כבר הוזכר כאן הראיון של אובמה ל-"אל ערבייה", בו הודה לראשונה שאין סיכוי להגיע בקדנציה שלו להסכם על 'שתי מדינות', והכל שאלו: לאן הוא חותר?, בראיון עם
אילנה דיין יצא המרצע מן השק. מתוך עטיפה של מלל צבוע, מתקתק ומתחסד הוא שלף את הפגיון החד: להשליך אותנו - כפי שמתבטאים האמריקנים - 'אל מתחת לאוטובוס', והאוטובוס הזה הוא מועצת הביטחון של האו"ם. כלפי חוץ היוזמה תהיה אירופית, ואובמה 'ינהיג מאחור', כפי שהתבטא כאשר ביחד עם צרפת ובריטניה הפיל את שלטון קדאפי וגרם לרציחתו, מעשה איוולת שהמיט אסון, על אירופה במיוחד.
לפני שניכנס לפרטים, כמה משפטים על הראיון ועל המראיינת, אילנה דיין. ראינו דגם מייצג של כשלון מדינת ישראל ומחוללתה הציונות, בעיצוב האינטליגנציה החילונית שלה. חשבו לגדל פה דור גאה וחופשי מתסביכים וקבלו התרפסות והתבטלות בפני השליט הגוי. למנהיגים של מדינתם הם יודעים להציג שאלות קשות ואפילו פולמוסיות ומביכות כפי שהמקצוע מחייב, אך בפני מנהיג זר ועוין כאובמה ישבה דיין כתלמיד בפני רבו. פוטין ברוסיה אולי רגיל ליחס כזה. ולא רק התבטלות עצמית הייתה כאן. מגמת שאלותיה הייתה כאלו היא והנשיא הזר, שניהם עומדים בחפירה אחת מול ראש ממשלת ישראל והמשחק ביניהם הוא, שהיא זאת שיורה את התחמושת הכבדה והוא משחק את ה'מתון'. בתכלעס - מטרת הראיון הושגה במלואה: דיין סיפקה את כן-השילוח ואובמה שיגר את הטיל נגד ארצה ועמה.
אביא דוגמה אחת, נבזית במיוחד. דיין הזכירה לנשיא ארה"ב את קריאתו של נתניהו ערב הבחירות, שהנה הערבים עולים על אוטובוסים ומסתערים על הקלפיות. אין שונא ישראל שלא טחן את פליטת הפה האומללה הזאת של נתניהו עד דק, וחזקה על אילנה דיין שהיא יודעת היטב שהכשל הזה בכלל אינו אופייני לנתניהו. בכל זאת לא עמדה בפני הפיתוי וניסחה לאובמה שאלה משוכה ברעל: איך הרגשת למשמע המשפט הזה מפי נתניהו,
במיוחד בהיותך שחור? השיוך הזה של יחסי יהודים-ערבים לרדיפה הגזעית של השחורים בארה"ב, מקומם וגובל בהסתה! מה גרם לה להתעלם ממלחמת 130 השנה שהערבים מנהלים נגדנו, ובה תמיד, אבל תמיד, היהודים הם המותקפים, ולכן - אנחנו היהודים, לא הערבים, עומדים במקומם של השחורים הנרדפים באמריקה. מה יש באופי שלנו שנציגה אינטליגנטית כל כך של העיתונות שלנו מסוגלת להציע לנשיא שחור להשוות את ראש ממשלתנו לאלה שסימנו מקומות לשחורים באוטובוסים, במסעדות ובבתי שימוש ושיעבדו אותם לעבדות?!
הפרויקט הציוני ששמו 'מדינת ישראל' נוחל הצלחות חומריות בהמון תחומים, אך בתחום הרוח, בתפקיד שהתיימר לקחת על עצמו לשחרר את היהודי מקווי אופי שמאות שנים של רדיפות והשפלות הטביעו בו, הפרויקט הזה נכשל. אמנם, ההוגנות מחייבת לציין שיש הבדל לטובה אצל המוני העם בהשוואה לאליטות, כפי שמתברר שוב ושוב מבחירות לבחירות.
בחזרה אל אובמה. הנה משמעות המסר שלו, בעברית פשוטה: בזמן שנשאר לי, גם אתם וגם הפלשתינים אינכם רוצים ואינכם יכולים פוליטית להגיע להסכם על שתי מדינות. אני גם מאמין שנתניהו התכוון למה שאמר במערכת הבחירות ואינני מאמין להכחשותיו אחר כך. אבל בשבילי הקמת מדינה פלשתינית היא שליחות. והואיל ולמלים אינני מאמין, אדאג שיהיו מעשים בשטח: או שאמריקה תשלול מכם את הווטו במועצת הביטחון והמועצה תתווה את הפרמטרים של המדינה הפלשתינית במקום הצדדים שאינם מסוגלים לכך, או - אתם תקפיאו מיד, לחלוטין, כל בנייה בירושלים המזרחית ובגדה המערבית ותתנו לפלשתינים חופש תנועה, ובכלל - תשחררו אותם מהגבלות הכיבוש ותאפשרו להם לבנות בפועל את מדינתם מלמטה, בעוד ההתנחלות שלכם מגיעה לסופה. במלים אחרות, מדינה פלשתינית תקום בימי כהונתי, אם להלכה דרך האו"ם ואם למעשה, בשטח. תבחרו.
עד כאן.
לנתניהו הדברים לא באו כמובן בהפתעה, ולא מן הנמנע שזה הרקע להצעתו החדשה לפתוח במו"מ על הגבולות (הוא קורא לזה לשם הטעיה 'גבולות הגושים'), על-מנת שהיהודים לא יבנו יותר מחוץ לגושים והערבים יבנו את מדינתם גם ברוב המכריע של שטח C שמחוץ לאיים היהודיים הקרויים 'גושים'. בהקשר זה נזכיר, שעוד "ראש הממשלה" הקודם שלהם, סלאם פייאד, חתר לכבוש את אזור C ע"י התנחלות ערבית. דובר על שדה תעופה ליד יריחו, על מלונות בצפון ים המלח, על התנחלות ערבית בבקעת הירדן, ועוד ועוד.
אם נתניהו הולך בדרך הזאת, התירוץ הוא שכך הוא מונע תכתיב של מועצת הביטחון. מדיניות כזאת אף תעלה בקנה אחד עם העמדה התקיפה שהביע בזמן האחרון, שנוכח המתרחש באזור צה"ל חייב להישאר בתוך שטח יו"ש. מסביב למדיניות הזאת - ביטחון ולא התנחלויות, נתניהו גם ינסה אולי להרחיב את ממשלתו.
החנקת ההתנחלות תקנה לו שקט בחוץ ושקט מבפנים, וכך ייצא שבכל המשברים הצפויים לנו - מדיניים ופוליטיים - ההתיישבות היהודית תהיה תמיד תרנגול הכפרות. זה לא יהיה בגלל חולשתנו - ישראל מעולם לא הייתה חזקה כל כך - כי אם בגלל השקפת עולמו הפוליטית של נתניהו, שבחזית האירנית יודע לתת 'פייט' אדיר גם לנשיא ארה"ב, לעומת ארץ ישראל ויישובה, שם הוא כבר קרוב מאוד לעמדות של 'מחנה השלום'.
המתנחלים והנהגותיהם, מפלגת '
הבית היהודי' וצמרת הליכוד - כולם מסרבים או חוששים להפנים את האמת הזאת.