בכל חברה אנושית יש את הפערים החברתיים שאפשר לצמצם או למנוע את הרחבתם. החברה האנושית בנתה במהלך שנות הישרדותה האנושית בעולם, כלים שנועדו לשמור על איזונים חברתיים, כלכליים ותרבותיים שיוצרים חברה תקינה במרחב דמוקרטי או חברה הבנוייה על בסיסי הרודנות והאנרכיה של השלטון כלפי העם.
ההסטוריה האנושית ידעה למנוע פערים חברתיים, כלכליים ותרבותיים. היא ידעה לזהות את הסממנים של התרחבות הפערים המסוכנים, אולם לא תמיד ידעה למנוע אותם, דבר שהוביל עמים לחיות תחת שלטון אכזר חברתית כלפי נתיניו האזרחים עד לקריסה.
האנושות העתיקה הפרימיטיבית בעבר, כמו האנושות הנאורה והמתקדמת כיום, ידעה שפערים חברתיים, כלכליים ותרבותיים זה כלי שלטוני חזק, שנועד להגדיר את גבולות האפשרויות של שימוש הכוח על החברה, על-מנת ליישם את המאוויים והרצונות של המנהיגות. פערים חברתיים מאפשרים לכוח אידיאולוגי אפשרות למנהיגות או לשלטון לממש את חזונו האידיאולוגי בין אם הוא דתי, פוליטי, חברתי או כלכלי.
גבולות הפערים החברתיים מאפשרות לכל אדם בחברה למקם את עצמו בתוך הגבולות של החזק בקצה האחד העליון, והחלש בקצה השני התחתון. לאחר שהוא מייצב את עצמו בחברה, חלים עליו ההגדרות של פערים חברתיים. בנקודה זו התודעה החברתית של האזרח מתחילה להבשיל כשהוא בוחן בכל רגע את מקומו בחברה. בשלב זה גם מתפתחות השאיפות של הפרט, להיות בחלק החברתי הנוטה להיות חזק בשאיפה מתמדת להתרחק מהתחתית של גבולות הפערים החברתיים.
בתוך התבונה האזרחית הזו המנהיגות השלטונית פועלת במלוא כוחה לקביעת הגבולות, לגבולות דמוקרטיים, המקנים כלים לשוויוניות חברתית, כלכלית ותרבותית לכלל האזרחים, או לגבולות האוליגרכיה של שלטון מעטים על רבים, תוך עושק אוצרות העם והאזרחים לחיזוק מעמד הנבחרים.
כשכלכלה נפגשת עם חברה
הגלובליזציה הכלכלית בעולם אפשרה גם לגלובליזציה החברתית להתפתח. וכך ממקם עצמו אדם כפרט בתוך הכפר הגלובלי, ובוחן בכלים יותר רחבים את מעמדו בתוך הפערים החברתיים בהם הוא חי ומתקיים. ככל שרמת הידע של האדם כפרט גודלת, כך השלטון פועל בתוך המבנה של הגבולות החברתיים בסביבתו, ומקבל החלטות להרחיב את הגבולות של הפערים החברתיים או לצמצם אותה, והכול בהתאם לתובנה של הפרט בתוך הכלל החברתי-כלכלי-תרבותי.
כשכלכלה נפגשת עם החברה נוצרים פערים - פערים חברתיים, פערים תרבותיים, פערים חינוכיים, פערים כלכליים, פערים מעמדיים, שיוצרים גם חוסר צדק שוויוני חברתי-כלכלי שהולך ומתרחב עד לידי קרעים חברתיים קשים. בישראל פערים חברתיים מהגבוהים בעולם המפותח, ורבים רואים בפערים אלו את הסכנה האמיתית לדמותה, איכותה ואף לקיומה של המדינה. פערים חברתיים לא מולדים. הם יצירת מעשי אדם. בידנו האפשרות לפעול למען הקטנתם כצו השעה לחברה, או להתעלם מהם כצו הכוחניות האוליגרכית.
לאור הפרסומים הרבים על שכר מנהלי הבנקים במדינה, הרווחיות הגדולה, דוח השכר השנתי של הממונה על השכר באוצר והכתבות הרבות על שכר העובדים העניים, פרטתי את הנתונים לדבר מוחשי וקל להבנה עד לכדי בהלה. בדקתי את שכר העבודה לשעה של המאפיינים את הגבולות של הפערים החברתיים ואנחנו בדרך להפיכת דמים חברתית-כלכלית.
מנהל בנק מרוויח כ-1,667 שקל לשעת עבודה, מנכ"ל קופ"ח מרוויח כ-253 שקל לשעת עבודה, בכיר באקדמיה מרוויח כ-223 שקל לשעת עבודה, חברי ממשלה, ראש הממשלה, שרים ושופטים מרוויחים כ-133 שקל לשעת עבודה, חברי כנסת מרוויחים כ-97 שקל לשעת עבודה, עובדים בשכר הממוצע מרוויחים כ-23 שקל לשעת עבודה, עובדים בשכר החציון מרוויחים כ-17 שקל לשעת עבודה, עובדים בשכר מינימום מרוויחים כ-11 שקל לשעה ויש הרבה מאוד פועלים עניים שעובדים 12 שעות ביום 300 ימים בשנה ומרוויחים 10 שקל לשעת עבודה. את הפערים החולניים האלו שום כלכלה מודרנית לא תצליח לרפא.
הפערים הללו נולדו מתוך שבר מנהיגותי, שבונה ואקום פוליטי שמאפשר לתורה כלכלית חולנית להרחיב את הפערים החברתיים, עד לכדי כאוס חברתי מתרחב המחולל את המפץ החברתי הגדול חסר השליטה שאחד מתוצאותיו הם חורים שחורים.
מי שגרם לפערים החברתיים כלכליים הללו צריך לחול עליו "דין רודף" חברתי-פוליטי, לפני שתגיע שפיכות הדמים מהעם ותשטוף את המדינה לים. העם יודע שפערים חברתיים כאלו אי אפשר לצמצם, אפשר רק למות מהם כפרט, ככלל וכמדינה.
יתרו מציע למשה רבנו, בספר שמות פסוק י"ח כלים לבחירת שופטים בישראל: "ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל, יראי אלוהים, אנשי אמת, שונאי בצע". משפט זה טוב גם לימים אלו כצו השעה למדינת ישראל, רגע לפני הפיכת הדמים החברתית בישראל.
_____________________________________________________
יצחק אדרי (ג'קי) הוא "עובד קבלן" שפוטר מעבודתו בעקבות השתתפותו בסרט התעודה "זהב לבן עבודה שחורה".
