לנוער הפלשתיני שלום: אתם חושבים שאתם מקריבים את חייכם למען מדינה פלשתינית. אבל, הקורבן שלכם הוא קורבן שווא, לחינם. ישראל לעולם לא תיכנע לטרור. רק באמצעות מו"מ הוגן בלי מניפולציות, כפי שעשו מנהיגיכם עד היום, יש לכם סיכוי להגיע למדינה. אבל, הסיכוי שלכם מותנה בתמיכה בהקמת במדינה פלשתינית לצד מדינת היהודים - לא על חורבותיה. חבל על החיים שלכם. אתם קורבן של חינוך לשנאה ולאי כיבוד זכויות של האחר.
הבעיה היא המנהיגות שלכם. מערכת החינוך של הרשות הפלשתינית עושה לכם שטיפת מוח. המפות בחדרי הלימוד אינן כוללות את ישראל שזה סילוף של המציאות. מחנכים אתכם לשאוף למציאות דמיונית. מחנכים אתכם לשנאת יהודים וישראלים ולמען זכות השיבה. המאבק למען זכות השיבה מעיד על כך שהרשות הפלשתינית רוצה בחיסולה של המדינה היהודית ולא בהקמת מדינה פלשתינית לצד ישראל. הדרישה של אבו מאזן לשתי מדינות היא רק שלב ראשון בדרך לחיסולה של ישראל. המאבק הזה לחיסולה של מדינת היהודים הנמשך מ-1917 עם הכרזת בלפור לא הניב כל תוצאה. ישראל חיה ומשגשגת ואתם סובלים סבל מיותר בשל המדיניות חסרת התוחלת של המנהיגות שלכם. שנאה היא יועץ גרוע.
לפני שאתם יוצאים לפיגועים שלא יפתרו שום בעיה ולא בטוח שתחזרו מהם בחיים, אולי הגיע הזמן שתגלו גישה ביקורתית כלפי מה שמלמדים אתכם במערכת החינוך ותקראו על ההיסטוריה של פלשתינה במקורות זרים - לא ישראלים ולא ערביים או פלשתינים. גלו את האמת לגבי הסכסוך הישראלי-פלשתיני.
ולפניכם מספר עובדות שניתן לבדוק אמיתותם:
1. אתם אינכם ה"עם הילידי" של פלשתינה (ארץ ישראל)
המנהיגים שלכם אינם אומרים לכם את האמת לגבי ההיסטוריה של הארץ שאתם קוראים לה פלשתין. אתם אינכם האוכלוסייה הוותיקה של הארץ והיהודים אינם קולוניאליסטים אירופים שגזלו מכם את ארצכם. עד 640 לא היו ערבים כאן. היו כאן מדינות יהודיות שחוסלו על-ידי האימפריאליזם האשורי, הבבלי, ההלניסטי והרומאי. הארץ הייתה תחת שלטון ביזאנטיני עם רוב נוצרי ממוצא הלניסטי ופיניקי לא ערבי.
ב-640 כבשו הערבים שפלשו מחצי האי ערב את הארץ אותה אתם מכנים פלשתין. אבל, רק כ-30,000 ערבים מאנשי שלומה של השושלת הכובשת התיישבו במספר ערים כמו טבריה, ירושלים ועוד... הערבים שלטו בארץ ככוח כובש - לא ככוח מתיישב עד 1099 בלבד. רוב התושבים המשיכו להיות נוצרים לא ערבים עם מיעוט מוסלמי, יהודי ושומרוני.
ב-1516, כאשר העות'מאנים כבשו את הארץ נערך מפקד אוכלוסין ומתברר שבארץ היו רק כ-80,000 מוסלמים מתוך אוכלוסייה דלה של כ-123,000.
ב-1914 היו בארץ 525,000 מוסלמים על-פי מפקד האוכלוסין העות'מאני אבל, רק כ-50% מהם היו צאצאי תושבים ותיקים. השאר היו מהגרים ופליטים מארצות ערב והאיסלאם - בוסניים, צ'רקסים, טורקמנים, אלג'ירים, מתואלים מלבנון, דרוזים, מצרים, סודנים - שהגיעו לארץ על-פי הזמנת השלטון העות'מאני שרצה ליישב ארץ דלת אוכלוסין בין שלהי המאה ה-19 ל-1914.
ב-1918 לאחר כיבוש הארץ על-ידי הבריטים נותרו בארץ 519,000 מוסלמים ומספרם גדל, באמצעות הגירה בלתי חוקית מארצות ערב והאיסלאם - סוריה, לבנון, עבר הירדן, מצרים ועוד... ל-1,200,000 ב-1947.
עדות של מנהיגים ערבים:
השיח' אל-מוזפר מיפו הצהיר ב-9 לאפריל 1940: "מספר תושבי הארץ הערביים גדל בזמן שלטונם של הבריטים מחצי מיליון למיליון".
הכרזת אל-פתחי, מראשי החמאס בעזה לטלוויזיה המצרית מיום 23 למרס 2012: "כל פלשתיני בעזה וברחבי פלשתין מסוגל להוכיח את שורשיו הערביים-בין מערב הסעודית, מתימן או מכל מקום אחר... חצי מהפלשתינים הם מצרים והחצי השני הם סעודים".
האתר בערבית של אום אל-פאחם (החלק באתר על מוצאם של תושבי העיר תורגם עבורי לעברית אך לאחר מכן נעלם מהאתר) - מהאתר מתברר שמוצאם של תושבי אום אל-פאחם הוא מסעודיה, תימן, ארצות צפון אפריקה,עבר הירדן המזרחי ועוד.
לסיכום, לפחות 50% מ-1,200,000 המוסלמים ב-1947 - אם לא יותר - היו מהגרי עבודה וצאצאיהם שהיגרו לארץ מכיוון שבארץ היו תנאים כלכליים יותר טובים לתעסוקה בזכות השקעות של ארגונים נוצריים, בעלי הון יהודיים - למשל, רוטשילד - התנועה הציונית, עולים יהודים שהביאו עמם כסף והשקעות של ממשלת המנדט הבריטי.
2. היהודים חזרו למולדתם באישור חבר הלאומים והאו"ם
המנהיגים שלכם, כולל המופתי חג' אמין אל-חוסייני ואחרים, מוכרים לכם שקרים שהיהודים הם קולוניאליסטים שגזלו מכם את אדמתכם. היהודים חזרו למולדתם ממנה גורשו או נאלצו לברוח בשל השתלטות מעצמות אימפריאליות כמו אשור, בבל, אלכסנדר מוקדון ויורשיו ורומא. חבר הלאומים והאו"ם קבעו שהיהודים זכאים לחזור למולדתם ההיסטורית. המנדט על השליטה בארץ ניתן לבריטניה כדי להניח את היסודות לבית לאומי ליהודים.
3. היהודים הושיטו לכם יש לשלום שנדחתה על-ידי מנהיגיכם
המדינות היהודיות בעבר השתרעו על הארץ משני צידי הירדן. בהחלטת חבר הלאומים, המנדט הבריטי כלל את עבר הירדן אבל הבריטים העבירו את עבר הירדן למשפחה ההאשמית מחצי האי ערב. היהודים השלימו עם גזילת עבר הירדן. המנהיגות היהודית אף הסכימה לוותר על הגדה המערבית/עזה ב-1936 על-פי הצעת ועדת פיל הבריטית ולתמוך בהקמת מדינה פלשתינית לצד ישראל על-מנת להביא לארץ את פליטי השואה ולעשות שלום. כלומר, היהודים כבר ויתרו על חלק ניכר מהמולדת ההיסטורית שלהם.
אבל, הערבים/הפלשתינים לא השלימו עם שיבת ציון היהודית וניהלו מאבקים מאורגנים על-ידי הנהגתם שהיו מלווים בקורבנות נגד היישוב היהודי ב-1920, 1929, 1936/9, והיו גם התנכלויות ביהודים בין התאריכים הללו. כאשר החליט האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות: יהודית וערבית, בנובמבר 1947 הערבים /הפלשתינים דחו את ההחלטה משום שסירבו להשלים עם הקמת מדינה יהודית. גם לאחר הקמתה הם לא השלימו עם קיומה וניסו לחסלה באמצעים צבאיים ב-1948, 1967, 1973 ובפעולות טרור. אבל עברו כבר 74 שנים מהקמת המדינה ו-103 שנים מהצהרת בלפור והמדינה היהודית חיה ונושמת. אבל, לא רק היהודים שילמו על המאבק חסר התוחלת הזה, גם הערבים/ הפלשתינים שילמו ומשלמים על המאבק.
הסרבנות הפלשתינית
היישוב היהודי תחת הנהגת תנועת העבודה בתקופת המנדט הבריטי וישראל תחת שלטון מפלגת העבודה הושיטו לערביי הארץ יד לשלום ולהקמת מדינה פלשתינית לצד ישראל ב-1936, ב-1947, ב-1993, ב-2000 וב-2008 וארה"ב הציעה הצעה נוספת ב-2014. ב-1936 וב-1947 לא היה כיבוש ולא היו התנחלויות. כל ההצעות נידחו על-ידי מנהיגיכם משום שהמנהיגות דרשה ליישב את פליטי המלחמות בישראל ולא במדינה הפלשתינית. הדרישה לזכות השיבה" היא סוס טרויאני לחיסולה של מדינת היהודים על-ידי הפיכת היהודים למיעוט.
ישראל אף יזמה וחתמה על הסכם אוסלו ב-1993 שהביא להקמת הרשות הפלשתינית, כצעד ראשון לקראת הקמת מדינה פלשתינית לצד ישראל. אבל, מתברר שערפאת הונה את ישראל ולא קיים את חלקו בהסכם כמו ביטול האמנה הקוראת לחיסול ישראל והפסקת הטרור. ההונאה הזאת הביאה לאובדן השלטון למפלגת העבודה ולעליית הימין בישראל לאחר שהיהודים חדלו להאמין למפלגת העבודה שיש פרטנר לשלום ולדו-קיום. למרבה הצער, זה המצב כיום.
4. רק מיעוט מהפליטים גורש על-ידי ישראל
המנהיגות הערבית/פלשתינית לדורותיה מטילה את כל האחריות על היווצרות בעיית הפליטים על ישראל. ראשית כל, הערבים/הפלשתינים הם שיזמו את המלחמה נגד ישראל כדי "לזרוק את היהודים לים". שנית, העובדות מוכיחות שרק מיעוט מתוך הפליטים גורש על-ידי ישראל. ההיסטוריון בני מוריס שאינו נמנה, כידוע, על תומכי המימסד הישראלי קבע במחקרו שמתוך כ-650,000 פליטים ועקורים (עקורים הם אלה שעזבו לרצועת עזה ולגדה המערבית שהיו חלק מהטריטוריה של ממשלת המנדט) רק כ-200,000 גורשו על-ידי ישראל. הם גורשו בזמן מלחמת העצמאות כאשר תושבי הארץ הערבים הכריזו מלחמה על היישוב היהודי ונעזרו בכנופיות - למשל, קאוקג'י מסוריה, ובפלישת 5 מדינות ערב כדי "לזרוק את היהודים לים".
המנהיגות הערבית/פלשתינית הפכה אלפי פליטים לבני ערובה בסכסוך הישראלי-פלשתיני על-ידי הקמת אונרא והנצחת מחנות הפליטים. הסבל של הפליטים הוא באחריות בלעדית של מנהיגיכם.
5. העולם הערבי החליט להכיר בישראל. אנו נמצאים בשנת 2022 והערבים/הפלשתינים דחו עד עתה את כל ההצעות, וממשיכים לנהל טרור ומאבקים במישור הבינלאומי ללא תוצאות. נושא הקמת מדינה פלשתינית הוא בהקפאה במידה לא מבוטלת בשל ההתעקשות של הרשות הפלשתינית על "זכות השיבה". כלומר, לישב את הפליטים בישראל. הדחייה של כל ההצעות והמשך הטרור הביאו לעליית הימין בישראל שאינו דוגל בהקמת מדינה פלשתינית. ויש גם סיבות נוספות שלא אכנס אליהן כאן. מדינות ערב תמכו במשך שנים רבות במאבק הפלשתיני נגד ישראל. אבל, בשנים האחרונות חל שינוי בגישתם והם החליטו לפתוח דף חדש ביחסים עם מדינת היהודים. ב-1979 נחתם הסכם שלום עם מצרים. ב-1994 נחתם שלום עם ירדן, וב-2021 נחתמו הסכמי נורמליזציה עם מדינות המפרץ ומרוקו. מדינות נוספות כמו סעודיה, ועומאן וגם אינדונזיה המוסלמית מקיימות קשרים עם ישראל.
לאור הסכנה המוחשית - הגרעין האירני ופעולות הטרור במדינות ערב-הנשקפים לרוב הסוני במזרח התיכון מצד אירן השיעית השואפת להשתלט על האזור הבינו במדינות ערב שהאויב איננה ישראל אלא אירן, שארגוני הטרור הפלשתינים הסונים כרתו עמה ברית.
6. בישראל קם מנהיג ערבי/פלשתיני שהכיר בישראל כמדינה יהודית
גם בקרב ערביי ישראל יש סימנים להתחלת שינוי בגישה לישראל. מנסור עבאס, יו"ר מפלגת רע"ם, הגיע למסקנה שיש לפתוח דף חדש ופרש מהמפלגה הערבית המשותפת. הוא הכריז על הכרתו בישראל כמדינה יהודית והצטרף לקואליציה שקמה לאחר מערכת הבחירות הרביעית. ההצטרפות לקואליציה הביאה לשינוי המדיניות כלפי ערביי ישראל על-ידי משטרת ישראל שהחלה להילחם ברצינות בתופעות האלימות והפשיעה במגזר הערבי ועל-ידי ממשלת השינוי שהחליטה על רפורמות ותקציבים למגזר הערבי.
במחצית הראשונה של 2022 הייתה ירידה של 30% באלימות בחברה הערבית בזכות הגברת הפעילות המשטרתית והחל הטיפול בביצוע הרפורמות. אבל למרבה הצער הממשלה נפלה - ח"כ זועבי תרמה את חלקה לנפילתה - לפני שהאזרחים הערבים התחילו ליהנות מפירות ההכרה במדינת היהודים. אם ערביי ישראל יתנו קולם למנסור עבאס בבחירות הקרובות יש תקווה לשיפור היחסים בין הפלשתינים לישראלים לטובת שני הצדדים.
7. המנהיגים שלכם הפכו למיליונרים על חשבונכם
מנהיגיכם הפכו למיליונרים בשעה שאתם נאבקים על מציאת תעסוקה והישרדות. שאלו את אשתו של ערפאת מה הוריש לה בעלה, בידקו כיצד אבו מאזן ובניו התעשרו. לכו לטורקיה לבקר את הניה ומשפחתו שעזבו את עזה ובכספים שצברו על חשבונכם עושים עסקים בטורקיה ושאלו את משעל מניין יש לו כסף להתגורר בחו"ל ברמת חיים שלעולם לא תיזכו לה. ויש עוד.
לסיכום, המנהיגות שלכם לדורותיה אחראית למצבכם, לא ישראל. ידה המושטת של ישראל לא נענתה. הקורבן שאתם מוכנים להקריב - את חייכם - הוא קורבן שווא. הוא לא יביא לכם מדינה. רק אם תקימו מתוככם מנהיגות שתכיר בזכותם של היהודים למדינה ולפתרון בעיית הפליטים במדינה הפלשתינית תמצאו בישראל שותפים להקמת מדינה פלשתינית שוחרת שלום לצד מדינת היהודים ולא על חורבותיה. שנאה והתעלמות מזכויות של אחרים הם יועץ רע.
הערה: אתם מוזמנים לבדוק את אמיתות העובדות שהובאו במאמר במחקרים של היסטוריונים ניטרלים.
