוגש כתב אישום כנגד היזמית הצעירה.
המשפט של הולמס
נגד הולמס הוגש כתב האישום כבר לפני שלוש שנים וחצי. היא הואשמה כי הונתה משקיעים סביב היכולות של הטכנולוגיה שפיתחה. במהלך המשפט עצמו התגלה כי הטכנולוגיה של חברת "תראנוס" הייתה מסוגלת לבצע כ-12 בדיקות בלבד שגם הן התגלו כלא אמינות. הציבור שהגיע לרשת בתי המרקחת קיבל למעשה את מרבית התוצאות שלו מחברות אחרות שביצעו עבור תרנוס את הבדיקות ללא גילוי מלא.
כמ-וכן, נחשף במהלך המשפט שהולמס זייפה דוחות למשקיעים באמצעות הוספת לוגואים של חברות תרופות למסמכים שונים, או ביצוע שינויי תוכן למסמכים קיימים. מהלך עדותה העידה הולמס בת ה-37 כי מעולם לא התכוונה להטעות את המשקיעים, והביעה חרטה על מהלכים אותם הגדירה כסוג של טעות בשיקול דעת.
אחרי דיון ארוך פסק חבר מושבעים, כי היזמית הצעירה שהקימה את חברת תראנוס, אשמה בארבעה סעיפים מתוך 11 אישומים שונים על הונאה. בנוסף, היא לא נמצאה אשמה בארבעה סעיפים נוספים ועל היתר לא הגיעו המושבעים להכרעה.
על כל אחד מהסעיפים שבהם נמצאה אשמה, הולמס עלולה להישפט לעד 20 שנות מאסר. חשוב לציין כי לא מדובר על מקרה חריג של הונאה תאגידית בעמק הסיליקון אלא בעובדה שהפעם הורשעה אישה בסעיף זה ולא גבר כפי שקרה במהלך הפעמים הקודמות.
