הליכוד תומך באחמד טיבי לסגן יו"ר הכנסת

לפני כמה חודשים עלה רעיון העוועים הנ"ל לדיון או אז העליתי על הכתב מאמר שכותרתו "ליקוי מאורות ביחס אל אחמד טיבי". כעת, משהסוגיה שוב על הפרק אבקש לתהות על הנפשות התומכות במינוי כזה, על מניעיהן ועל הנורמות המאפיינות את פעילות הכנסת והעולם הפוליטי בכלל - חוקים והנהגות שבינן לבין מוסר ו/או ערכים אין כל קשר.

כולנו מכירים את הליכוד בכלל ואת יריב לוין בפרט. איש יקר וחשוב שטובת עם ישראל בוודאי לנגד עיניו, איש שפועלו היא כולה מסירות נפש, איש הנשכב על הגדר עבור כולנו בעניין הרפורמה המשפטית החשובה כל כך. והנה, על-פי מה שמפורסם, יריב לוין, הוא ולא אחר, תומך במינוי של מהלל השאהידים אחמד טיבי לתפקיד סגן יו"ר הכנסת.

פועלו של טיבי להרע, הזדהותו עם האויב, עובדת היותו לאומן ערבי עיקש ומסוכן ליהודים אוהבי העם והארץ - כל אלה מן המפורסמות. בהופעות רבות מספור טיבי מביע עמדות ברורות וחד-משמעיות - טיבי בעד ה"עם הפלשתיני" ומגדיר עצמו ככזה. טיבי בעד השאהידים, טיבי נגד חיילי צה"ל אותם הוא מגנה מעל כל במה ובכל הזדמנות. היאך אם כן יעלה על הדעת להציבו בתפקיד סגן יו"ר כנסת ישראל, הכיצד?

ברור לי לגמרי שבדומה ליהודים רבים, גם יריב לוין היקר, המוערך והחשוב כל כך למחננו, בעיקר בימים אלה, מבין את האמור לעיל ומזדהה עם תוכנם. ובכל זאת - תמיכתו בטיבי פורסמה, לרבות מאבק אותו הוא מנהל עם חברת הכנסת טלי גוטליב בנושא. האם שיקולים פרלמנטריים גוברים על ערכים ומוסר? האם פוטנציאל לשיתוף פעולה נקודתי בעניינים שונים יש בו כדי להכשיר כל שרץ? האם הפרגמטיזם הארור הוא חזות הכל? בעולם הפוליטי, כך מתברר, התשובות לשאלות דלעיל הן חיוביות, למרבה הכלימה והצער.

רוצים היינו להיווכח שלאומן ערבי ("פלשתיני") המתגולל על חיילינו, המשבח "לוחמי חופש" (מחבלים ערבים) והמהלל אותם - ימצא עצמו בכלא מאחורי סורג ובריח. נו טוב, לזה כנראה נזכה רק בימות ביאת הגואל, אבל אדם כזה שאת לשונו החדה והמשוננת הוא מפנה כל הזמן נגד כל אינטרס יהודי, נגד כל דבר לאומי, נגד כל עניין ציוני ובעד כל אינטרס של האויב - לא יעלה על הדעת שייבחר לתפקיד ייצוגי רם, תפקיד ממנו הוא ימשיך להדהד את משנתו הבזויה העומדת בסתירה לכל מה שיקר לנו.