|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
פרשה חשובה [צילום: יוסי אלוני/פלאש 90]
|
|
|
|
|
יוסף רפורמטור של כלכלה חברתית
|
|
יוסף הוא זה שהניח את הנדבך במסד הכלכלי, המחויב בראש ובראשונה להון האנושי העובד, בו הוא רואה את הערך העליון, שחובה עלינו להיות רגישים לצרכיו, כשהשלטון יוצק את דפוסי הכלכלה
|
|
בימים אלו של פיטורים המוניים (תשע מאות פועלים ב"להבים" בצפון הארץ, מאות רבות בהייטק ועוד) וכאדם הנושא פניו לכינונה של חברה, בה יש סולידריות חברתית וקשב להון האנושי העובד, אני מוצא תשובה נאותה בפרשת "וַיִּגַּשׁ" לשלל בעיות המטרידות אותנו כיום, שהון-אנושי-עובד ומסור נדרס על-ידי המתמכרים בלהט להשתוללות חסרת בלמים של ההון.
בפרשת "וַיִּגַּשׁ" אני מוצא ביטוי למאוויי במישור החברתי. פרשה זו עבורי היא בבחינת משב רוח רענן, שפועמות בו עוצמות עזות של רגישויות חברתיות ומוסריות כלפי ההון-האנושי-העובד. זו פרשה שכל כולה פתיחות למאווייו ולכמיהותיו של האדם, לעובד הנתון במצוקה כלכלית ובמחויבות שמוטלת עלינו כחברה וכעם לחלצו מהמצב הקשה אליו הוא נקלע.
במיוחד בימים אלו ניתן ללמוד מפרשת השבוע, כיצד אנחנו חייבים לפעול בנחישות כחברה מאוחדת, וזאת מתוך מתן אמון מוחלט בהנהגה המדינית והכלכלית, שיכולה לבצע את הבלתי אפשרי, ולהתגבר על קשיים רבים, שקשה היה להאמין שניתן להתגבר עליהם. ועד כמה חשוב, שלא נהיה חברה משוסעת רווית שנאה, שהאלימות המילולית והבוטות הלשונית הם כלי הביטוי שלה.
בקוראנו את פרשת "וַיִּגַּשׁ" אנחנו קוראים בפרק מ"ז פסוק י"ד את המשפט: "וַיְּלַקֵּט יוֹסֵף אֶת-כָּל-הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן בַּשֶּׁבֶר אֲשֶׁר-הֵם שׁוֹבְרִים, וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת-הַכֶּסֶף בֵּיְתָה פַּרְעֹה".
יוסף מבצע פעילות כלכלית מרשימה, שיש לה פירוש אחד - הלאמה. ההלאמה מבוצעת על-ידי רפורמטור בעל רגישות מוסרית. כל יישומה של הרפורמה שבוצעה על ידיו בוצעה בדרכים מוסריות ואנושיות בניגוד להלאמות כוחניות, שפקדו את העת החדשה במיוחד בארצות מזרח אירופה, שאופיינו גם בעוצמות של משברים חברתיים קשים ולעתים גם התלוו להן תופעות מדממות, שגבו מחירי חיים יקרים של חפים מפשע.
חברה נזקקת
ההלאמה, שמבצע יוסף, היא תגובה למצב כלכלי קשה מנשוא, המתואר בפרק מ"ז בפסוק י"ג: "וְלֶחֶם אֵין בְּכָל-הָאָרֶץ, כִּי-כָּבֵד הָרַעַב מְאֹד, וְתִלָּהּ אֶרֶץ מְִצַרִים וְאֶרֶץ כְּנַעַן מִפְּנֵי הָרָעָב". יש תוצאות חיוביות להלאמה, המבוצעת בשקט ובמשמעת חברתית הראויה למלוא הערכה לרפורמטור יוסף בן יעקב, שהוא בן למיעוט לאומי במצרים. התוצאות החיוביות של ההלאמה המסודרת והמתוכננת היטב באות לידי ביטוי, כמתואר בפסוק י"ז: "...וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף לֶחֶם..." - בשפה אחרת נתן להם חיים, כאשר "לֶחֶם אֵין בְּכָל הָאָרֶץ". הרפורמטור העברי יוסף העניק לחברה המצרית בעת משבר כלכלי קשה אפשרות להיחלץ ממנו. הוא העניק חיים לחברה במשבר ואפשרויות קיום.
לפנינו רפורמטור, שמעריך את יכולתו של ההון האנושי העובד בתקופת השפע, לכן הוא מבקש מסילות ללבו ומוצא אותן. בהידברות נאה הוא מחייב את ההון האנושי העובד להטות כתף לביסוס משאביה הכלכליים של המדינה באמצעות הפרשת הון, שהוא בבחינת מס שגובהו 20%. מה שנקבל יותר מאוחר בחוקה המקראית באמצעות חוקי המעשרות, המחייבים תשלום מיסים המבטיחים חיים תקינים, וזאת תוך קשב לצרכי חברה נזקקת ובמיוחד למדדים בשולי החברה, כשהעוני והדלות מתדפקים על חלונות חייהם.
אני רואה ביוסף, כמי שהניח נדבכים חברתיים ומוסריים בכלכלה, שיש לה את הרגישות החברתית. ידוע, שכלכלה יכולה להיות דורסנית ואכזרית. כלכלה יכולה לשאת אופי צרכני, הרואה רק את אינטרס ההון ובעליו תוך התעלמות מצרכי ההון האנושי העובד, שכל חייו מגיר זיעתו לשם קיומו. יוסף הוא זה שהניח את הנדבך במסד הכלכלי, המחויב בראש ובראשונה להון האנושי העובד, בו הוא רואה את הערך העליון, שחובה עלינו להיות רגישים לצרכיו, כשהשלטון יוצק את דפוסי הכלכלה. מאחר שמדובר בחברה חקלאית, שהקרקע מהווה את הבסיס העיקרי לכינונם של אמצעי ייצור לקיומו של האדם, אני עדים ליחס מיוחד במקרא כלפי הקרקע.
אנחנו רואים קשר בין הרפורמה, שמבצע יוסף, ובין מה שיבוא לידי ביטוי מאוחר יותר בחוק יסוד, שלא ניתן לשנותו, בפרשת "בהר" בספר "ויקרא" פר' כ"ה פס' כ"ג: "וְהָאָרֶץ לֹא תִּמָּכֵר לִצְמִתּוּת...". יוסף ובעקבותיו מכונני החוק המקראי מתחייבים, שלא תהיה בחברה הישראלית תופעה לא מוסרית ובלתי נסבלת של ריכוז קרקעות לעד בידי אדם או משפחה. האדמה, שהיא אמצעי קיומי ראשוני והכרחי לאדם, נמכרת רק לתקופה, ויש מגבלות של זמן לבעלות של האדם על הקרקע. הריבון על האדמה היא הממלכה.
העם כולו נלהב כאיש אחד לבצע את תהליכי ההלאמה - עדות לכך נמצא בפרק מ"ז פס' י"ט, בו נהיה עדים לצמד מילים: "אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ". המשך סדיר של קיומם נתקבל בהבנה על-ידי העם, המוכן לשאת בעול הרפורמה ונותן למענה את "אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ" חמישית למדינה (הווה אומר - עשרים אחוז מס לפרעה) ו"אַרְבַּע הַיָּדוֹת" (שמונים אחוז לקיום כלכלי השוטף) להון האנושי העובד. זאת בעיצומו של משבר קשה, או ליתר דיוק בעת ההיחלצות מהמשבר הקשה.
|
| תאריך:
|
25/12/2022
|
|
|
עודכן:
|
25/12/2022
|
|
איתן קלינסקי
|
|
יוסף רפורמטור של כלכלה חברתית
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
רועי..צ
|
25/12/22 14:12
|
|
|
|
2
|
|
בן ציון
|
25/12/22 14:24
|
|
|
|
3
|
|
יוסף המושיע
|
25/12/22 14:41
|
|
|
|
4
|
|
בן ציון
|
25/12/22 15:33
|
|
|
|
5
|
|
חג חנוכה שמח
|
25/12/22 16:59
|
|
|
|
6
|
|
ידיד מהשומר הצעיר
|
26/12/22 13:07
|
|
|
|
7
|
|
נגה
|
26/12/22 23:45
|
|
הגן הבוטני בירושלים מציין את החורף, ואת חגי החורף, באמצעות אירוע חורף אור-קולי מרהיב, אולם משווק אותו כאילו היה האירוע לא בירושלים בירת ישראל אלא אי-שם בנכר, בארצות שאינן ארץ ישראל וששפתן איננה השפה העברית. בכך מצטרף הגן הבוטני בירושלים, והגופים העומדים מאחוריו, להנחה השגויה של חברות וארגונים רבים אחרים המתנהגים כאילו שיווק בלועזית מקדם מכירות. המעשה המכוער מעורר שאלות מציקות ומטרידות:
|
|
|
|
|
בימים אלה מתנהל משא-ומתן קשוח בין נציג החברה קדישא בעיר הולדתי לביני בסוגיית עלותו הכספית של שכירת חדר קטן צמוד לחדר הטהרה בבית העלמין למשך ארבע השנים הבאות. מעולם לא העליתי בדעתי לשכור חדר בבית העלמין, אך כשלו רגליי, עייפתי מלהשתתף בהלוויות הרבות המתקיימות מאז נודעו תוצאות הבחירות, מסעות הקבורה היומיומיים לדמוקרטיה, למוסר, לתקווה, מסעות שנראה כי יארכו לאורך כל תקופת הממשלה הנוכחית.
|
|
|
|
|
יאיר לפיד בגדול - ובני גנץ במעט פחות ממנו - הצליחו ליצור אווירה של הסתה ושנאה יוקדת במדינה, וזאת רק משום שהפסידו בבחירות האחרונות. הבחירות נוהלו באופן דמוקרטי למופת, והישגי הליכוד ובנימין נתניהו אישית מדירים שינה מעיניהם ובמיוחד מעיניו של לפיד. מה שמדהים ומרתק בתופעת ההסתה של הצד המפסיד כנגד הצד המנצח הוא שאין שום סיבה מהותית להסתה הנמשכת, פרט למניעים אישיים לחלוטין. לפיד אינו נושא עמו שום אידיאולוגיה - לא שמאלית, לא ימנית ולא מה שקרוי בימינו "מרכזית", ובכל זאת השנאה והנסיון להפריע לבנימין נתניהו בכל דרך ובכל תירוץ שהוא, באה, כך זה נראה, מתהומות הנפש הנפגעת, ושייכת אישית לביוגרפיה שלו.
|
|
|
|
|
"תנובה" היא תאגיד המזון הגדול בישראל ושולטת במיספר קטגוריות בשוק המזון, ובראשם החלב. תנובה, שהוקמה ב-1926 כאגודה שיתופית, כבר מזמן לא חברה ישראלית, ו"הגבינה עם הבית", הדימוי הארץ ישראלי הידוע של ציור הבית על קוטג' תנובה, שייך לעבר הרחוק... ב-2015 נמכרה תנובה על-ידי קרן אייפקס לתאגיד הסיני ברייט פוד, ב-8.6 מיליארד שקלים. אייפקס גזרה קופון יפה מאוד של 3.8 מיליארד שקלים רווח מהעסקה. ברייט פוד מחזיקה מאז ב-76.3% בתנובה וארגוני הקיבוצים ב-23.7%. אבל מסתבר ש"מסורת" המשברים בתנובה לא פוסקת. היו משברים גדולים וזכורים היטב בתודעת הציבור כשהחמור במיוחד הוא "משבר הסיליקון" בחלב העמיד, שהתרחש ב-1995.
|
|
|
|
|
עזריאל ברמנט, היסטוריון וחוקר יחסים בינלאומיים, בעיקר יחסי בריטניה ישראל, פרסם יחד עם אניטה טוסור מהמכון ליחסים בינלאומיים בפראג מאמר דעה ב-EuObserver, בו הוא מבכה את ניצחון הימין הישראלי בבחירות האחרונות שמאפשר הקמתה של ממשלה, שלדבריו תגביל את שלטון החוק בישראל, תביא לידי המשך תהליך הסיפוח של שטחי "הגדה המערבית", תוך הגברת הדיכוי של האוכלוסייה הפלשתינית.
|
|
|
|
|
