באמצעות תום פרידמן, הפרשן הבינלאומי הבכיר של ה"ניו-יורק טיימס" נשיא ארה"ב מבהיר לראש ממשלת ישראל מה הן החלופות בכול הקשור לרפורמה המשפטית.
בימים אלה, בייחוד לאחר שהכנסת תיקנה את עילת הסבירות, אני מדי פעם עובר על המהדורות הדיגיטליות של העיתונות האירופית החשובה כדי לקרוא איך אנו משתקפים בה. מה שגיליתי, לפחות בעמודים הראשונים, שאנו כלל לא משתקפים. ידיעות כמו גלי החום, הבחירות בספרד או אפילו הבחירות בגואטמלה הרחוקה מסוקרים וישראל, לרבות הפגנות נגד הרפורמה, לא מסוקרת.
יש עיתון אחד שמגלה בנו עניין ושאותו הממסד רואה כאנטי ישראלי והוא הניו-יורק טיימס. בראש וראשונה, הפרשן הפוליטי הבכיר שלו, טום פרידמן. פרידמן שזכה בשלושה פרסי פוליצר, מקורב לבית הלבן ושימש בשנות ה-80 ראש משרד הניו-יורק טיימס בארץ. הוא עיתונאי ויהודי בתודעתו, אוהב ישראל, ובשל אהבתו זאת הוא ביקורתי מאוד כלפי הממשלה הנוכחית.
באחרונה הוא התפרסם לאחר שהנשיא ג'ו ביידן הזמין אותו לבית הלבן כדי למסור לו את גרסתו שלו לשיחה שהנשיא ניהל עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. זאת לאחר ש"חוגים המקורבים" לנתניהו סילפו את המסר של הנשיא.
בשידור ערוץ הרדיו של הניו-יורק טיימס ב-25 ביולי סקר תומס פרידמן בקצרה את המסרים שהעביר דרכו הנשיא לפני שהכנסת החליטה על תיקון עילת הסבירות. ולמי שלא מכיר את ההיסטוריה של היחסים בין ארה"ב לישראל היא עומדת על שלושה עקרונות שעל יסודותיהם מושתתים יחסים אלה.
היחסים הביטחוניים - בתקופת הנשיא אובמה הדמוקרטי הובטח לישראל מענק של 38 מיליארד דולר כסיוע ביטחוני במה שוושינגטון רואה כנכס אסטרטגי גם לה. זאת בשעה שהממסד הנוכחי גורם לשסע בעם, פוגע בביטחון ישראל ויש לכך השלכות על ארה"ב. שאיפת ממשלה זאת בישראל לבטל את הסכמי אוסלו, אשר עלולים להוליך נהירה של פלשתינים לירדן, מהווה איום על קיום הממלכה ההאשמית שהיא נכס אסטרטגי לארה"ב בהיותה בין השאר חומת הגנה בתווך בין סוריה בצפון ועירק בדרום, שתי מדינות לא ידידותיות ביותר לארה"ב ולישראל.
שלישית, החשבון הארוך שיש למפלגה הדמוקרטית בארה"ב עם ביבי נתניהו, אשר לא זו בלבד שהסית נגדה בהתייצבו לצד המפלגה הרפובליקאית אלא הוא עשה את מלאכת החתירה על אדמת אמריקה. לכן גם אם הנשיא ביידן הוא ידיד מושבע של ישראל ועושה ככול יכולתו לסייע לה ולהוריד את ביבי מן הסולם הגבוה שעליו טיפס, הנשיא לא יכול להתעלם מן הרוחות הנושבות ממפלגתו שלו ביחסים עם ביבי נתניהו. הסיכום שלו בשידור הוא שביידן עשוי להיות הנשיא הדמוקרטי האחרון שתומך בישראל.
הגזר
יומיים לאחר מכן ב-27 ביולי אנו מקבלים מטום פרידמן את הגזר. לא סתם גזר אלא גזר ארוך מאוד, צבעוני מאוד ועסיסי מאוד. האפשרות שערב הסעודית תכרות הסכם שלום עם ישראל ובכך ייפתח הפתח להסכמי שלום עם רוב המדינות המוסלמיות לרבות הגדולות שבהם כמו אינדונזיה ואולי פקיסטן. בכתבה שלו פרידמן מגלה כי היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן והממונה על מדיניות המזרח התיכון בבית הלבן ברט מקגורק, נשלחו לסעודיה לבחון את האפשרות של הבנה אמריקנית-סעודית-ישראלית-פלשתינית. הוא הוסיף וציין כי הנשיא עדיין לא הכריע אם להתקדם, אך נתן אור ירוק לאנשיו לבחון עם נסיך הכתר הסעודי מחמד בן סלמאן את האפשרות הזו, ומה מחירה. נשיא מתלבט האם להתקדם עם אפשרות של הסכם ביטחון הדדי בין ארצות הברית וסעודיה, שיכלול נרמול יחסים של סעודיה עם ישראל, בתנאי שישראל תלך לקראת הפלשתינים כדי להשאיר את הדלת פתוחה לפתרון שתי המדינות.
בידיעה שפורסמה הבוקר ב"כאן 11 " דווח כי נשיא ארצות-הברית ביידן אומר כי אין להוציא מכלל אפשרות עסקה קרובה עם סעודיה. הוא אמר את הדברים באירוע לגיוס כספים במדינת מיין ולא הרחיב בנושא..
אם הייתי קורא את הדברים לא לפני שבעים וחמש שנה, אלא לפני עשור הייתי אומר שמי שכתב זאת יצא מדעתו. והנה האפשרות הזאת, המדהימה, המהמהמת,הלא תיאמן, חלום באספמיה-נמצאת בפתח ביתנו. אלא שמי שבידו המפתח לפתיחת "שער הניצחון" הזה של המדינה, הוא שדעתו השתבשה.
Share this:
