עברית שפה יפה

אינני בטוח שהחלטת שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, לסגור את תאגיד השידור הציבורי, היא ההחלטה הנכונה. ברור כי חובה לערוך חשיבה מחודשת על איכות היצירה במימון השירות הציבורי בעת הזו. למרות זאת, אם תתקבל לבסוף החלטת השר קרעי והשידור הציבורי ייסגר, ניגאל מתוכניות רדודות, שטחיות וביזאריות ובראשן תחרות האירוויזיון. ולא כאן המקום להרחיב על "איכות היצירות" בערוצים המסחריים האחרים.

התלבטתי מאוד האם ראוי ונכון בעת הזו, כשהחברה הישראלית מצויה על עברי פי פחת, כשהשיח בחברה אלים וגס, כשהרעש הפך לשגרת יומנו, לעסוק בבחירת השיר שייצג את מדינת ישראל באירוויזיון. בראייתי, מטרת תחרות האירוויזיון הרשמית, החוגגת השנה שבעים ושלוש שנים, הייתה תחרות בה תוצג המדינה המשתתפת, איכויותיה, הישגיה, מלבושיה, תרבותה ושפתה אשר תיוצג על-ידי הזמר או הזמרת המבצעים. זו הייתה תחרות נוספת בסדרת תחרויות אשר ביקשה למצא מכנים משותפים בין מדינות, בין תרבויות, בין זהויות.

לפני חמישים שנה הצטרפה מדינת ישראל לתחרות הבינלאומית, כשהזמרת אילנית זכתה במקום הרביעי עם השיר "אי שם". חמש שנים לאחר מכן זכה בתחרות השיר "אבניבי" שהושר על-ידי הזמר יזהר כהן. אחרי יזהר כהן, היו עוד שלוש זכיות בתחרות, גלי עטרי עם השיר "הללויה", דנה אינטרנשיונל עם השיר "דיווה", ונטע ברזילי עם השיר "טוי". בכל ארבעים הפעמים האחרות בהם הובסנו בתחרות, האשימו במדינת ישראל את "האנטישמים" בכישלון.

לפני עשרים וארבע שנים בוטל חוק השפה, המחייב כל מדינה המשתתפת בתחרות לשיר בשפת המדינה אותה היא מייצגת. ביטול העניין היה חלק מתהליך מתמשך של הפיכת האירוויזיון לתחרות של קיטש, של מחאה, של קוריוזים, של ביזאריות, כמעט של הכל. יש בתחרות הזו שחינה סר בעיני חלקים גדולים באוכלוסיית העולם, כמעט הכל חוץ מאיכות השיר והשר.

השנה ללא כל הפסטיבל המקדים של בחירת מי שייצג את מדינת ישראל בתחרות, נבחרה כוכבת הזמר, נועה קירל, השם המוביל בתעשיית הזמר המקומית. אינני האדם הנכון להעניק ציונים לשירתה, לבחון את איכות הכוריאוגרפיה הנלווית לכל ההפקה, לפי "מדד טליה", בתי המחוברת לשירתה, הציון של נועה קירל הוא דוז פואה, לא נקודה אחת פחות. ייתכן, אך בהחלט איני שבע רצון באופן מוחלט מהבחירה של שפת השיר הנבחר אשר רסיסים דלים של מילים בעברית הצליחו להסתנן לתוכו וכולו שיר של לע"ז.

אינני מצופיו הנלהבים של האירוויזיון, אך כמאהבה של השפה העברית, אם כבר משתתפים בתחרות זו, ראוי היה שמילות השיר יהיו בשפת המקור, בשפה העברית היפה שלנו. ואולי, במחילה מחובבי הז'אנר, ומעריצת נועה קירל, על-פי "מדד טליה", הגיע הזמן להיגמל מהשתתפות בתחרות קיטש זאת. חמישים שנה לקח למדינת ישראל להיגמל מהשתתפות בתחרות מלכות היופי והשתתפות בתחרות מיס יוניברס. הגיע הזמן לשקול בחיוב גמילה מרצון מתחרות האירוויזיון במתכונתו הנוכחית, או לפחות להציבו במקומו הנוכחי, תחרות זמר ביזארית, ותו לא.

ועד שתתקבל החלטה הרת גורל זו ראוי לו לתאגיד השידור הציבורי להחזיר עטרה ליושנה ולשלוח לתחרות ביזארית זו שיר בשפה העברית, השפה היפה שלנו.