בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
המלך חמד בן עיסא והנשיא יצחק הרצוג [צילום: עמוס בן גרשום/לע״מ]
|
|
|
|
שוב מחאה נגד השלום בבחריין
|
התגובה בבחריין לביקורו של הנשיא יצחק הרצוג מהווה תזכורת כואבת כי השלום עם בחריין אינו דומה לשלום עם האמירויות, בעיקר בשל הרוב השיעי במדינה. האופוזיציה ערכה לאחרונה הפגנות ומחאה ברשתות החברתיות. מהם המקורות להתנגדות לשלום בבחריין, ומדוע הנורמליזציה חשובה כל כך לשלטון?
|
|
ביקור הנשיא הרצוג בבחריין
|
השנה יצא לי להיפגש בכנס אקדמי באירופה עם אקדמאית מבחריין. נראה כי היא השתייכה למיעוט הסוני ולא לרוב השיעי במדינה. הסונים הם הקבוצה השלטת במדינה וגם האמידה יותר. השיחה הייתה נימוסית אך לא חמה. כאשר העזתי לשאול האם יש תמיכה עממית בשלום היא שתקה. אז החלטתי לשתף אותה בתחושותיי כי בממלכה הקטנה אין תמיכה עממית רחבה בהסכמי אברהם. אחרי שתיקה נוספת היא הודתה: "נראה לי שאתה רואה את הדברים נכון".
רוב שיעי מאיים
בחריין היא מדינה חדשה יחסית שנוסדה ב-1971 אחרי שנסוגו ממנה הבריטים. מבחינה רשמית היא ממלכה פרלמנטרית. מאז שנת 2002 מתקיימות בבחריין בחירות. אלא שבפועל זוהי ממלכה אבסולוטית בה שולט המלך חמד בן עיסא אאל ח'ליפה השייך לעדת המיעוט הסוני. השיעים מהווים יותר מ-60% מהאוכלוסייה המקומית ובממלכה שוהים מעט יותר זרים (כ-600 אלף עובדים ואנשי עסקים) ממקומיים. לבחריין היסטוריה שיעית עתיקה והיא הייתה מרכז חשוב של העדה עוד מימי הביניים.
בעולם הסוני בכלל ובבחריין בפרט מביטים בשיעים בחשדנות רבה. על ההיסטוריה של השיעים בבחריין בימי הביניים מוטל כתם אפל במיוחד של גניבת האבן השחורה מהכעבה במאה ה-10 בידי כת הקרמטים. להיסטוריה זו מצטרפות פשיטות רצחניות על ערים וכפרים ברחבי הח'ליפות, וגם שוד ורצח של שיירות החאג' (הצליינים למכה). פרשיות אפלות אלה נלמדות עדיין בספרי הלימוד ברחבי העולם המוסלמי ומוזכרות על-ידי מטיפים סונים.
ההיסטוריה של בחריין כוללת גם איום אירני מתמיד. המעצמה הצפווית האירנית כבשה את האי הבחרייני בראשית המאה ה-17 ושלטה בו כ-180 שנה עד שהשתלטו עליה שבטים ערביים. בעקבות המהפכה האיסלאמית באירן ב-1979, ניסתה "החזית האיסלאמית לשחרור בחריין" שמומנה בידי אירן, לערוך הפיכה בממלכה. למרות דיכוי הארגון, הוא ביצע מספר פיגועים בשנות ה-90'. גם כיום חשודים השיעים בבחריין בתמיכה במשטר האיסלאמי באירן ובחוסר נאמנות למלך.
החשש של בית המלוכה ממרד של השיעים גרם לו לייצר תלות אסטרטגית בבית המלוכה הסעודי. בסעודיה מתקיים מיעוט שיעי קטן בחבל קטיף המזרחי והשלטון מדכא אותו כבר שנים. החשש בבחריין נובע גם מהעובדה שהממלכה הקטנה (אף יותר מגוש-דן) מהווה אי מוקף בים במפרץ הפרסי, ואם יתחולל מרד לא יוכל המלך לקבל סיוע יבשתי. על כן, כבר ב-1986 נבנה גשר פהד בין שתי הממלכות, בחריין וסעודיה. החששות של בית המלוכה התאמתו במרס 2011 בעיצומו של "האביב הערבי", כאשר פרצו בבירה מנאמה הפגנות של האופוזיציה השיעית בדרישה לשוויון זכויות. השלטון ראה בהפגנות מרד בעידודה של אירן. כוחות של סעודיה והאמירויות (בעלי ברית סונים) חצו את גשר פהד וסייעו לדכא את המהומות.
החששות של בית המלוכה נובעים גם מהידלדלות עתודות הנפט בשנים האחרונות. ירידה ברמת החיים הגבוה אליה התרגלו המקומיים עלולה לערער את הלגיטימיות של השלטון. בית המלוכה משקיע בשנים האחרונות בבנקאות, בתיירות ובתעשיה כחלופות לנפט. על כן, חיזוק הקשרים הכלכליים עם ישראל חשוב ליציבות שלטונו בית המלוכה.
|
|
|
האופוזיציה השיעית הייתה המובילה בהתנגדות להסכמי אברהם אליהם הצטרפה בחריין בספטמבר 2020 אחרי האמירויות. האופוזיציה ערכה הפגנות ומחאה ברשתות החברתיות. בשבוע שעבר התעוררה מחאה חדשה על ביקורו של הנשיא הרצוג בממלכה. ברשתות פרסמה האופוזיציה הצהרה: "הימצאות הנשיא של הישות הציונית בבחריין מהווה איום על ביטחון האזור ועל יציבותו. זוהי התגרות בעמנו שמטרתה לייצר אנרכיה בכל הרמות. זהו עוד צעד של השלטון המדכא במדינה, שחל דווקא ביום השהיד הבחרייני ה-16 בדצמבר". הסיסמה החוזרת ברשתות היא "הנורמליזציה היא בגידה". האופוזיציה השיעית הוצאה מחוץ לחוק לפני כשמונה שנים, אך היא פעילה במחתרת כל הזמן.
|
|
|
[צילום: מרפינגווין20]
|
|
|
דגל החזית האיסלאמית של בחריין (משנות ה-80 וה-90) - דומה ל"משמרות המהפכה" ולדגל חיזבאללה של לבנון | |
|
|
|
הסיסמאות הפרו-פלשתינית נגד הנורמליזציה עם ישראל בהן משתמשת האופוזיציה בבחריין נועדו לייצר דה-לגיטימציה לשלטון בממלכה ולהבליט את העובדה שבית המלוכה אינו מייצג את העם. זה היה גם המסר של התקשורת והרשתות החברתיות במהלך המונדיאל בנסיכות קטר השכנה - השלום הוא רק עם משטרים, בעוד שהעמים הערביים מתנגדים להם בתוקף. בעוד האופוזיציה השיעית בבחריין משתמשת בסוגיה הפלשתינית כדי לנגח את השלטון הסוני, הרי שהשלטון משתמש בנורמליזציה עם ישראל כדי לפגוע באופוזיציה.
בשל היות השיעים רוב במדינה, מנסה מלך בחריין להפעיל נגדם את שיטת המקל והגזר. בניגוד לדיכוי הקשה אותו נוקטים הסעודים כלפי המיעוט השיעי, חמד בן עיסא שיחרר אסירים פוליטיים והוא מאפשר פעילות אופוזיציה מוגבלת, כולל הפגנות נגד הנורמליזציה בבירה. המלך אומנם הוציא מראשית שלטונו ב-2002 מחוץ לחוק את "החזית האיסלאמית", שהייתה מעין חיזבאללה של בחריין, אך הוא מאפשר פעילות מוגבלת של המרכז הבחרייני לזכויות אדם, עוד אמצעי של השיעים למחות נגד השלטון.
|
|
|
[צילום: עמוס בן גרשום/לע״מ]
|
|
המסר של המלך בקידום הנורמליזציה הוא שהוא בעל הדעה בממלכה והוא אינו חושש מהאופוזיציה. חמד בן עיסא יצר לעצמו שלושה מעגלי ביטחון שיבטיחו את יציבות שלטונו נגד האיום השיעי והאירני: המעגל הפנימי הכולל צבא של כ-15 אלף חיילים בפיקודו הישיר של יורש העצר סלמאן בן חמד בסיוע ובתגבור חיצוני; המעגל של בנות הברית הסוניות שמוכנות בכל רגע לסייע לשלטון במידת הצורך - סעודיה והאמירויות; והמעגל של המערב - ארה"ב המחזיקה בבסיס הצי בג'ופייר (פרבר של מנאמה) ומאז הסכמי אברהם גם שיתוף פעולה כלכלי וביטחוני עם ישראל.
|
|
תאריך:
|
08/12/2022
|
|
|
עודכן:
|
08/12/2022
|
|
ירון פרידמן
|
שוב מחאה נגד השלום בבחריין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
עופר
|
17/03/23 09:32
|
|
מהפכת חיג'אב באירן עדיין לא מיצתה את עצמה ויש לה עדיין סיכוי לזעזע את המשטר האירני ואף להפילו, קשה לצפות לאילו כיוונים היא תתפתח, עד כה אין סימנים שגל המחאה עומד לדעוך, ייתכן שהיא תביא להיחלשות השליטה של המשטר על כמה אזורים בגבול עם עירק, פקיסטן ואפגניסטן. על-פי ארגוני זכויות אדם עד כה נהרגו כ-450 בני אדם בהפגנות המחאה, שלטונות אירן מאשרים את מותם של 300 הרוגים בלבד.
|
|
|
עיתונאים ישראלים שמסקרים את המונדיאל חשים לא רצויים בקטר. אולם מה שמפתיע הוא שהם מופתעים מכך. למה ציפינו כשמדובר במונדיאל המתקיים בנסיכות קיצונית מכל הבחינות האפשריות. נתחיל עם העובדה שקטר משתייכת (כמו סעודיה) לאסכולה החנבלית הקנאית ביותר באיסלאם הסוני. בקטר סובלות נשים מדיכוי ומאפליה קשה ופועלים זרים מקבלים יחס משפיל של כמעט עבדים. 6,500 עובדים קיפחו את חייהם בבניית האצטדיונים, כאשר התייבשו מהחום או נפלו מפיגומים. לשתות אלכוהול ברחוב ולהיות להט"ב בקטר הן עבירות פליליות.
|
|
|
הקיבעון של טורקיה בדבר "פעולות טרור כורדיות" הגיע השבוע לנקודת רתיחה, כאשר מטוסים טורקיים הפציצו מטרות בצפון סוריה הקרובות מאוד לכוחות האמריקניים, המגנים על הכורדים מפני אנשי דאעש. דייוויד איגנציוס, בעל טור בכיר בוושינגטון פוסט, אומר שהסכנה תוארה בפניו בידי הגנרל מָאזְלוּם קוֹבָּאנֶה עַבְּדי, מפקד המיליציה הכורדית "הכוחות הסוריים הדמוקרטיים". לדבריו, אחרי שלושה ימים של הפצצות טורקיות, כוחותיו עלולים לאבד את היכולת לשמור על הביטחון בבתי הכלא ובמחנות הפליטים בהם מוחזקים אנשי דאעש ובני משפחותיהם.
|
|
|
ב-4 נובמבר 2022, בעקבות חילופי השלטון בישראל קבע תום פרידמן, עיתונאי ה"ניו-יורק טיימס" הבכיר, המבטא, ברהיטות ויצירתיות, את תפישת העולם של מחלקת המדינה: "ישראל שהיכרנו איננה עוד". על הפער בין תפישת העולם של תום פרידמן (ת.פ.) ומחלקת המדינה לבין מציאות המזרח התיכון אפשר ללמוד מהתקדימים (מאמרים) הבאים:
|
|
|
ב-31 באוקטובר הסתיימה רשמית תקופת כהונתו של מישל עאון, נשיא לבנון בשש השנים האחרונות, וטרם נבחר לו מחליף עקב העדר הסכמה במערכת הפוליטית לגבי יורשו. אין זו הפעם הראשונה שלבנון נותרת ללא נשיא. המקרה הבולט ביותר בעבר היה פער של יותר משנתיים בין תחילת כהונתו של מישל עאון (באוקטובר 2016) לבין סיום תפקידו של קודמו, מישל סולימאן (במאי 2014). כיום העדרו של הנשיא מייצר קושי כפול ומכופל, הן על שום המשבר הכלכלי החמור ביותר שידעה לבנון בתולדותיה, והן משום שגם הממשלה הנוכחית הינה ממשלת מעבר מאז הבחירות האחרונות לפרלמנט (15.5.22) בשל חוסר היכולת של גורמי הכוח המרכזיים במדינה להגיע להסכמה לגבי הרכבה של ממשלה חדשה.
|
|
|
|