|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
זהרה לביטוב
|
|
|
חזרתי לספרה של זהרה לביטוב
|
|
נערה ישראלית, שבעשרים ואחת שנות חייה דחסה אהבות גדולות, עשייה ללא לאות למען החברה, בה היא חיה ולמענה גם נתנה את חייה
|
|
ברכה למדינת ישראל
היום שבת 15 באפריל 2023. היום אני חוזר לאירוע שיומני מציין, שהתרחש בדיוק היום לפני 72 שנים ב-15 באפריל 1951. בימים אלה, ימים מדממים בירושלים, כששר החשכה, איתמר בן-גביר, חותר להקמת מזבח בהר-הבית, מצאתי עצמי מחבק באהבה את דפי הזיכרון של יומני. התוודעתי פעם נוספת למכתביה של הטייסת הראשונה בחיל-האוויר, סגן זהרה לביטוב ז"ל.
הספר כ"זהר הרקיע. חייה וכתביה של זהרה לביטוב" מונח לפני במהדורה חדשה בעריכת עופר רגב בהוצאת פורת. מהדורה ראשונה כבר יצאה לאור בשנת 1951.
אל כתביה התודעתי פעם ראשונה בשנת 1951 כתלמיד בבית הספר החקלאי מקווה ישראל. מחנכי, שהיו מודאגים מהדעות הפוליטיות שלי בנושא הישראלי-ערבי, ביקשו ממני לעלות לדירת המגורים של המנהל המיתולוגי אליהו קראוזה, שגר בבית הספר וכבר למעשה לא היה המנהל בפועל. כל מה שהתרחש באותו בוקר בביתו של אליהו קראוזה היה רחוק משיחה פוליטית. שיחה שנועדה להבהיר לי שאני טועה בבחירה הפוליטית שלי.
אליהו קראוזה הזקן היה מאוד חולה. כשנכנסתי הבחנתי, שעל השולחן היה עיתון יומי בשם "הַבֹּקֶר", עיתון מפלגת "הציונים הכליים". הוא נאלץ לאחוז בידיו זכוכית מגדלת כדי לקרוא, לכן ביקש ממני שאקריא לו את המאמרים מהעמודים הפנימיים של העיתון.
אחד המאמרים הוקדש לספר, שיצא לזכרה של זוהרה לביטוב. בקול מתכתי המרעיד את כל קירות החדר הוא ביקש ממני להקריא לו את המאמר בשנית. היו גם מובאות מהספר שביקש שאקרא פעם נוספת. הקול המתכתי הפך לקול מלטף המדגיש - "אני מבקש ממך, כשאתה חוזר לכיתה אתה חייב להקריא לכל חבריך בכיתה את מאמר הביקורת של עורך עיתון "הַבֹּקֶר", אייזיק רמבה, על ספרה של זהרה לביטוב, והכי חשוב שתקראו את הספר. אני אדאג שבספריית בית הספר יהיו כמה עותקים של הספר".
בסיימי להקריא את הקטע המבוקש בפעם שנייה ושלישית, רעד חלל החדר במיתרי קולו: "ראה תלמיד יקר, כמה דחסה בחורה זו לחייה במשך פחות מעשרים ואחת שנים - אהבות גדולות, מוות של אהובים בקרבות ובתאונות אימונים. המוות, השכול והצער אינם רוצים להרפות ממנה".
זהרה לביטוב מצאה את מותה כטיסת, טרם מלאו לה עשרים ואחת שנים, כשמטוסה נתקל בקיר בחומה של מנזר המצלבה בירושלים. "לכן חשוב לי", וכאן אליהו קראוזה מניח ידו על כתפי - "אני רוצה לאחל למדינת ישראל, לאחל לך, איתן, ולכל חבריך בכתה: שמוות ודם בשדות הקרב ירפו אימתם מכם. רק החיים שיחייכו לכם, וכל מה שאתם חולמים יקרום עור וגידים".
השיחה עם מנהל בית הספר שלשמה נשלחתי על-ידי מחנכי לא התקיימה. אך קשה לי לשכוח את המעמד המרגש, כאשר אני מקריא שעה ארוכה למנהל בית הספר החקלאי, אליהו קראוזה, מאמר מעיתון "הַבֹּקֶר", העיתון המועדף והחביב עליו, וזוכה לברכה מנוסחת ברהיטות לשון מרשימה. את הברכה הזו אני מבקש לשלוח למדינה בימים אלו שהיא ניצבת על מפתן של הכרעות, שעלולות להעלות אותה על שרטון מדמם, כשאני חושש מהמשחקים באש, והפעם מדובר באש גרעינית. את ברכותי למדינתי אני מבקש להעביר דרך מבט על דמותה של זהרה לביטוב.
זהרה נולדה בתל אביב בשנת 1927. היא נולדה עשר שנים לפני. ילדותה עברה עליה בקיבוץ קריית ענבים. המשפחה חזרה לתל אביב. היא הייתה חניכה בתנועת "השומר הצעיר". לימודים תיכוניים סיימה בבית החינוך בתל אביב בהנהלת טוני הלה, שלימים היה זה בית הספר שנשא את השם "תיכון חדש". בבית החינוך נרקמת אהבתה הראשונה לעמיחי קליבנר בן רחובות. אהבת הנעורים הראשונה נגדעה ביוני 1946 בליל הגשרים. עמיחי נהרג בפיצוץ בגשר א-זיו. קרב בו נהרגו 14 לוחמים. זהרה, שהייתה אחות באותה פעולה, ניצלה בנס ונפצעה קלות רק בעיניה.
עוד טרם הפעולה בגשר א-זיו זהרה כבר משרתת בפלמ"ח בהכשרה בעין חרוד. למרות פציעתה חזרה להכשרה, אליה סופחה מחלקה ירושלמית, בה היה חבר שמואל קויפמן. בין זוהרה ושמואל נקשרו קשרים והם מחליטים להתחתן. אך גם לאהבה הזו ארב השכול. כשנה לאחר נפילת עמיחי קליבנר בגשר א-זיו נהרג שמואל קויפמן בחודש מאי 1947, קשה לקרוא בספר את השורות המבטאות את יגונה של זהרה, כשנודע לה כי שמואל קויפמן, איתו ביקשה להקים משפחה, נהרג.
החיים חייבים להימשך. זוהרה נסעה לארה"ב והתקבלה ללימודי רפואה, אותם קטעה כדי להצטרף לקורס טיס של חיל-האוויר בקליפורניה. ביוני 1948 היא סיימה את הקורס המזורז בקליפורניה וחזרה לישראל כטייסת תובלה לנגב הנצור ולירושלים הנצורה. ידידה, שהיה איתה בקורס בקליפורניה, אמנון ברמן, נהרג כשמטוסו הופל. תקופה קצרה לאחר מכן ב-3 באוגוסט 1948 זוהרה לביטוב מוצאת את מותה, כשמטוסה שהמריא ממנחת המטוסים בשכונת רחביה התנגש בקיר החומה של מנזר המצלבה. הספר "חיי זהרה וכתביה" כולל את מכתביה של זוהרה לשמואל קויפמן בחייו וגם מכתבים, שהמשיכה לשלוח לו אחרי מותו.
לפנינו ספר של נערה ישראלית, שבעשרים ואחת שנות חייה דחסה אהבות גדולות, עשייה ללא לאות למען החברה, בה היא חיה ולמענה גם נתנה את חייה. אני חזרתי לספר הזה באלו הימים, כשמלווה אותי הברכה של אליהו קראוזה, שהמוות והשכול כבר ירפו מחיי הדור הצעיר במדינת ישראל. עבורי זו לא ברכה. עבורי זו צוואה שעלינו לחתור לחיים בארץ הזו, בה יהיה "טוֹב לִחְיוֹת בְּעַד אַרְצֵנוּ" ולא נחיה בצל המיתוס של "טוֹב לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ".
טוֹב לִחְיוֹת בְּעַד אַרְצֵנוּ
בְּשִׁעוּר תַּחְבִּיר בְּמִכְלֶלֶת תֵּל חַי
כָּתַבְתִּי עַל הַלּוּחַ אֶת הַמִּשְׁפָּט
"טוֹב לִחְיוֹת בְּעַד אַרְצֵנוּ"
לִהְיוֹת - נוֹשֵׁא
טוֹב - נָשׁוּא
בְּעַד אַרְצֵנוּ - תֵּאוּר תַּכְלִית
בִּמְרוֹמֵי הָהָר הִתְעוֹרֵר "הָאַרְיֵה הַשּׁוֹאֵג"
טָרַף אֶת הַשִּׁעוּר וּבְטַרְפֵי מַלְתְעוֹתָיו
כָּתַב עַל הַלּוּחַ אֶת הַמִּשְּׁפָּט:
"טוֹב לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ"
לָמוּת - נוֹשֵׁא
טוֹב - נָשׁוּא
בְּעַד אַרְצֵנוּ - תֵּאוּר תַּכְלִית.
אֲנִי פּוֹחֵד מִשַּׁאֲגוֹת הָאַרְיֵה
הַיּוֹרֵד מִמִּרוֹמֵי הָהָר
בְּתֵל חַי שֶׁבַּגָּלִיל
לִטְרוֹף אֶת חַיֵּינוּ.
|
| תאריך:
|
16/04/2023
|
|
|
עודכן:
|
16/04/2023
|
|
איתן קלינסקי
|
|
+בין מדליקי המשואות - איש העסקים סילבן אדאמס
|
|
22:15 16/04/23 | עידן יוסף |
השרה מירי רגב ממשיכה לבשר בהודעותיה על האישי שנבחרו להדליק משואה השנה בטקס ליל העצמאות: - סילבן אדאמס - איש עסקים ונדבן (נבחר בהתייעצות עם שר התפוצות עמיחי שיקלי). כנער בראשית שנות ה-70 בקנדה התקומם סילבן אדמס על הפער בין מדינת ישראל המופלאה, החלוצית ומפריחת השממה אותה הכיר, לבין הסיקור התקשורתי העולמי של ישראל. החינוך הציוני והדוגמה האישית שקיבל בקהילה היהודית בקנדה הובילו אותו, כאדם בוגר, לחפש דרכים חדשות ויצירתיות לחשיפה חיובית של פניה היפות של ישראל. אדמס, שמחלק היום את זמנו בין קנדה לישראל, עמד מאחרי הבאת הג'ירו ד'איטליה, ממרוצי האופניים הנחשבים בעולם, לישראל; משחק הידידות של נבחרות ארגנטינה ואורגוואי בכדורגל ששודר למאות מיליוני צופים בעולם; הופעת הזמרת מדונה באירוויזיון בתל אביב שהייתה לאחת התחרויות הנצפית ביותר בתולדות האירוויזיון; חמש שנות אירוח של אליפות איש הברזל של המזרח-התיכון ועוד.
|
|
|
|
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
+הוכרזו שמותיהם של משיאי משואה נוספים
|
|
20:41 16/04/23 | עידן יוסף |
![]()
השרה מירי רגב הכריזה על נבחרים נוספים להשיא משואה בליל יותם העצמאות: - דייויד בלאט - כדורסלן ומאמן כדורסל. החל את הקריירה הספורטיבית שלו באוניברסיטאות אמריקניות, אך אחרי השתתפותו במשחקי המכביה החליט לעלות לארץ, והשתלב בכדורסל הישראלי - תחילה כשחקן ובהמשך כמאמן, שנחשב לאחד מגדולי המאמנים בהיסטוריה של הספורט הישראלי.
- סא"ל ד' מפקד יחידת דובדבן - פצוע צה"ל שהשתקם וחזר לשירות קרבי מלא, ומוביל את חייליו מדי יום ומדי לילה למבצעים עלומים ונועזים, שהודות להם כולנו יכולים לישון בשקט. ד' יעמוד שם בשם כל הלוחמים החשאיים. על בחירתו המליץ הרמטכ"ל.
- הפרופסור אבי ריבקינד מבית החולים הדסה עין כרם בירושלים - מחלוצי רפואת הטראומה בישראל. במשך שנותיו הרבות עמד בחזית המענה הרפואי לנפגעי טרור בבירה, והוא מוביל המיזם הארצי "צעירים נוהגים אחרת" להסברת הסיכון שבנהיגה לא זהירה. מלווה בהתנדבות ארגוני רפואה וסיוע רבים, מייעץ לקצין רפואה ראשי בצה"ל בתחום כירורגיה כללית וטראומה, ומוביל את "ועידת ישראל לרפואה" אותה יזם והקים.
- יהודית נגוסה - אשת חינוך. מייסדת וראש המכינה הקדם-צבאית "הזדמנות לשנות", הפועלת בקיבוץ עין השלושה, הסמוך לגבול עזה. המכינה פונה לנערים אשר קיבלו פטור מגיוס על-רקע אי-התאמה ועבר פלילי ומוכנים לעבור תהליך שינוי אינטנסיבי, ומעניקה להם הזדמנות שניה לשירות צבאי משמעותי. נגוסה, בת למשפחה יוצאת אתיופיה, שירתה בעבר בשירות הביטחון הכללי. אחרי שחרורה פנתה לחנך בעולם המכינות הקדם-צבאיות ופעלה רבות לשילוב צעירי הקהילה האתיופית והפריפריה הישראלית במכינות.
- הד"ר חתאם חוסיין - התמחתה ברפואה פנימית ומחלות זיהומיות בקריה הרפואית רמב"ם ושימשה כרופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומית. ב-2011 התמנתה לרכז את תחום בקרת הזיהומים בבית החולים. כיום היא מנהלת את היחידה למניעת זיהומים ומובילה מחקר קליני חלוצי בנושא זיהומים נרכשים בבית החולים וחיידקים עמידים. בתקופת המאבק בנגיף הקורונה ניהלה חוסיין את מערך הקורונה בבית חולים רמב"ם ומונתה למנהלת שתי מחלקות ייעודיות לקליטת חולי קורונה. בצד עבודתה היא משמשת כמרצה קלינית בכירה בפקולטה לרפואה של הטכניון וחברה בוועידות רפואיות. לאחרונה מונתה לסגנית מנהל בית החולים נהריה.
- רעות עמיחי - (17) מהמושב נטע בחבל לכיש, מתנדבת זה 3 שנים ארגון השומר החדש, ארגון חברתי חינוכי וציוני שהוקם בשנת 2007 על-ידי קבוצת מתנדבים אוהבי הארץ כדי לסייע ולהעצים חקלאים וגורמי אכיפה בשמירה על אדמות המדינה ובמקביל לחבר את תושבי הארץ כולה, בדגש על הדור הצעיר, לאדמה, לאהבת הארץ, ציונית וערבות הדדית. מאז היווסדו מוביל הארגון עשרות אלפי ישראלים בפעולות התנדבות חקלאית מגוונת לצד פעילויות חינוכיות שערכי העמל, הערבות ההדדית, האומץ האזרחי ואהבת הארץ הן עמודי התווך שלהן.
|
|
|
|
|
|
|
+ורד בן סעדון ונינה אבידר ידליקו משואה בליל העצמאות
|
|
19:22 16/04/23 | עידן יוסף |
החקלאית ורד בן סעדון ונינה אבידר נבחרו מקרב מומלצי הוועדה הציבורית המייעצת להשיא משואה בהר הרצל בליל יום העצמאות. בן סעדון נולדה בהולנד למשפחת גרים, עלתה לארץ והתיישבה בשומרון. היא ובעלה ארז הקימו את ביתם בישוב ברכה שבשומרון, ואת כל חסכונותיהם השקיעו ברכישת עשרים דונמים של כרם ומאוחר יותר בפתיחת יקב בשם 'טורא'. על-אף התמודדויות וקשיים רבים הפך היקב המשפחתי ליקב בוטיק איכותי, הזוכה בפרסים בינלאומיים ומביא כבוד לענף היין הישראלי. אבידר, מייסדת שותפה ויושבת-ראש הכבוד של קרן אייסף, נולדה באלכסנדריה שבמצרים. בשנות החמישים עבדה במחנות עליית הנוער בצרפת ובישראל ושם פגשה צעירים שגורלם יהפוך למפעל חייה: "ראיתי את הילדים, בעיניהם ניצוצות של חכמה, חסרי סיכוי לקבל חינוך טוב ולהגשים את עצמם. זה שבר את לבי, עבורם ועבור כל עם ישראל". נינה הצעירה פנתה אל הנדבן היהודי אדמונד ספרא עם רעיון חלוצי - הקמת קרן אשר תסייע לצעירים שעלו מארצות המזרח לממש את הפוטנציאל הלימודי שלהם. מאז ועד היום, בהובלתה של נינה כנשיאת הקרן, אייסף הייתה ועודנה הקבוצה הפילנתרופית המובילה בפיתוח המנהיגות החברתית והאקדמית בישראל. השרה מירי רגב: "הכרמים שנטעו אבותינו באדמת השומרון לפני אלפי שנים שבים היום לפרוח בזכות חלוצים כמו ורד בן סעדון. חלוצה, חקלאית, יזמית ואישה מעוררת השראה. "נינה היא חלוצה בתחום צמצום הפערים דרך חינוך והשכלה גבוהה. היא הראשונה שזיהתה את הצורך במתן מלגות לסטודנטים מוחלשים ובזכותה זכתה החברה הישראלית בצעירים ובצעירות נהדרים שמובילים היום במחקר, ברפואה, במשפטים, בממשל, באקדמיה, בעסקים ועוד". (ורד בן סעדון [צילום: אלון מסיקה/מגזין פנימה])
|
|
|
|
|
|
|
חזרתי לספרה של זהרה לביטוב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מאחל לעמי ישראל
|
16/04/23 17:59
|
|
|
|
2
|
|
מאחל למדינת ישראל
|
16/04/23 19:58
|
|
|
|
3
|
|
לשמואל בוקי....
|
17/04/23 01:21
|
|
|
|
4
|
|
נועה..
|
17/04/23 11:23
|
|
|
|
5
|
|
נועה..
|
17/04/23 11:26
|
|
|
|
6
|
|
מאיה..
|
19/04/23 11:33
|
|
בצל המתיחות הביטחונית, מתקיימות (יום א', 9.4.23) תפילות ברכת הכוהנים בבירה. שוטרים רבים רבים מאבטחים את האזור כדי להבטיח את ביטחון המתפללים. באירוע ישתתפו הרבנים הראשיים לישראל, הראשון לציון הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הרב שמואל רבינוביץ וכוהנים מרחבי הארץ. העיר העתיקה סגורה לתנועת כלי רכב. מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי וראש השב"כ הגיעו למקום וקיימו הערכת מצב.
|
|
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים  והפעם - מה נשתנה?, קטלני, אין אחדות, משחק נחמד, זיכוי זדורוב, יחס מפלה, סאגה, להחזיר הכל, קלקל והשגות
|
|
|
|
|
זינוק של 19% נרשם בהוצאות בכרטיסי אשראי בערב פסח השנה (יום ד', 5.4.23) לעומת ערב פסח אשתקד. בין השעות 8 ל-14:00 הבוקר הוציאו הישראלים סכום של 823.65 מיליון ש״ח
|
|
|
|
|
בתמונה: יענקלה ואביו אוחזים בנר בזמן טקס ביעור החמץ, כשהם מחפשים אחר שאריות חמץ לאחר ניקוי הבית לפסח, בשכונת מאה שערים בירושלים.
|
|
|
|
|
מתוך כבוד ואהבה לטקסט המקראי, אני מבקש ברשימה זו לקיים דיאלוג כאוב של אוהב עם הטקסט המקראי, אליו אנחנו מתייחסים בשבת שחלה בחג הפסח.
|
|
|
|
|
