מביך לחזות בימים אלה בשרת הפנים
איילת שקד שמרימה את ראשה כלפי מעלה וזקוקה לטלסקופ משוכלל כדי לראות את אחוז החסימה. אבל איילת יכולה לבוא בטרוניה אך ורק אל עצמה. ההתנהלות שלה כשרת המשפטים כבר בישרה לציבור שהוא עומד לצפות בזן מיוחד של פיל בחנות חרסינה. והכל תוך הכרזות מפוצצות על כוונה למנות שופטים ולכונן מערכת שפיטה חדשה - בעיקר בבית המשפט העליון - בצלמה ובדמותה האידאולוגית של כבוד השרה.
טעויות רבות עשה
בנימין נתניהו בשנות כהונתו, אבל הגדולה שבהן הייתה ללא ספק מינוי איילת שקד לתפקיד שרת המשפטים. הניסיון הציבורי, הפוליטי והמשפטי שהצטבר עד אז במסדרונות הכוח היה אמור ללמד את נתניהו שלבית המשפט העליון אין אומנם לא חרב ולא ארנק, אבל הוא מוגן ע"י שומר ראש אלים ואכזר במיוחד -הפרקליטות.
נתניהו אמור היה לדעת שכל ניסיון לשחק עם בית המשפט העליון במטרה לבנות בית משפט "חדש" - ייתקל בתגובה חסרת רחמים מצד הבריון שיושב ברחוב צלאח א-דין.
ואם כדי לגונן על בית המשפט העליון צריך לפרק את הממשלה ולשלוח את הציבור לחמש או יותר מערכות בחירות - כך יהיה.
נתניהו לא השכיל להבין את עוצמתה של הפרקליטות. הוא לא ראה את האזיקים הבוהקים המשתלשלים לה מאחוריה. הוא לא הבין שעליו להיות "ידיד המחלקה" ובעיקר להיזהר שלא למנות לתפקיד שר המשפטים שרה לעומתית כמו איילת שקד.
בנימין נתניהו הנאיבי ראה למול עיניו משרדים זניחים כמו הביטחון והאוצר ולא ראה את המשרד החשוב מכולם שבכוחו לעשות שמות בשרידותו האישית - משרד המשפטים. אבל איילת שקד מקדימה לחלק את עור הדב ומכריזה שבממשלה הבאה היא רוצה לחזור למשרד המשפטים.
פיל בחנות חרסינה כבר אמרנו?
