אני פוחד מהמוסכמה שמופנמת אצל רוב רובו של הציבור הישראלי, לפיה ניתן לחסל את הטרור הפלשתיני רק באמצעים צבאיים יותר נמרצים. יתרה מזאת אני חושש מהמוסכמה שאמצה ממשלת ישראל, לפיה מה שיכול להוות נדבך חשוב בחיסול הטרור מחייב את הרחבת מפעל ההתנחלויות.
מצער אותי שהמוסכמה שרק בכוח צבאי ניתן להגיע לחוף מבטחים מקובלת בעיקר בציבור הדתי. כואב לי, שהציבור הדתי מתעלם מהקביעה הנחרצת של החכם באדם שלמה בספר קהלת בפרק ט' פסוק ט"ו - "טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה" ובפסוק י"ח - "טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלי קְרָב". כואב לי, שחלק הארי של הציבור הדתי תומך בהכרעה צבאית בניגוד לערכי הפתרון שמובא במקרא.
אני פוחד מממשלה, שחבר בה סבור, שיש לשקול את שחרורו מהכלא של מי שרצח את ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין.
כואב לי, שעולם הערכים היפה של ספר הספרים מקבל חבטות קשות ומכאיבות, כשבשמו של ספר הספרים מצליחה ממשלת ישראל ליישם מציאות חיים מדממת. אני פוחד מהשרים בממשלת ישראל, שבשם ספר הספרים, שבשם ספר החובק ערכים מוסריים מופתיים, הם מבצעים מדיניות נפשעת.
אני פוחד מראש ממשלה מכהן, השבוי בידי שר האוצר והשר לביטחון לאומי, שמהלכים משיחיים שמימיים מנחים אותם. למרבה הצער, אני עד להתרחשות מבהילה ומפחידה, שראש הממשלה אינו יכול להוציא לפועל מדיניות שפויה שהיה רוצה לנווט כי הוא שבוי בידי אותם שרים, שמוציאים לפועל באלו הימים את הרחבת מפעל ההתנחלויות, ובד בבד הם גוררים אותנו למציאות חיים שמיום ליום היא יותר מדממת.
היוזמה להרחבת מפעל ההתנחלויות גוררת אותנו לעימותים מדיניים קשים עם ארצות הברית. הרחבת ההתנחלויות מעמידה בסימן שאלה את האפשרות להוציא לפועל את היוזמה המדינית המבורכת לכינון מערכת יחסים מדיניים תקינים עם ערב הסעודית.
אני פוחד מבנימין נתניהו, ראש הממשלה הנוכחי במדינה בה אני חי ומשריו הבכירים, כשבמשמרת שלהם גובר גל הטרור הגובה מחיר דמים יקר. הם שכחו שרק לפני פחות משנה הם היו אלו, שהשתלחו בחמת זעם, בבוטות ובגסות רוח במי שהיה ראש הממשלה, נפתלי בנט, ובשרים יאיר לפיד ובני גנץ, בהאשמה שהם אלו האחראים לגל הטרור הרצחני.
