"הגורו הזה משוגע"

פרק ראשון מתוך הספר - "הגורו הזה משוגע"

מסופר על בחור צעיר שרצה לעשות הרבה כסף. הוא ניגש לגורו שלו ואמר לו, "אני רוצה להיות באותה רמה כמוך, להרוויח אותם סכומי כסף." ענה לו הגורו, "אם אתה רוצה להיות ברמה שלי, בוא מחר אל החוף ואפגוש אותך שם." הבחור הגיע לחוף בשעה ארבע לפנות בוקר, מוכן להתחיל וללמוד.

תפס הגורו הזקן את ידו ושאל, "כמה אתה מוכן להקריב בשביל להצליח?" ענה הבחור "הרבה מאד." אמר לו הגורו להיכנס אל הים. כשהוא נכנס למים, הם הגיעו לו עד המותניים, אז הוא חשב לעצמו "הגורו הזה משוגע". "גורו, אני רוצה ללמוד איך להרוויח כסף שאתה מלמד אותי לשחות? אני לא רוצה להיות מציל, אני רוצה ללמוד

להרוויח כסף." אמר לו הגורו, "היכנס עוד קצת לתוך המים".

הבחור הצעיר התקדם עוד בתוך המים והמים הגיעו לי עד כתפיים.

"הגורו הזה משוגע", חשב לעצמו הבחור, והגורו ממשיך בשלו, "קדימה, תתקדם רק עוד קצת בתוך המים." שהתקדם עוד קצת במים, התחילו לחדור מים לפיו. "הגורו הזה מטורף, עוד דקה אני בורח מכאן", חשב לעצמו.

"חשבתי שאמרת שאתה רוצה להיות איש מצליח"! אמר לו הגורו, "כן, אני כן רוצה להיות איש מצליח", ענה הבחור. הגורו הורה לו להיכנס עוד טיפה עמוק יותר למים, כשהתקדם, דחף לו הגורו את הראש לתוך המים. רגע לפני שהבחור התעלף, הוציא לו הגורו את הראש מהמים, ואז אמר, "כשאתה רוצה להצליח כמו שאתה רוצה לנשום,

אז תהיה איש מצליח"!

הדבר היחיד שאתם רוצים באותו רגע - למלא את הריאות באוויר. לא אכפת לכם מכדורגל, לא אכפת לכם בתוכנית בטלוויזיה, לא אכפת לכם מי מתקשר אליכם, לא אכפת לכם ממסיבות. הדבר היחיד שאכפת כרגע זה לנשום אוויר, זה הכול!

רובכם לא רוצים להצליח, למשל, באותה מידה שאתם רוצים "לצלול" למיטה ולישון. אני פה כדי לומר לכם שאם אתם רוצים להיות מצליחים, תצטרכו לוותר על אזור הנוחות שלכם; לפעמים תצטרכו לעבוד ברצף, משום שאם לא תהיו בעשייה תמידית, אולי תחמיצו את ההזדמנות שלכם להצליח!

אתם צריכים לרצות להיות כל כך מצליחים שלפעמים תשכחו לאכול. אני נמצא תמיד בעשייה, עד שאני הופך את החלום למציאות! אל תנסו לפרוש, אתם גם ככה כבר "סובלים מכאבים", אז לפחות תקבלו על זה תגמול! אל תפסיקו עד שתצליחו!

סוד העשייה נמצא בספר זה שבידך, המצויד בארגז של כלים ותובנות, אותם אספתי לאורך שנים של עשייה מלאת אתגרים - חלקם טובים וחלקם פחות - עליהם אפרט בהמשך.

לכל אחד מאיתנו יש הגדרה משלו לעשייה וליישום משימות - לחלומות ושאיפות במהלך חייו, בין אם באופן פרטי, ובין אם באופן העסקי. אני מאמין שכל אחד יכול להגשים את חלומותיו, גם שכיר וגם עצמאי. בסך-הכל כולם בני אדם, אך עם זאת, אדם שאין לו חלומות ושאיפות, זה אדם שעדיין לא הגיע לרמת בשלות גבוהה מספיק בתודעת השפע או שלא נחשף לעולמות ידע אחרים, כדי לדעת שאפשר יותר או שאפשר אחרת.

מאז ומעולם, ולא רק בתשע השנים האחרונות (גם כילד,) הייתי טיפוס עצמאי, המוקף משפחה אוהבת ותומכת. תמיד היו לי חלומות, מדי פעם בפעם אני מגשים אותם. טבילת האש הראשונה שלי כעצמאי הייתה כאשר הציעו לי להיות מתווך ברשת תיווך גדולה ומוכֶרת. התחלתי לעבוד באותה רשת בעודי שכיר בחברת סלולר.

בהפסקות הייתי סוגר עסקות ומנהל פגישות לאחר שעות העבודה.

עם הזמן נוכחתי לדעת ש להיות שכיר מתאים לי פחות, התחברתי יותר לתחום השיווק והמדיה. מהר מאוד הפכתי יועץ למשרדי התיווך השונים באזור מגוריי. ייעצתי לגבי דרכי הפעילות והשיווק שהכרתי עם הזמן - והתוצאות לא איחרו לבוא.

עם זאת, האתגרים לא פסחו עליי. לא הייתי מודע אז, כפי שאני מודע היום לעובדה שכאשר אתה נכנס לעולם העסקים, ובפרט לעולם השיווק, קיימים מידע, שיטות שיווק ועשייה למכביר לעבוד איתם (את זה אני מפרט בספרי הראשון "השיטה.)" היום אני יודע שאם אותן שיטות הוכחו כהצלחה והפכו למדריכי דרך לעסקים רבים בתחילת דרכם, כשהם גורמים לאותם עסקים להכפלת הכנסות - יהיה זה חטא לא להשתמש באותו מידע ושיטות הפרוסים לכולם.

בכל אופן, כשאתה נמצא בעשייה, לא משנה אם כעצמאי או כשכיר, עליך להכיר את הטכניקות ואת דרכי הפעולה היעילות ביותר כדי לפתור את האתגר ולהמשיך קדימה.

ניקח לדוגמה את רעיון - "אמץ לך מנטור." כיום מחשבה זו נפוצה מאוד בעולם העסקי, ובעלי עסקים רבים חושבים שעליהם לאמץ מנטור, מדריך שיוביל אותם אל ההצלחה המיוחלת. אפרט על כך בפרק מאוחר יותר. אולם כשבעל עסק מקבל החלטה כזו, הוא צריך לדעת מה המחיר של זה ולבדוק היטב בציציות אם המנטור הזה הוא אדם עם קבלות.

אין זה פשוט כלל ועיקר. כשבחרתי מישהו שיוביל אותי בתחילת דרכי העסקית, זה היה מוצלח בשנה הראשונה (וזה המון זמן,) אך עם הזמן, כשהליווי עבר את השנה השלישית, העלות עלתה הרבה על התועלת, עד כי אני ומשפחתי נפגענו מבחינה כלכלית. ברוך השם, היום זה כבר מאחורינו, אבל בדיעבד אני מכיר בכך שזו הייתה טעות מצידי למשוך את הליווי זמן רב כל כך. בעיקר הייתה כאן למידה ענקית בסוגיית ההתנהלות. יש כאלה שיקראו לזה תמימות או טמטום של מתחילים - אבל מכל דבר לומדים.

כאשר אתם נמצאים בעשייה מתמדת, אבל לא מתקדמים לשום מקום, בעוד סביבכם דברים זזים ואנשים מתפתחים, אז אתם מתחילים להבין שאמנם אתם פועלים, אבל שדבר מה כנראה לא נעשה כמו שצריך. אתם טורחים, משקיעים, עובדים ללא הפסקה אבל - זה מרגיש כמו "פול גז בניוטרל." הפריצה הגדולה לא מתרחשת. בתוך רגעי המשבר הללו טמון המסר החשוב - חייבים להמשיך ולהיות ממוקדים, ולדעת מהם הצעדים הבאים והעיקר, לא להתייאש ולא לפחד מכשלונות.