העולם הולך ומתחלק לשני גושים ראשיים

פרדיגמת החיים הממושטרים המשתנים על כדור-הארץ, שהחלו בקורונה וחיסוניה ובמלחמה באוקראינה עוברים בין השאר למשברי ולהינדוסי האקלים, האנרגיה, התזונה, הפיננסים וכן לצפיפות ולדחיסה של בני האדם במגלופוליסים מרושתי מסילות ברזל, עם טכנולוגיות מעקב (G5), ממוגדלים עד מאה קומות ויותר, וכן מושפעים מהגישות והחזונות הכלכליים-החברתיים-והמשפטיים השמרניים והליברטיניים הקיצוניים האופפים אותנו בתהליכי הינדוס תודעה. תהליכים אלה הולכים ומשסעים את העולם לשני גושים מנוגדים מרכזיים. "המערב" מחד והמדינות היצרניות והמתועשות (לשעבר ה"מתפתחות") מאידך-גיסא. כל זאת למרות אמירותיהם הפנטזיונריות של הוגי, מובילי ומעצבי פורום דאבוס על סדר עולמי וממשלי אחיד וחדש.

למרות זאת העולם של העתיד יתפתח בניגודיות ובהפוך על הפוך ועל-פי עקרון אחדות הניגודים: יצרני ודמוקרטי, רגשי ואנושי, ולא רק מבוסס שירותים פיננסים דיגיטליים, שירותי משפט, זכויות יוצרים, תיווכים, לוביסטים, שימונים, בוררויות, סייבר ובינה מלאכותית. מהות העולם לא תהיה מהות שלילית של ניצול היצרנים על-ידי קידוש מהות שלילית של גילגולי וסיבובי הון. יהיה זה עולם דמוקרטי, פלורליסטי, הטרוגני, אנרגטי, אופטימי ורב תרבותי. כל זאת בניגוד לחזון עולם שלילי מבוסס טכנולוגיה, שמהותו אוטוריטארית, ריקנית אחידה, יחצנית וחסרת רגשיות, מורשתיות אנושיות וחברתיות שלא יצליחו להגשים את הקמתו על פלנטת ארץ. מדובר בפלנטה ייחודית בגיוון עצום, שעוצבה מקדמת דנא למרות כל הקשיים, באופן אבולוציוני טבעי ואנושי. כך עליה להמשיך ולהתפתח. אסור ללכת שולל אחרי הזיות שווא של שיאני הון הסיבוב הקיצוני המחזיקים בשיאי ריכוזי הון וממון בידי בודדים, בפערים עצומים שלא התקיימו כמותם לפני כן בהיסטוריה האנושית.

הסופרת הרופאה הפסיכיאטרית הישראלית ד"ר חמוטל שבתאי, פרסמה בשנת 1997 ספר עב כרס בעברית בהוצאת "כתר" בכותר "2020". ספר זה צפה את פרוץ הקורונה, כאירוע משנה סדרי בראשית. המחברת חזתה שיסוע עולמינו בין שני גושי מדינות ותרבויות מנוגדות. שני גושים אלה יכללו את ה"מערב", שנוצר באופן תהליכי מאז שתי מלחמות העולם במאה העשרים. עולם זה התבסס במאפייני תרבות על יוון הקדומה ורומא. התעצב ממשלית, תרבותית, טכנולוגית, אקדמית ומדעית במלחמות העולם וכיום הוא כולל את: ארה"ב,האיחוד האירופי, יפן ומדינות נספחות כמו קוריאה וישראל.

"העולם המערבי" הפך מיצרני למגלגל הון לא יצרני של כספי כלכלת שירותים צוברת חובות, ובנוי על מניפולציות וקומבינות משפטיות וספקולטיביות. המערב מחפש דרכים להשתלט על דתות, עמים, מדינות וגושי מדינות העולם בעזרת התארגנויות איזוריות וגלובליות כמו האו"ם ואירגוניו. לדוגמה התעצמות בולטת של ארגון של האו"ם בקורונה הוא ארגון הבריאות העולמי הפועל באוטריטריות סמכותנית תמנונית מודגשת בעיקר מאז פרוץ עידן הקורונה וכל הקשור להתארגנות סביב תרופותיה וחיסוניה. גם נאט"ו תפס בולטות ומשמעות יתר לאור המלחמה באוקראינה.

פיתוח מואץ

בריטניה, שהייתה חברה באיחוד האירופי ביצעה ברקזיט ועזבה אותו, תוך טיפוח והישענות על חבר העמים הבריטי שבו חברות מעל חמישים מדינות שהיו תחת שלטון ושליטת האיפריה הקולוניאלית הבריטית, ששגשגה במשך מאות שנים. חלק ממדינות אלה, כמו הודו, הפכו למעצמות מובילות.

ה"מערב", שהקים בין היתר את "פורום דאבוס" אחרי מלחמת העולם השנייה, מפנטז על סדר עולמי חדש בדומיננטיות ובשליטה שלו. מדינות ומעצמות מתפתחות יצרניות ותעשייתיות לא רואות את הדברים עיין בעיין עם המערב ויש להן אינטרסים אחרים, מבוססים על עוצמות יצרניות אמיתיות הולכות ומתחזקות. מדובר במדינות בתהליכי תיעוש מהיר, שלהן גם שליטה במחצבים, באנרגיה ובמזון וכן בתשתיות בלוגיסטיקות, בציים ובנמלים, כולל נמלי מכולות ענקיים ברחבי העולם. מדינות אלה צוברות כוח במגוון ממדים וצוברות עוצמה גוברת מול ה"מערב". אלה הן מדינות עם אוכלוסיות צעירות, שבהן מושקעים משאבים גדולים בהכשרות, השכלה, הדרכות לימודים מדעיים, טכנולוגיים, הנדסיים ואקדמיים.

מדינות אלה הופכות לשחקניות מחוזקות בזירה הגלובלית וקוראות ביחד ולחוד יותר ויותר תיגר על המערב. הן עוברות פיתוח מואץ. ישראל בהנהגת דויד בן-גוריון טעתה בגדול כאשר שמה את יהבה על המערב וזלזלה בארצות העולם השלישי כפי שנקראו אז. זה בה לידי ביטוי בפיתוח גרעיני וב"מבצע סיני". ראש הממשלה השני משה שרת חשב וניסה לפעול באופן הפוך. מדינות הגוש המתהווה הנגדי למערב, לא פעלו כמו המערב גם בקורונה. הן פעלו ביותר גמישות, שמו פחות דגש על חיסונים, השתמשו בתרופות גינריות שלא סולקו ממדפי בתי המרקחת ולא נכנסו לפאניקה שהוביל המערב יחד עם ארגון הבריאות העולמי. עובדתית ארגון הבריאות העולמי קבל תמיכה כספית גדולה מטייקוני המערב.

המדינות המתועשות והיצרניות החדשות ההולכות וצוברות עוצמה כי הן נכנסו לנעלי המערב שיצרנותו הולכת ומתנוונת הן בין היתר: סין, רוסיה, הודו, ברזיל, טורקיה, אירן, אינדונזיה, מלזיה, דרום-אפריקה ומצריים. מדינות אלה ואחרות יכולות לארגן מטבע נגדי שיתחרה בדולר וביורו השוקעים.