אני לא יודע כיצד לתאר בצורה מדויקת יותר את הרגשתי לנוכח התנהגותה של המשנה לפרקליטת מחוז תל אביב (פלילי), עו"ד נאוה שילר, בעת הטיעונים לעונש במשפטו של הרב
יאשיהו פינטו. בושה? מבוכה? סלידה?
שלא יהיה ספק: פינטו הוא עבריין. אולי אפילו עבריין כבד. הוא הודה בהצעת שוחד בסך 200,000 דולר לתת-ניצב
אפרים ברכה ובמתן שוחד של 100,000 פרנק. הוא הודה בכך שנטל לצרכיו, כולל צרכיו האישיים, הלוואה בסך 1.2 מיליון דולר מכספי עמותת "חזון ישעיה" (לפי חומר החקירה, ההלוואה הוחזרה), כספים שנועדו לנזקקים; לאחר חתימת הסדר הטיעון, ועם סיום החקירה החליטה הפרקליטות לסגור תיק זה מחוסר ראיות.
אישית, אני מסתייג מאוד מרבנים/מקובלים שמתיימרים לנהל את העולם, ועושים זאת תמורת תשלום צנוע יותר או פחות. זה לא אומר, שנציגת המדינה צריכה להתנהג בצורה בה התנהגה שילר. אם סניגור היה מתנהג בצורה כזאת, הייתי מעקם את האף. כאשר עושה את זה מי שמייצג אתכם ואותי, כאשר עושה את זה פרקליטה בכירה בשירות המדינה - זה כמעט בלתי נסלח.
שילר התנגדה כמעט לכל מה שרצתה ההגנה להציג לטובתו של פינטו. את זה לא ראינו ועל זה לא ידענו ולזה אנחנו לא מסכימים וכאן אנחנו לא יודעים מי כתב. כל נימוק אפשרי הועלה. מבחינה משפטית טהורה. יכול להיות שההתנגדויות הללו היו מוצדקות, לפחות בחלקן. אבל הרושם הכללי היה, ששילר מאוד לא רוצה שהשופט
עודד מודריק יראה משהו שעלול להביא אותו להקל בעונשו של פינטו.
בכלל, לא מקובל להתנגד לראיות מטעם הנאשם בטיעונים לעונש. לכל היותר, אפשר להסתייג מההגשה ואז לטעון למשקל - או לחוסר המשקל - של אותה ראיה. אני לא זוכר שראיתי אי-פעם כזה רצף של התנגדויות, ודאי לא מצד התביעה, וגם לא במשפטים הגדולים והטעונים ביותר (
הולילנד,
צבי בר,
שלומי לחיאני - אם לציין רק כמה דוגמאות מהעת האחרונה).
היו לשילר גם כמה הערות נבזיות במיוחד. כאשר רואה החשבון של "שובה ישראל" סיפר על כך שבאחת השנים נוצר לעמותה עודף, היא סיננה מבין שיניה: "חלק מזה נשאר בכיסו". למען הסר ספק אמר רואה החשבון, כי פינטו לא קיבל אף פרוטה מהעמותה. כאשר אם שכולה, שבנה נפל במבצע "צוק איתן", הגישה חוברת שיצאה לזכר הבן - ציינה שילר שהתביעה לא ראתה אותה לפני כן.
ההתנהגות של שילר הדביקה את הכפופה לה, עו"ד רחלי חזן-פלדמן. זו תהתה האם לאחד העדים, עובד ב"שובה ישראל", יש עבר פלילי. האיש השיב שנחקר פעם במשטרה. ההגנה נזעקה וטענה שעצם השאלה מהווה עבירה על חוק המרשם הפלילי. חזן-פלדמן אמרה שהיא חוזרת בה, אך כפי שאמרו הסניגורים בצדק - הדברים כבר נאמרו בפני אולם מלא. מודריק מצידו העיר, שמדובר בפגיעה מיותרת בפרטיותו של העד.
זה היה מביש, כי שילר וחזן-פלדמן טענו את הטענות הללו גם בשמי. זה היה מביך, כי חלק מהטענות הללו היו ברמה שלא מתאימה אפילו לעורך דין מתחיל. וזה עורר סלידה, כי אני יודע שבדרך כלל פרקליטי המדינה מתנהגים בצורה הרבה יותר ממלכתית ומכובדת.
שילר וחזן-פלדמן נמצאות בלחץ, ואפשר לראות זאת היטב. בית המשפט העליון כבר אמר, שהן העניקו לפינטו עסקה מפליגה לקולא. ב-News1 נחשף שוב ושוב כיצד הן, כמו גם הממונים עליהן, מעניקים הגנה תמוהה לברכה. רק זה חסר להן - שמודריק יטיל על פינטו עונש קל במיוחד. אבל הלחץ הזה, מובן ככל שיהיה, אינו מצדיק התנהגות שכזו.
