|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
הזר והגר [צילום: פלאש 90]
|
|
|
פרשת "ניצבים" וההפטרה (ב')
|
|
מכאיבה מאוד עוצמת הפער בין גילויי הרגישות ההומאנית והמוסרית של המחוקק בפרשת ניצבים ובין גילויים קשים במציאות חיינו בתחומי הבניין, סלילת כבישים וחקלאות
|
|
אני מודה ומתוודה, שאני נרגש לקרוא את הפתיחה של פרשת השבוע "ניצבים". במעמד מרגש של ברית טרם הכניסה לארץ, אני קורא כבר בפסוק השני של הפרשה את החובה לצרף למעמד המרגש את הַגֵּר. אני רואה נאורות בדרישה לצרף את הַגֵּר, כשהוא שווה בפני החוק. הפסוק השני של הפרשה בפרק כ"ט פסוק י' מדגיש "...ְוְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מחוֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שׁוֹאֵב מֵימֶיךָ". שילובו של הַזָּר וְהַגֵּר, וכן מחוטב עציך עד שואב מימיך מצביע על רגישות מוסרית וחברתית שיש למחוקק המקראי.
לצערי, קיימת עוצמת פער מכאיבה בין עולמו הרוחני המוסרי וההומאני של המחוקק המקראי ובין גילויים מכאיבים במציאות חיינו. חוטבי העצים ושואבי המים הם מרכיבי ההון האנושי של פועלים ופועלות זרים וזרות. הן האוזבקיות, הפיליפיניות, ההודיות והאוקראיניות הממלאות את מערכת הסיעוד בעבודה קשה של 24 שעות ביממה תמורת שכר מעליב ורווחי עתק לחברות הון, שקיבלו זיכיון להבאתן ולהנפקת רישיונות עבודה. אין כיום מערכת סיעוד פועלת בישראל בלי חוטבות העצים ושואבות המים הזרות. בפרשת "ניצבים" היה להן מלוא הזכויות כולל זכייה בחוויה דתית נדירה. במציאות חיינו, העובדות הזרות הן הבסיס לקיומה של מערכת סיעוד, כשהן מופקרות על-ידי חברות הקבלן, המספסרות בהן בשוק עבודה פרוע.
מכאיבה מאוד עוצמת הפער בין גילויי הרגישות ההומאנית והמוסרית של המחוקק בפרשת ניצבים ובין גילויים קשים במציאות חיינו בתחומי הבניין, סלילת כבישים וחקלאות. אינני יכול לקבל, שהזר שותף מלא למעמד הברית בפרשת השבוע "ניצבים" והוא אינו שותף לתחומי זכויות סוציאליות של אדם עובד, הבונה לנו את הבית, סולל לנו את הכביש. הוא גם חורש, זורע, שותל וקוטף. לפני שנה ראיתי בבקעת הירדן עובדים זרים עובדים בגדיד תמרים תמורת שכאר עלוב. קשה וכואב לשמוע מהחקלאי, שללא העובדים הזרים הוא לא יכול היה להשתלט על הגדיד, שחייב לעשותו בתקופה קצרה. תחום הסיעוד קרוב ללבי, כי רבבות בישראל זקוקים למערכות הסיעוד, והדרך היחידה עוברת דרך חברות המספסרות בהון האנושי הזר.
אסור לנו לתת לפרשת "ניצבים" לחוש נזופה, כי אנחנו איננו מתייחסים לגר, לחוטב העצים ולשואב המים בחיי היום-יום, כפי שדורשת מאתנו פרשת "ניצבים".
|
| תאריך:
|
19/09/2022
|
|
|
עודכן:
|
19/09/2022
|
|
איתן קלינסקי
|
|
פרשת "ניצבים" וההפטרה (ב')
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
דואגים לך
|
19/09/22 10:06
|
|
|
|
2
|
|
מאוהבת את גישתך
|
19/09/22 10:16
|
|
|
|
3
|
|
יום טוב לישראל
|
20/09/22 09:25
|
|
|
|
4
|
|
יישר כוח. איתן
|
21/09/22 16:21
|
|
|
|
5
|
|
יישר כוח, אתן.
|
21/09/22 16:25
|
|
|
|
6
|
|
לקום מחר בבוקר
|
21/09/22 16:41
|
|
|
|
7
|
|
בלומה
|
22/09/22 17:27
|
|
כל בוקר אני מדדה על מקלי בטיילת של העיר בת ים ונהנה מהנוף המרהיב. הבוקר ירדתי לחוף היפה ואני מקליד את המשפטים במאמרי זה מתוך כאב. אני כואב את עוצמת הפער בין הנוף המרהיב, העולה ומזדקר במלוא הדרו עם עלות השחר על חופה של העיר בת ים ובין האפלה והקדרות היורדות על בוקרו של אותו היום על מספר לא מבוטל של אנשים, אותם פגשתי בדרכי, שלמרבה הצער, "בילו" את הלילה על החוף. עבורם החוף הוא ביתם. לזרוקים על החוף לא מובטח הפתרון של איכות חיים, כפי שמנוסח בפרשת "כי תבוא" בספר דברים פרק כ"ח פסוק ג': "ּוּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת... אִם תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלוֹהֶיךָ". הברכות עבורם הן שמימיות ורחוקות. עבורם הברכות, המנוסחות בחוק המקראי, נראות כמלל חסר כיסוי. אסור לנו כחברה, שאפילו לאדם אחד חוף הים או הספסל על הטיילת בעיר בת ים יהיו להם ביתם.
|
|
|
|
|
אילת שקד רומסת בשרירות לב את המשמעות המוסרית המזדקרת מהצו המקראי בספר שמות פרק י"ב פסוק מ"ט, המדגיש - "תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָכֶם". אילת שקד רמסה
|
|
|
|
|
חבל ששרת הפנים, אילת שקד, שכחה את הכתוב בספר דברים פרק ה' פסוק ט"ו - "וְזָכַרְתָּ כִּי-עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". חבל ששכחה מה כתוב לפני הצו המוסרי - לא לשכוח שהיינו עבדים בארץ מצרים. חובה עלינו לנהוג כלפי המהגרים הזרים בשוויון מלא, כפי שכתוב בפסוק י"ד, עלינו לדאוג שחובת המנוחה ביום השביעי תיושם גם כלפי "גֵּרְךָ אֲשֶֹר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ".
|
|
|
|
|
בלסינג אפריפה הופיע בריצת 200 מטר באליפות העולם עד גיל 20. הוא הצמיד את סוליות נעליו לאדן הזינוק בשביל מספר 5 באצטדיון בעיר קאלי שבקולומביה וב-19.96 שניות גמא את המרחק של 200 מטר, וכך הנער משכונת עוני בדרום העיר תל אביב, העונה לשם בלסינג אפריפה, בן ה-19 תוך 19.96 שניות הפך להיות אלוף העולם.
|
|
|
|
|
אילת שקד, שרת הפנים, חתמה ביום חמישי שעבר על שורה של החלטות, לפיהן מבקשי המקלט בישראל יכולים להציל את עצמם ממימוש צווי גירוש רק אם יהיו חוטבי העצים ושואבי המים במדינת ישראל. ב-17 ערים בישראל מבקשי המקלט יורשו לעבוד רק אם יועסקו בעבודה הקשה בתחום סיעוד מוסדי, שאזרחים ישראלים נמנעים מלעבוד בתחום הזה, כי השכר נמוך מאוד והעבודה מחייבת ריתוק של 24 שעות למקום העבודה. כן יורשו לעבוד בבניין, בסלילת כבישים ובחקלאות.
|
|
|
|
|
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
