הרגע האזנתי לעוד פרק בפודקאסט "אחד ביום" - פודקאסט מושקע מאוד ורוב הפרקים טובים ואפילו מצוינים. עריכה הדוקה, תמציתי, מידע מעניין, והמגיש, אלעד שמחיוף, רהוט וממוקד. אבל מטבע הדברים לא תמיד הרמה המקצועית אחידה וכשמזמינים מומחים שמדברים על כלכלה אבל הם חסרי השכלה כלכלית אז הטעויות צורמות לי.
הפרק שהאזנתי לו עכשיו עסק באושר בכלל ובפרט בזה של הישראלים. מקום חמישי בעולם בממוצע של השנים האחרונות (אבל נתוני 2023 אחרי מחדל אוקטובר הורידו אותנו למקום 19).
שמחיוף מראיין את ענת פנטי חוקרת בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן, בעלת תואר מוסמך בפסיכולוגיה ארגונית מאוניברסיטת קולומביה.
הפרק מספק מידע מעניין ופרשנות ספקולטיבית. הדגש במידה רבה הוא על ביקורת על התפיסה של "הכלכלנים" שמה שחשוב זה הצמיחה ולא האושר. הביקורת הזו היא קשקוש. והמסר הכללי מהפרק הוא כאילו הקשר בין רווחה כלכלית לבין אושר הוא לא ממש חזק אם בכלל קיים. אבל כפי שאתם רואים מהגרף המצורף למטה, הקשר מאוד חזק.
ובכן, כשכלכלנים-חוקרים במוסדות להשכלה גבוהה (לא כל מיני מומחים משוק ההון, "בכירי המשק" ויתר הראשים המדברים בתקשורת) - עוסקים במדיניות זה תמיד סביב רווחה. צמיחה היא אמצעי לא מטרה.
בקיצור, שווה להאזין, ואז לעבור לפרק ב"עושים חשבון" על כלכלת אושר, תחת הכותרת: "כלכלת אושר - חכם וטוב לו?" ולקבל תמונה קצת יותר מדויקת ורחבה.
