בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
לוין. מצב חירום? [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
|
|
|
הרפורמה שלא תגיע
|
הפעם ההצעה התאפיינה בבהילות, כמעט כמצב חירום, מדוע? הרי הביקורת על מערכת המשפט היא בת שנים רבות, ואיש לא טען שהכל בה היה נפלא לפני שנתיים, ואילו כעת הכל נורא
|
כל מי שחי בישראל בחודשים האחרונים חש טלטלה גדולה, אפילו ביחס למציאות השגרתית בישראל, מדינה בלתי-שגרתית בשפע מובנים. הטלטלה הנוכחית סובבת סביב מערכת המשפט, לאחר הצעת חוק שהושמה על השולחן בינואר 2023. ההמשך ידוע. בין תומכי השינויים עולה הטענה שבמסגרת מערכת הבחירות האחרונה הובטחה רפורמה במערכת המשפט, טענה שאין לי כלים מיוחדים או מוטיבציה לבחון באופן ביקורתי. אולם כמי שמצוי בעולם המשפט כבר למעלה מעשרים שנה, מעט בפרקטיקה והרבה באקדמיה, יש לי כלים ומוטיבציה להתייחס באופן ביקורתי הן לדרך שלא נהלכה והן לתוכן שלא הוכנס לרפורמה. הדרך שלא נהלכה נוגעת לשיח פתוח, ביקורתי וממושך על תוכן ההצעה. טענות שהועלו בהקשר זה היו שדובר בתוכנית שפותחה לאורך זמן, ולפיכך אין צורך בשיח כאמור. אולם ראשית, אם מדובר בתוכנית שפותחה לאורך זמן, מדוע לא פורסמה במפורט לפני הבחירות? שנית, גם אם מדובר בתזה משפטית שפותחה לאורך זמן, הדבר אינו מחסנה מביקורת. בזירה האקדמית, תזות ועבודות דוקטורט נכתבות לאורך שנים; ההשקעה והמשך כשלעצמם אינם מחסנים אותן מביקורת או אפילו נותנים תוקף עצמאי לתוכן. בזירת החקיקה, סוגיות משפטיות מורכבות הובילו לכתיבת דוחות ציבוריים, שהובילו בתורם לדיון ציבורי ביקורתי ממושך. למשל בשנת 2007 מונה צוות בראשות פרופסור קרמניצר לחקור את עבירות ההמתה; הצוות הגיש את מסקנותיו בשנת 2011; הצעת החוק נתקבלה רק בשנת 2019. אף לאחר כל הדיונים והגלגולים, אין קושי לבקר את התוצר הסופי מזווית משפטית, משום שזה טיבו של השדה, שלעולם פתוח לביקורת ולשיפור. לעומת זאת הפעם ההצעה התאפיינה בבהילות, כמעט כמצב חירום. מדוע? הרי הביקורת על מערכת המשפט היא בת שנים רבות, ואיש לא טען שהכל בה היה נפלא לפני שנתיים, ואילו כעת הכל נורא. בעיה אחרת עולה באשר לתכני ההצעה. "רפורמה במערכת המשפט" היא כותרת שהכילה בפועל שש הצעות נקודתיות בלבד, חשובות ומועילות או מהפכניות ומסוכנות ככל שיהיו. באופן תיאורטי הכותרת "רפורמה במערכת המשפט" יכולה להכיל הצעות הפוכות באותן נקודות, לעסוק בשש נקודות אחרות, בשש מאות נקודות, במיליוני נקודות, שהרי המשפט רחב ועמוק. אף אחת מהנקודות המשפטיות שעל הפרק לא התמקדה בתחומי המשפט היום-יומיים, אלו שבהם האדם חי. כוונתי לדיני העונשין, דיני החוזים, דיני הנזיקין, דיני המשפחה, דיני העבודה, סדרי הדין, דיני הראיות ואחרים. הדבר אינו מפתיע, משום שבתחומים אלו הפוליטיקאי אינו גוזר קופונים מימין או משמאל. לפחות חלק מהתחומים הללו מוזנחים מאוד על-ידי המחוקק, ומשוועים לרפורמה, אך זו אינה באה. למשל בשדה הפלילי, חוק העונשין נכתב בשנת 1977 על בסיס פקודת החוק הפלילי משנת 1936, פקודה של משטר קולוניאלי בריטי. החלק הספציפי של החוק כולל את מאות העבירות, אולם מעולם לא נערכה בו רפורמה מקפת. עבירות רבות שמרו על נוסח זהה עשרות שנים, וחלקן אף חצו את רף מאה השנים. ההתאמה של חלקן לערכים המודרניים, והמידתיות המשתקפת מההגנה על הערכים במשפט פלילי דווקא, מפוקפקת. כך נכון גם לעבירות ישנות המצויות בחקיקה אחרת, דוגמת פקודת הסמים המסוכנים. חלק מהעבירות רחבות ועמומות מדי, וכמוהן חלק מהמכשירים בדיני העונשין. מציאות זו משקפת העברה של הכוח מהמחוקק לבית המשפט, לקבוע בדיעבד אם העבירה התקיימה. בית המשפט מקבל חופש פעולה שיפוטי רחב לבלי די, כאשר האשם בכך הוא המחוקק בלבד. אולם למי איכפת? בתחום הפרוצדורלי, לכללי פרוצדורה רבים, אולי לרובם, אין שיניים, במובן שהפרתם אינה גוררת סנקציה, או אפילו אינה מאפשרת מסגרת לדיון ביקורתי. החקיקה הטיפוסית שיוצרת סמכויות אינה נוקבת במחיר החריגה מהן ואינה מכוננת סנקציות, תרופות וסעדים; כך למשל בדיני המעצרים, בדיני החיפושים ועוד. המחוקק נמנע מהתייחס למצבים חוזרים, נשנים וצפויים של חריגת הרשויות מהדין, בטעות או בכוונה, מהסמכות שניתנה להן. כלומר, המחוקק יצר שפע של מילים שבהקשרים רבים מתבררות כריקות. למי אכפת? ענף אחרון שאדגים הוא דיני הראיות, המפתח לכל הכרעה עובדתית בפרקטיקה בכל ענף משפטי מעשי. פקודת הראיות משנת 1971 קצרה ודלה. המחוקק נמנע מלהגדיר את כל מונחי היסוד ורעיונות המפתח בתחום. מה שהמחוקק לא טרח להגדיר, הפסיקה לא ניסתה, בין משום שאין זה תפקידה, בין משום שאינה מוטרדת מהכוח המשתקף מהיעדרן של הגדרות. ההסדרים הקיימים בענף זה מעטים, דלים ומותירים יותר מדי חופש פעולה שיפוטי, ללא ודאות ושקיפות, ללא הגנה מינימלית לפרטים. למי איכפת? לא למחוקק. בהקשרים רבים, גם אם סמויים מהעין הציבורית, בחזית הפוליטית אין חדש כעת, כפי שלא היה חדש כבר עשרות בשנים באשר למשפט היום-יומי. אף שאיש אינו יודע לאן נגיע מחר עם הטלטלה המשפטית, אפשר להמר בביטחה כי גם מחר ימשיכו הפוליטיקאים לעסוק בגזירת קופונים גם בקשר למערכת המשפט, וכי גם מחר לא תגיע רפורמה במשפט שאותו חי האזרח.
|
|
הכותב הוא מרצה בכיר במכללה האקדמית צפת.
|
|
תאריך:
|
20/09/2023
|
|
|
עודכן:
|
20/09/2023
|
|
אסף הרדוף
|
+הליכוד: אהוד ברק ממשיך להסית לרצח
|
15:43 20/09/23 | עידן יוסף |
הליכוד: "מוביל הפגנות השמאל אהוד ברק שהבטיח הרבה לפני הרפורמה המשפטית ש'גופות יצופו בירקון', ממשיך להסית לרצח ואומר היום ש״אנשים יאבדו את חייהם בהפגנות״. זאת לא מחאה נגד הרפורמה המשפטית, זאת רק מגלומניה אישית של אהוד ברק להפיל את ממשלת הימין ולחזור להיות ראש ממשלה בכל מחיר - כולל במחיר חייהם של אזרחים ישראלים. אנו דורשים מגורמי אכיפת החוק לשים סוף להסתה הפרועה של אהוד ברק".
|
|
|
|
+רוטמן נגד נציגת בתי המשפט: "חצית קו שאסור לעובד מדינה לחצות"
|
11:50 20/09/23 | מירב ארד | לרשימה המלאה |
דרש מהנצגיה להתנצל לאחר שטענה כי מדובר במחזור הטענות שהוולו כלפי הנשיאה חיות מתוך מניע להוביל לפגיעה באמון בתי המשפט ▪ רוטמן הוציא מהדיון את ח"כ רייטן שתקפה: מופע הבריונות של רוטמן מגיע לשיאים חדשים ▪ הודיע כי שוקל להגיש תלונה לנציבות שירות המדינה
|
|
|
|
רוטמן. דרש התנצלות [צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
עובד 1
|
20/09/23 13:39
|
|
הפיסקה הראשונה נכתבה כמה שעות אחרי פרסום הפוסט המקורי. "השקרן בן שקרן" לא עוצר אפילו בקליפורניה. מול אלון מאסק אמר כי יסיים את המהפכה השיפוטית שלו בתיקון בוועדה לבחירת שופטים. זה שקר א'. הרי אין זה דבר של מה בכך.
|
|
|
יותר מתמיד, בחודשים האחרונים, מערכת המשפט נשרפת באש המחלוקת הציבורית. על השולחן כעת כוחו של בית המשפט העליון להתערב בהכרעות של הממשלה והכנסת בפרט ושל רשויות בכלל, שאלת זהות נשיאו הבא ושופטיו הבאים, ושאר סוגיות מהותיות, רבות מהן מתנקזות לשאלת האקטיביזם השיפוטי. אף שלא פשוט להגדיר את המונח, כוונתי כעת להכרעה שיפוטית הרחוקה מלשון החוק, ולא רק לביטולו הפורמלי של החוק.
|
|
|
אני כותב את המאמר בנימה של צער, שבעת הולדתה של המדינה אנחנו החמצנו שעת כושר להנחת הנדבכים המוצקים של הדמוקרטיה בהתאם להכרזה במגילת העצמאות בה נקבע, שתיבחר אסיפה מכוננת. על האסיפה המכוננת הוטלה המשימה שתוך כמה חודשים עליה לקבע חוקה למדינת ישראל שזו עתה נולדה. מכוחה של אותה חוקה ייבנו המוסדות של המדינה הצעירה ישראל והמדינה הערבית שגם היא נועדה לקום. אך בצד הצער אני מגלה הבנה למניעיו של דוד בן-גוריון, שלא מימש את המשימה בימי הולדתה של המדינה, כי היה עליה להתמודד עם אתגרי המערכה הצבאית, שנכפתה על המדינה שזה עתה נולדה ועם המפעל הכביר של העלאת מיליון יהודים.
|
|
|
במפלגת הליכוד פרסמו (יום ג', 19.9.23) הבהרה לדברי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מפגישתו אמש עם המיליארדר אלון מאסק ובה נטען כי נתניהו לא פסל את כל הרפורמה המשפטית כשאמר שהנוסח המקורי של הרפורמה היה רע בעיניו.
|
|
|
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נפגש (יום ב', 18.9.23) עם המיליארדר אלון מאסק במטה חברת טסלה שבבעלות מאסק, בסאן חוזה שבקליפורניה. במהלך הפגישה קיימו השניים מפגש שאלות ותשובות ובמהלכו התייחסו לסוגיית הרפורמה המשפטית. לדברי נתניהו, הוא חשב שההצעה המקורית של הרפורמה, שהעלה שר המשפטים יריב לוין, הייתה הצעה רעה.
|
|
|
|
|
|
אלי אלון
דן הדני עלה לישראל ב-1948, סיים קורס חובלים ושירת בחיל-הים כקצין בשירות קבע בשנת 2016 מסר דן הדני את אוסף תצלומי העיתונות שלו שכלל כמיליון צילומים לספריה הלאומית
|
|
|
הרצל חקק
זו שירת הוקרה לינון ביילין, שהיה ראש השירות הבולאי של דואר ישראל במשך כשני עשורים. ביילין קידם את הבולאות העברית כמנהל השירות עד 2002 תקופתו בשירות הבולאי הייתה תקופה מכוננת, חשנ...
|
|
|
רון בריימן
אין צורך בחוק גיוס מגזרי, ובוודאי שאין צורך בחוק השתמטות מקומם החובה לשרת צריכה לחול על כל בני ה-18 ובנות ה-18, כאשר משך השירות - 3 שנים - והשכר הניתן לחיילי החובה צריכים להיות א...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|