"מלון הנשיא" - לא עוד "פיל לבן"

את המלון תכנן האדריכל אלכסנדר פרידמן בשותפות עם האדריכל מאיר רובין. רובין כיהן במקביל באותה תקופה גם כסגן ראש עיריית ירושלים. אלכסנדר פרידמן (1987-1905) היה אדריכל פורה שנחשב בתקופתו לאחד האדריכלים הבולטים בירושלים ועמד מאחורי תכנונם של בתי כנסת, בתים פרטיים, מוסדות קהילה וחינוך בירושלים. בן השאר תכנן (בשותפות אדריכל מאיר רובין) את בית הכנסת הגדול שליד "היכל שלמה", בית הכנסת "ישורון", "בית המעלות ברחוב המלך גורג' ועוד. הרבה מהמבנים שתכנן בארץ הם בסגנון הבינלאומי. בכל הבניינים שבנה בירושלים הכניס תמיד אלמנטים חדשניים, שלא נראו בבניה של אותה התקופה.

במהלך בניית מלון הנשיא, כך דווח בעיתונות דאז, היו עיכובים בבנייה, לאחר שמספר פועלי בניין שעבדו באתר השביתו את העבודה בו, בגיבוי מועצת פועלי ירושלים, בטענה כי לא שולם להם שכרם, אולם לבסוף יושרו ההדורים והבנייה הושלמה.

חנוכת המלון במעמד ראש הממשלה שרת

המלון נחנך בטקס חגיגי ב-13 באפריל 1954 במעמד ראש הממשלה דאז משה שרת. בגזירת הסרט התכבד חיים שיף מבעלי המלון. ראש הממשלה שרת אמר בדברי ברכתו בטקס כי "יש לברך על התנופה הגדולה בבניין בתי מלון משוכללים בארץ". קדם לטקס פתיחת המלון "טקס קביעת המזוזה" בדלת הכניסה הראשית למלון בהשתתפות הרב יהודה לייב מימון, פרץ ברנשטיין, שר המסחר והתעשיה, ראש עירית ירושלים יצחק קריב, סגן שר הדתות, ד"ר זרח ורהפטיג ונכבדים נוספים.

רבים מאנשי הצמרת הפוליטית והכלכלית של ישראל ובהם שרים, חברי כנסת, פקידי ממשלה בכירים, אנשי הסגל הדיפלומטי, אנשי משקיפי האו"ם ועוד התאכסנו במלון היוקרתי או השתתפו באירועים השונים, חלקם יוקרתיים ו"נוצצים" שנערכו בו (הכל כמובן יחסי לאותה תקופה, א.א). בין המתאכסנים ב"מלון הנשיא", ראש הממשלה דוד בן-גוריון.

אין ספור אירועים ונשפים

באולמות המלון ובשפת בריכת השחייה שלו, התקיימו אין ספור נשפים, קבלות פנים, כינוסים שונים, מסיבות עיתונאים אירועי מופעי תרבות ואמנות למיניהם כמו גם חתונות ומסיבות "בר מצווה". בקומת המרתף של המלון היה "בר מועדון". במועדון פעל החל מינואר 1956 מועדון סגור לחברים בשם "מועדון התכלת".

הנה כמה דוגמאות לאירועים שנערכו במלון: בספטמבר 1955 נערכה במלון מסיבה ל"יום שחרורה של גואטמלה" בהשתתפות ראש הממשלה משה שרת, והסגל הדיפלומטי. בדצמבר 1955 נערך במלון "הנשיא" מפגש בן עיתונאי ירושלים לנשיא יצחק בן צבי וראש העירייה גרשון אגרון. בספטמבר 1957 נערך במלון כינוס תיירות בהשתתפות טדי קולק מנהל משרד ראש הממשלה, וב-21 ביולי 1961 נערך במלון מפגש עשרות אקדמאים ירושלמים עם אבא אבן וכך נאמר בידיעה שהתפרסמה ב"דבר" (26.7.1962) על האירוע: "מאות אקדמאים ירושלמים מילאו את אולם "מלון הנשיא" ואת יציעו עד אפס מקום כשהרצה שר החינוך והתרבות אבא אבן על הבעיות העומדות להכרעה במערכת הבחירות".

בערב יום העצמאות 1958 במלאת עשור למדינת ישראל נערך במלון נשף עצמאות לעיתונאי ירושלים בהשתתפות גולדה מאיר ואמנים יידועי שם. בחסות ויצ"ו נערכה על שפת בריכת מלון "הנשיא" תצוגת אופנה של בגדי ים ושמלות חוף שהכנסותיה מוקדשות לקרן הילד של ויצ"ו.

חיים שיף היה איש אצ"ל וניכר כי הייתה לו אהדה למחנה הרביזיוניסטי. במלון נערכו לא פעם כינוסי תנועת "חירות". ביוני 1955 נערך במלון "כנס המעמד הבינוני" בהשתתפות מנחם בגין, ד"ר יוחנן באדר וד"ר בנימין אביאל.

מותו של חבר הכנסת במלון

בצד ידיעות משמחות על אירועים ונשפים במלון "הנשיא" מצאתי בארכיון ידיעה עצובה הקשורה למלון. בעיתון "חירות" (23.3.1961) מופיעה ידיעה כי פקיד של מלון הנשיא בירושלים מצא את חבר כנסת ד"ר שמשון יוניצמן איש תנועת "החרות" בחדרו שבמלון מוטל ללא רוח חיים. חבר הכנסת ממנהיגי בית"ר שהיה מתלמידיו הקרובים של זאב ז'בוטינסקי לקה כנראה בליבו. בן 54 היה במותו.

בינואר 1955 הוגשה תביעה משפטית נגד מלון הנשיא על-ידי אגודת הקומפוזיטורים והמוסיקאים והמלון נדרש לשלם עבור קטעי המוזיקה המנוגנים במלון. באותה שנה שיגר חיים שיף מבעלי המלון מכתב בהול לכמה שרי ממשלה ובו נאמר "אני פונה לכבוד השר בקריאת אס.או.אס. מפעלי עומד בפני סגירה ואני מבקש עזרה דחופה למפעל חיוני כל כך. חיים שיף ביקש במכתב הלוואה ממשלתית שהובטחה לו לדבריו בסכום של 75,000 ל"י.

הרבנות הסירה תעודת הכשרות מבית המלון

מלון הנשיא היה מלון היוקרתי היחידי בירושלים שהיה מלון כשר והיה מצויד בשני מטבחים נפרדים לבשר וחלב. בשנת 1957, יזם שיף את הקמתה של בריכת ציבורית גדולה במושבה הגרמנית בירושלים, וב-1958 נפתחה הבריכה בשכונה הגרמנית בה רחצו במעורב גברים ונשים. הדבר עורר מחאה בקרב הציבור החרדי שדרש משיף לסגור את הבריכה בשכונה הגרמנית לרחצה מעורבת. שיף מכר את חלקו בבריכת שחייה זו. אולם החרדים והרבנות בירושלים לא הסתפקו בכך ובסוף שנות ה-50 הודיעו לשיף כי הם מסירים את תעודת הכשרות של "מלון הנשיא", בשל רחצה מעורבת של גברים ונשים בבריכת המלון.

ביטול תעודת הכשרות היווה פגיעה כלכלית למלון שכן חלק מאורחיו של המלון היו תיירים יהודים דתיים שבאו למלון בגלל הקירבה לבתי הכנסת בסביבה ולבני משפחותיהם שהתגוררו באזור. הנהלת המלון ובעליו חיים שיף פנו לבג"ץ וטענו להתנכלות מכוונת מצד הרבנות על-רקע בריכות שחייה מעורבות שבנה חיים שיף. הם דרשו מבג"ץ להורות לרבנות להחזיר ל"מלון הנשיא" את תעודת הכשרות למלון. הנושא אף הועלה מספר פעמים לדיון בישיבת מועצת עירית ירושלים שם נמתחה ביקורת על התנהגות "סחטנית ומתנכלת" כלפי חיים שיף מצד הרבנות בירושלים.

בהקשר לכך מתפרסמת ידיעה מעניינת בעיתון "חירות" (19 בנובמבר 1958) תחת הכותרת "החופה הוקמה ברחוב כשהרבנים "סירבו לדרוך במלון הנשיא". מהידיעה עולה כי הזוג דוד בן אהרון וכרמלה ברזני מירושלים שכרו את אולם מלון "הנשיא" כדי לקיים בו טקס חתונתם. אולם הרבנות סירבה לקיים את החופה בתוך מבנה המלון בטענה כי הוא אינו שומר כשרות. לאחר דין ודברים ושכנועים הסכימה הרבנות לקיים את הטקס החופה בתנאי שהוא יערך מחוץ למלון. בלית ברירה נאלץ הזוג לקיים את טקס החופה ברחוב ממול המלון. בידיעה נמסר כי "הדבר גם לחסימת הכביש ומשמר משטרה חש למקום לבדוק סיבת ההתקהלות".

חרושת שמועות לגבי מצבו של בן-גוריון

באוקטובר 1955 התאכסן ב"מלון הנשיא" ראש הממשלה דוד בן-גוריון. במהלך שהייתו במלון בעת שעמד לצאת מירושלים לתל אביב כדי להשתתף במועצה הסגורה של תנועת המושבים. הוא חש ברע ורופאים הגיעו לבקרו. למחרת חלה הטבה במצבו. בעיתונים דיווחו למחרת על האירוע וציינו כי "הרופאים אסרו ביקורים אצל בן-גוריון" בעקבות הידיעה החלה חרושת שמועות כי מצבו הרפואי של בן-גוריון רציני. קריאות טלפוניות רבות מכל חלקי הארץ הגיעו אל מלון הנשיא כדי לשאול ולהתעניין בשלומו. נשיא המדינה יצחק בן צבי טילפן למלון פעמיים להתעניין במצבו של בן-גוריון".

אסון טביעת הילד בבריכת המלון

באוגוסט 1955 אירע בבריכת המלון אסון. ילד מירושלים טבע למות בעת שרחץ בבריכת המלון. וכך נכתב בידיעה בעיתון "דבר" על אירוע האסון: "בבריכת הפאר של מלון "הנשיא" בירושלים טבע למות הילד יצחק אבוטבול משכונת בקעה שחגג לפני שבוע ימים את יום היותו בר מצווה. הוא נמשה מן המים והועבר במונית על-ידי עובדי המלון לתחנת מגן דוד אדום, מקום שם נקבע מותו. הילד הוא בן למשפחה ברוכת ילדים ולו שני אחים ושש אחיות. אביו הוא בעל חנות מכולת בבקעה שעלה לארץ לפני 7 שנים ממרוקו". באוקטובר 1955 מתפרסמת ידיעה בעיתונות כי "הנהלת מלון הנשיא אדולף פייג בן ה-49 ויוסף שיף בן 34 מואשמים בגרימת מותו של הילד יצחק אבוטבול (בעיתון אחד מצוין שם משפחתו של הילד טובול).

המשפט נמשך כשנתיים ובמהלכו העידו עובדי המלון, רופאים ועוד. לאחר דיונים רבים זיכה שופט בית המשפט המחוזי ע.צ בקר את הנאשמים מאחריות לגרימת מותו של הנער. השופט קבע בפסק דינו "כי לאחר ניתוח העדויות השונות של הרופאים שהעידו במשפט בא לכלל מסקנה שאין ביטחון בעניין סיבת המוות של הילד".

מטה ארעי לאנשי מטה האו"ם

במלחמת ששת הימים ביוני 1967 שימש מלון "הנשיא" בירושלים מטה ארעי לאנשי מטה האו"ם, לאחר שארמון הנציב ששימש עד כה מטה האו"ם נכבש על-ידי חילי צה"ל מן הירדנים. קציני האום, כ-100 במספר, ובראשם ראש מטה המשקיפים הגנרל אודבול התמקמו במשרדו של חיים שיף וחדר מזכירתו של שיף נמסר לסגנו קולונל פ.גונסון. במשך מלחמת ששת הימים נראו אנשי האו"ם כשהם משקיפים במשקופותיהם מעל גג המלון לעבר העיר העתיקה ועוקבים אחר ההתרחשות.

סיפור פיקנטי הקשור במלון כפי שמדווח בעיתונות דאז - באוקטובר 1956 הופיע ב"מלון הנשיא" אדם לבוש מדים צבאיים ענוד דרגת אלוף משנה שביקש להתארח במלון והודיע כי "הצבא ישלם עבורי". לאחר שבועיים של "אירוח חינם" במלון נעלם האיש. התברר כי האיש תושב תל אביב אינו אלוף משנה. המשטרה ביקשה משופט צו מעצר נגד האיש והאשימה אותו בהונאת המלון.

סגירת המלון

מאמצע שנות ה-80 ואולי אף לפני כן ועם קריסת האימפריה הכלכלית של חיים שיף חלה ירידה במעמדו של המלון והוא לבסוף סגר שעריו. בשנת 1988 המלון נרכש על-ידי חברת "אפריקה ישראל" לאחר ששיף נקלע לקשיים כלכליים. אפריקה ישראל ביקשה להקים במקום בית מלון או מבנה מגורים.

ב-1991 לאחר "מבצע שלמה" הושכר המלון לסוכנות היהודית ושימש מרכז לקליטת עולים מאתיופיה. אגפו המערבי של המלון ברחוב אחד העם מס' 5 הועבר לרשות הממשלה ושימש למשרדיה הראשים של "החברה הממשלתית למדליות ומטבעות".

מזה קרוב ל-30 שנים עומד המלון על מבנהו הגדול בן שבע קומות שומם ועזוב. המבנה גודר בגדר גבוה והוגדר כ"מבנה מסוכן לציבור". במשך השנים הועלו הצעות להריסת מבנה המלון והקמת מלון חדש במקומו או הקמת מבני מגורים. בזמן המחאה החברתית בקיץ 2011 פלשה למבנה קבוצת "בית ריק", קבוצה של אמנים פעילים חברתיים שפעלה בו במשך כמה חודשים, וארגנה בו הופעות, מוזיקה ותערוכת אמנות.

בשנת 2014 הגיעו עיריית ירושלים ובעלת מבנה אפריקה ישראל להסכמות לפיו המלון יוסב למלון חדש בן 180 חדרים, בשילוב מגורים אך התוכנית לא יצאה לפועל. ב-2021 רכשה את מבנה המלון הנטוש קבוצת משקיעים, תמורת 82 מיליון שקל, ונתרם על ידם לעמותת המרחב החברתי לטובת הקמת מרכז חברתי-קהילתי בחמש השנים הקרובות.

"המרחב החברתי" הוא מיזם משותף למספר עמותות, הפועל להעצים את הפעילות החברתית בישראל ע"י שימוש זמני בבניינים נטושים, והפיכתם למוקדים של עשייה חברתית ותרבותית.

באחרונה נהרס אגפו המערבי של המלון ברחוב אחד העם 5 שם שכנה החברה הממשלתית למדליות ומטבעות ואילו בניין המלון בן 7 הקומות הצמוד לו ברחוב

באחד העם 3 נותר על מקומו בינתיים ועובר בימים אלה כאמור עבודות שיפוצים לקראת הכשרתו להקמת מרכז המרחב החב