|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
אדרה קשקר, שריאל יוסף ובודו [צילום: ז'ראר אלון]
|
|
|
|
ביקורת "עם רגל אחת במטוס"
|
|
|
|
החיבור בין המזרח למערב
|
|
מהפך במצב התרבות היידית, כשתיאטרון היידישפיל מעלה הצגה שמלבד האחד והיחיד - יעקב בודו, כולם בה צעירים יותר ופחות, אך הם צברים וישראלים ● הסיפור נסב על משפחה ארגנטינאית המתכוונת לעלות לישראל, ובין האריזה לעליה למטוס קורות הפתעות, המביאות את הדרמה לשיאה
|
|
קבוצת הצעירים שרק הודות לשעיה גולדברג, שטרח ללמד את הבורים יידיש, ולהדריכם בהיגוי נקי, מביאים ויביאו לתיאטרון קהל צופים ישראלי הצעיר יותר מהקהל הקבוע והרגיל של מתמוגגי הצפיה בתרבות היידית. החיבור שהצליחו שמוליק עצמון המייסד והמנהל הקודם, וכעת ביתר עוז ועוצמה המנהל האמנותי החדש - ששי קשת, לחבר בין הקשישים שגדלו על שפת ותרבות היידיש לבין הצברים חסרי הידע בשפה - החיבור הפנומנלי הזה לא יתואר. כאחת שלא שמעה בבית הוריה יידיש, משום שאחי הגדול אסר על ההורים לדבר שפות זרות, התחלתי לבקר ביידישפיל, ולהיכבש בקסמו. את השפה התחלתי ללמוד מתוך קריאת התרגום שבשולי הבמה, כך שלהפתעתי הגדולה, הפעם, בהצגת "עם רגל אחת במטוס" כמעט ולא נזקקתי לתרגום, ונהניתי מהמשחק והתנועה הכה שובי לב. לבטח בזכות מיבטאם הנקי של השחקנים, שנשמע כמעט כמו עברית. עצם הסיפוח של שלושה צעירים חדשים לקאסט, מהווה ריענון, כעין בוסטר ללהקה שכבר חששו שקיצה קרב.
והנה, מלבד שני הוותיקים הצברים גם הם, ענת עצמון וישראל טרייסטמן, המגלמים בחן רב את הזוג הארגנטינאי שהעלייה לישראל גורמת להם לחילוקי דעות, ובנוסף אנדרה קשקר כ"שליח" שהצליח לשכנע אותם להגר לישראל, כל היתר צעירים מלבבים שמשחקם מרנין את הלב, וסוחף את הקהל בקצב המשחק, התנועה והטקסט החכם הטבול בהומור.
לזוג ענת עצמון וישראל טרייסטמן יש שני צאצאים: בן צעיר בן 17, גיל וייס שכה תואם לתפקיד, הן בזכות מראהו הנאה והצעיר והן ברוח השובבית שהוא משרה סביבו, וכן בכשרון התנועה שלו שקים גורדון הכוריאוגרפית כה הייטיבה לעצב. את אחותו, הבת, מגלמת שריאל יוסף החביבה ומלאת הקסם, המדהימה את הוריה כשהחבר שלה מתגלה כנוצרי, החולם לעלות לירושלים ולצעוד בויה דולורוזה של ישו. ההלם שהוריה חווים, וכל השתלשות המצבים במחזה שכתבה אנדראה באואב הם הסיבה לכך שהקהל מרותק למתרחש על הבמה היפהפיה והתלבושות שעיצבה דנה כץ.
|
|
|
|
|
בודו, עצמון, טרייסטמן [צילום: ז'ראר אלון]
|
|
|
מלבד הופעת גיל וייס ושריאל יוסף הנפלאים מהווה הופעתו (לראשונה בארץ ביידיש) של העולה החדש מרוסיה יורי קזנצב. הוא מהמם בגילום הדמות של הגוי הבוהמי עם תסרוקתו ולבושו יוצאי הדופן. ויתרה מכך - הוא מדהים בקטע האקרובטי המהמם כגנב הפורץ לדירתו-משרדו של ה"שליח" הישראלי אנדרה קשקר, שחי בארגנטינה שלושים שנה כדי לשכנע יהודים לעלות לישראל. כל האנקדוטות שמקורן בניגודים השונים בין הדמויות, שינויי החלטותיהם לאור שינויי המצבים, והסיפור הכה עסיסי שרקמה המחזאית אנדראה באואב, שהיא עצמה עלתה לארץ לפני 13 שנה, כמו חלק ניכר מהמתרחש במחזה - היא חוותה על בשרה. המחזאית והתסריטאית אנדראה באואב לאחר כתיבת 14 מחזות, 3 תסריטים ושני ספרים, כתבה מחזה זה במיוחד ליידישפיל, וזוהי הצגת הבכורה העולמית שלו כאן.
הדם החדש שההצגה מזרימה לתיאטרון היידי עם השחקנים הרעננים והכה מוכשרים, הרוח הישראלית, המיבטא הנקי והקליט, הבימוי הקצבי והמהוקצע של שוקי וגנר עתיר ההצלחות, התרגום ליידיש של ד"ר שושנה דומינסקי הצברית שהתמחתה בספרות היידית, עיצוב התאורה של מישה צ׳רניאבסקי היחיד והמיוחד, והמוזיקה שנמסכת בעצמות הצופים, שאת חלקה חיבר אסי מגדל בסגנון אמנותי וקצבי כאחד מהווים כולם מיקשה אחת, בכך שהקהל מרותק לעלילה, למשחק ולביצוע המלוטש. מבלי שאפשר לחשוב על הצלחה ביידישפיל ללא התייחסות לכוכב הלהקה הוותיק שלה - יעקב בודו. כשבודו נכנס לבמה - רק מעצם עמידתו והוויתו - הקהל כבר נדרך ומוחה כפיים. הוא אחד ויחיד בכיבוש הקהל וכריכתו סביב אצבעו הקטנה. כך שכולם ביחד הם להקת הליווי שלו.
הצגת "עם רגל אחת מטוס" מעבר לתענוג שבצפיה בה, היא בבחינת צעד גדול קדימה, בהצלחה בחיבור התרבות היידישאית והתרבות המזרחית שלנו. שוברת פערים ומנגישה את הצעירים לתרבות של היהודים באירופה לפני מאה ויותר שנים. חוויה ללא דוברי יידיש שהתרגום בשני צידי הבמה צולח לאשש את הקשר בין מזרח ומערב.
|
|
| תאריך:
|
06/03/2022
|
|
|
עודכן:
|
06/03/2022
|
|
עליס בליטנטל
|
|
נראה שהמערב אינו מבין את המסרים ההיסטוריים שמעביר לו פוטין, או שהוא סבור בטעות שרוסיה היא ארגון טרור מוסלמי. אחת הבעיות החמורות של המערב בכלל ושל ארה"ב בפרט בעשור השלישי של המאה ה-21, היא שאבד להם הקשר בין אידאולוגיה אוטופית ואנרכיסטית לבין מציאות גיאופוליטית עולמית. המערב רואה את העולם דרך משקפים מקוטבים, שנעדרים מהם הגוונים שאינם עולים בקנה אחד עם השקפות עולם פוסט-מודרניות או עם האיומים הישירים עליו של הטרור האיסלאמי הפונדמנטליסטי. על-רקע ההתרחשויות באוקראינה והאזהרות שהשמיעה סין לגבי טאיוואן וים-סין הדרומי, האוטיזם המערבי הופך מסוכן יותר לעולם.
|
|
|
|
|
האיש המשתלח הזה ששמו דודי אמסלם, כבר לא זקוק להשקיה עמוקה של קיתונות רעל ושנאה של מי שטיפח אותו, הלא הוא ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו  הוא הוכיח שבערוגות שלו שבהן צומחת לענה, הוא השליט
|
|
|
|
|
מצעד האיוולת נמשך במלא העוז והעוצמה. מכסת המינויים הפוליטיים שהתבצעה בשבעת חודשי ממשלת המינוי, השינוי, האיחוי, הריפוי, המוסר, ממשלת מיסטר קלין ומיסיס אין זך ממני, נדמה כי אין להם אח ורע בתולדות הפוליטיקה הישראלית. מינויים פוליטיים בכל תחומי החיים מתבצעים בגלוי ובסמוי, בחטף ולאור השמש הזורחת מבושה.
|
|
|
|
|
המילה פגסוס מוזכרת בדוח עמית מררי שש פעמים לצורך תיאור המערכת סביבה נערכה מרבית העבודה של צוות הבדיקה. במקביל ומעל במות טען המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך: למשטרה אין פגסוס, הסיפור הזה הוא ספין". אז מי צודק, דוח מררי או המפכ"ל אשר בתקופתו קרו האירועים הנטענים (ככל שקרו).
|
|
|
|
|
אחת התעלומות הגדולות עבור פרשני המלחמה עד כה, היא העדרו היחסי של חיל-האוויר הרוסי. ליתר דיוק: אי-הצלחתו לשלוט ללא עוררין בשמי אוקראינה גם כעבור 9 ימי מלחמה ולתקוף ללא הרף בסיוע לצבא היבשתי המדשדש (אך מממשיך להתקדם).
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יצחק בריק
כניסה לרפיח תביא להרס מוחלט של יחסינו עם מדינות העולם ועם מדינות ערביות שאיתן יש לנו יחסי שלום, ויהיו לכך השלכות קשות מאוד. כניסה לרפיח גם לא תשאיר אף לא חטוף אחד בחיים, ויהיו הרבה...
|
|
|
|
|
מנחם רהט
הגאון היהודי בסדר גודל בלתי נתפס, שזכרו הלך ונשתכח מאז פטירתו, אשר חי ומת תחת מעטה סמיך של מסתורין, חוזר בימים אלה למודעות הציבור בזכות שני מפעלי מחקר וזכרון שנחשפים עכשיו: ספר חדש...
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
רוצח אחד, ראש הנחש במינהרה, מתעתע במנהיג העולם החופשי בבית הלבן  לאיזו רמה עלובה ירדו האוניברסיטאות בארה"ב טרור הוא לא רק פיגועים, רצחנות. טרור הוא לא פחות מזה - הפצת שקרים ותעמ...
|
|
|
|
|
איתן קלינסקי
לא לתת מקום לאירועים מצערים מהעבר להשתלט על מערכות היחסים בהווה לא לתת להתחשבנויות כאובות מהעבר לפקוד את חיינו בהווה לא לתת לשנאה להדיח את האהבה"
|
|
|
|
|
תרצה הכטר
האופרמנים אינו מחדש הרבה בנוגע לאירועים ההיסטוריים עצמם מאז ינואר 1933 אבל סגנון הכתיבה הייחודי והמושך של הרומן מחייה את התקופה הידועה לשמצה בהיסטוריה היהודית
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
