אולי מספיק עם הפייק ניוז?

הפייק ניוז הראשון שעלה לאוויר עסק בסכנה שדירוג האשראי של הממשלה ירד כפועל יוצא מהרפורמה המשפטית וכתוצאה תעלה הריבית במשק ומשפחות המעמד הבינוני והציבור החלש יפגעו מהתייקרות האשראי. דירוג האשראי של הממשלה הוא אומדן הסיכון שמא לא תפרע את חובותיה בכלל וחובותיה הנקובים במטבע חוץ בפרט. אולם, נטל החוב של הממשלה המגיע לכשישים אחוזים מההכנסה הלאומית הוא נמוך מאוד בהשוואה מערבית. גם תקציב הממשלה מאוזן ואילו מאזן התשלומים נמצא בעודף גדול של היצוא על פני היבוא. במצב זה הסיכון ליכולת הממשלה לעמוד בנטל חובותיה הוא נמוך מאוד ואין הצדקה כלשהי לירידת דירוג האשראי. ואכן, חברת דירוג האשראי פיץ' בישרה לפני כשבוע כי דירוג האשראי של הממשלה נותר על-כנו.

יתרה מזו, לאחר שהרחיבה אודות מכלול גורמי סיכון שונים לרבות השלכות שליליות אפשריות של הרפורמה המשפטית היא סיכמה וקבעה כי תחזית דירוג האשראי לעתיד הנראה לעין יציבה. כלומר, שקלול גורמי הסיכון הפוטנציאליים מצביע על רמת סיכון נמוכה גם בראיה צופה פני עתיד.

והנה, במקום להודות בטעות עדכנו חסידי הפייק ניוז את הטענה והעלו אגדה חלופית מעודכנת. לדבריהם צפויה הייתה ישראל לזכות בעליית של דירוג האשראי אשר נמנעה עקב הרפורמה המשפטית. לא זו בלבד שאגדה זו לא זוכה לתימוכין כלשהם בדוח דירוג האשראי אלא שגם הדוח הקודם העיד על תחזית יציבה. על-פי רוב, להעלאת דירוג האשראי קודמת תחזית חיובית של הדירוג. יתר על כן, חברות דירוג האשראי הורידו את תחזית הצמיחה לנפש של המשק הישראלי לרמה כמעט אפסית כבר בימי כהונתה של הממשלה הקודמת. גם תקציב הממשלה הנוכחית שאמנם הוא אחראי ברמות ההוצאה והגירעון (ולכן מקרין לחיוב על יציבות דירוג האשראי) נסוג מכל מחויבויות הפוליטיקאים לרפורמות שיפחיתו את יוקר המחיה. לא הפחתות מכסים. לא ביטול מכסות יבוא. לא פירוק של מונופולים מקומיים ושל יבואנים בלעדיים. לא אכיפה של חוקי התחרות. כלום ושום דבר. בתנאים אלה לא צפוי שיפור בשיעור הצמיחה הנמוך הצפוי לנו השנה ולכן לא צפויה הפחתה משמעותית נוספת בחוב הממשלתי ומכאן אין אפשרות לשיפור נוסף בדירוג האשראי.

לאחר שהאגדה על הפחתת דירוג האשראי והאגדה החלופית של הפסד שיפור דירוג האשראי לא צלחו עלתה האגדה על בריחת ההון בניסיון שקוף ללבות את פחדי הציבור כך שהוא עצמו יתחיל להבריח הון לחו"ל. ובכן, שער הדולר שהגיע סמוך לבחירות לשער של 3.58 עלה נכון לכתיבת שורות אלה ל-3.66. עליה קלה בלבד. אכן כספים יוצאים אך הם יוצאים עקב עליית הריבית בארה"ב והיווצרות פער ריביות בנינו לבין ארה"ב שהגדיל את האטרקטיביות של פיקדונות ואגרות חוב דולריות על פני השקל. גם רמת הסיכון הגבוהה בשוקי המניות הסיטה כספים אל עבר הדולר המשמש כמכשיר גידור בתנאי אי-וודאות. מנגד, גם נכנסו כספים לא מעטים לישראל על-רקע העודף הנמשך ביצוא על פני היבוא. התוצאה של שתי תנועות הון אלה היא היחלשות מאוד קטנה של השקל אל מול הדולר. האגדות על הברחות כספים עקב הרפורמה הן אם כן פייק. נכון יותר לומר כי חברות שהגדילו השקעתן בדולר עקב שינויי הריבית מנסות לתלות את הסטת הפיקדונות ברפורמה.

כעת, לאחר שהדולר לא התרשם ממפיצי הפייק ניוז עברו מפיצי הפייק ניוז לאגדה חלופית. לדבריהם אנו מפסידים תנועת השקעות זרות אשר לא נוכל להוכיח אותה כיוון שלעולם לא נדע מה הפסדנו. להפריך דבר שלא התקיים הוא יותר קשה ולכן מקווים חסידי הפייק ניוז כי אגדה זו תתפשט טוב יותר. אולם, הם שוב מנסים להטעות את הציבור. מה שמניע את עיקר ההשקעות הזרות במשק הישראלי הוא מנוע היזמים האדיר שמוציאות 8200 והיחידות הטכנולוגיות האחרות בצבא. עוד מנוע חשוב הוא מרכזי הפיתוח של חברות ההייטק הישראליות והזרות הפועלות בישראל ונשענות על ארבע מאות אלף עובדי ההייטק שלנו. אין שום אינדיקציה להעברת מרכז פיתוח וגם אין שום אינדיקציה לסגירת 8200. כל עוד ארבע מאות אלף עובדי ההייטק יישארו בישראל אזי אין כל סכנה להמשך ההשקעות הזרות במשק.

למען האמת, חסידי הפייק ניוז שכחו כי קיים איום חמור בהרבה על צעירי ישראל והוא סכנת יוקר המחיה. אולם, דומה כי מתנגדי הרפורמה לא מוטרדים במיוחד מיוקר המחיה. לראיה, ממשלת ההון שלטון של לפיד ובנט - שנכשלה כשלון רבתי במלחמה באינפלציה ויצרה טירוף של עליה בת עשרים אחוזים במחירי הדיור בשנה אחת - לא זכתה לביקורת כלשהי על כישלונה הכלכלי. לצערי, הייתי אולי הכלכלן היחיד שתקף את הממשלה הכושלת ההיא, כמו גם תוקף ללא משוא פנים גם את התקציב שהגיש שר האוצר סמוטריץ' כעת. נראה כי בעיית יוקר המחיה מטרידה בעיקר אותי והתוצאה היא שהפוליטיקאים משני הצדדים הצליחו לטאטא את הבעיה הצידה הן על חשבון תומכי הרפורמה המשפטית והן על חשבון מתנגדיה.

אגדה אורבנית נוספת שעלתה היא אגדת תשלום המיסים. כביכול, תומכי מחנה השמאל משלמים את רוב המיסים ואילו מחנה הימין לרבות חרדים ומזרחיים בעלי הכנסה נמוכה ולכן הם כביכול כמעט שאינם משלמים מיסים. על-רקע זה נשמעה הקריאה כי על מתנגדי הרפורמה המשפטית להפסיק לשלם מיסים כדי ללמד לקח את תומכי הרפורמה המשפטית ולכפות עליהם את רצונם. לא אתייחס למרכיב הגזעני של האגדה הזו וגם לא למרכיב הלא דמוקרטי הטמון במצדדיה. הם ברורים לדעתי מאליהם. אתייחס רק במישור העובדתי.

ראשית, אומנם משקלם של בעלי ההכנסות הגבוהות במחנה השמאל עולה משמעותית על משקלם במחנה הימין והם אכן אחראים לחלק לא פרופורציונלי בתשלומי מס הכנסה. אולם, מרבית הכנסות הממשלה נובעים ממסים עקיפים דוגמת מע"מ, מס על הדלק, מכסים וכיוצ"ב וכן מהכנסות הממשלה על קרקעות ועל דיור. למעשה, לאורך השנים הצטיינה ישראל בשיא מערבי במשקל המיסים העקיפים. הבעיה המרכזית עם מיסים עקיפים היא ששיעורם מההכנסה הולך ופוחת ככל שההכנסה עולה. במילים אחרות, בעלי ההכנסה הגבוהה משלמים יותר מס הכנסה אך משלמים שיעור מופחת של מיסים עקיפים מהכנסתם. בעלי ההכנסות הנמוכות משלמים שיעור הולך וגדל של מיסים עקיפים מתוך הכנסתם ככל שהכנסתם נמוכה יותר. שנית, אומנם רוב בעלי ההון ומנהלי החברות הגדולות נמצאים במחנה השמאל. אולם, נטל המס על בעלי הון ועל חברות גדולות בישראל הוא נמוך מאוד. למעשה, חוסר השוויון בין המיסים הגבוהים המוטלים על עסקים קטנים לבין המיסים הנמוכים המוטלים על חברות גדולות הוא אחת הבעיות החמורות במשק. שלישית, מי שלא ישלם מיסים מסתכן בכך שרשות המיסים תעקל לו את חשבון הבנק. אני יכול להמשיך אך נדמה לי כי התמונה הובהרה דיה.

לרפורמה המשפטית יכולות להיות השלכות שליליות אם היא תהיה לא מאוזנת ויכולות להיות לה השלכות חיוביות אם היא תתבצע בשום שכל ובאחריות. יתרה מזו, השסע החברתי מחייב פשרות וגיבוש הסכמות לאומיות רחבות. הפצה סדרתית של שקרים, איומים ואגדות אינה מסייעת והיא תורמת להעמקת השסע החברתי ומאיימת על הלכידות החברתית ותחושת האחווה בעם. אני מכבד את מתנגדי הרפורמה, מעריך את דעתם וסבור כי חובתם להשמיע אותה, להתווכח ולהפגין (ללא אלימות). אולם המטרה אינה מקדשת את האמצעים.