אז מה היה בעניינו של תת-ניצב
אפרים ברכה ז"ל - בדיקה או חקירה? מה ההבדל ביניהן? מתי ניתן להגדיר משהו כ"חקירה"? הבלבול במונחים - שחלקו נעשה בכוונה בידי מי שרוצים לערפל את הפרשה - מצליח לבלבל רבים וטובים, והוא אף משרת את מי שמבקשים להכפיש את News1 על-רקע חשיפותיו בנושא. בשורות הבאות נעשה סדר ונעמיד דברים על דיוקם.
המושגים
בדיקה. מונח שטבעו המשטרה והפרקליטות לפני מספר שנים. במקור, הכוונה הייתה טובה: למנוע פגיעה מיותרת באישי ציבור, על-ידי פרסומים מוקדמים מדי ואף דרישות מוקדמות מדי שישעו את עצמם. לכן, כאשר מתקבלים תלונה או מידע על איש ציבור, הנוהג הוא לקיים בדיקה ראשונית כדי לראות האם יש מקום לפתוח בחקירה פלילית. זה למשל מה שנעשה בפרשת מעונות ראש הממשלה.
רשמית - כפי שהודה בזמנו המפכ"ל היוצא,
יוחנן דנינו - אין כזה דבר הנקרא "בדיקה"; המשטרה יודעת לחקור או לא לחקור, היא לא יודעת לעשות משהו באמצע. בפועל, בדיקה היא חקירה לכל דבר: נאספים מסמכים, נגבות עדויות ועוד. השימוש במונח זה הפך להיות כסות לחקירה לא מלאה ולעיתים לכזו המתבצעת בלב ולב, בלי יותר מדי חשק והתלהבות. בדיקה כזו יכולה להימשך חודשים ארוכים - וזה מה שהיה בפרשת ברכה.
בדיקה חשאית. המונח בו השתמש משרד המשפטים (7.7.15) לתיאור המהלכים שנעשו בעניינו של ברכה ערב התאבדותו הטרגית. אנחנו קראנו לזה "חקירה סמויה"; כאמור, מבחינת הפעולות - אין שום הבדל בין הדברים. אבל מי שרוצה, יכול מעכשיו לשים את המילים "בדיקה חשאית" במקום "חקירה סמויה" בכל הידיעות שלנו בנושא.
חקירה (1). באנגלית: investigation. פעולה בה הרשות החוקרת אוספת מידע, גובה עדויות, תופסת מסמכים וחוקרת חשודים. ניתן לנהל חקירה מסוג זה עוד לפני שחוקרים את החשודים או העדים (ראו להלן).
חקירה (2). באנגלית: interrogation. הצגת שאלות לחשוד או לעד לצורך קבלת גירסתו. מהווה חלק מהפעולה הנרחבת המכונה באנגלית investigation. קיומה או אי-קיומה של חקירה כזו אינו מהווה הוכחה לקיומה או לאי-קיומה של חקירה מן הסוג הראשון.
חקירה באזהרה. גביית גירסתו של חשוד בעבירה, לאחר שהוא מקבל פירוט של החשדות נגדו, נאמר לו שהוא רשאי לשמור על זכות השתיקה ולהיוועץ בעורך דין, והוא מוזהר שדבריו עלולים לשמש ראיה נגדו.
חקירה גלויה. מצב בו הרשות החוקרת פועלת בגלוי: בעיקר עוצרת חשודים ותופסת מסמכים. באה לרוב לאחר תקופה של חקירה סמויה.
חקירה סמויה. השלב הראשון המקובל בחקירות נרחבות: איסוף מודיעין וגביית עדויות לפני המעבר (אם מתבצע) לחקירה גלויה. בעניינו של ברכה, כינה משרד המשפטים שלב זה "בדיקה חשאית" (ראו לעיל).
עדות. הכינוי המקובל לחקירה שאינה באזהרה: גביית גירסתו של מי שיכול לשפוך אור על הנושא הנחקר ואינו חשוד בעצמו בביצוע עבירה.
"פרוץ". הכינוי המשטרתי לשלב בו נפתחת חקירה גלויה (ראו לעיל).
מה היה בפרשת ברכה?
חודשים רבים דיווחנו כאן על חקירה סמויה בעניינו של ברכה. כאמור, אם מישהו מרגיש יותר טוב עם "בדיקה חשאית" - זה בסדר גמור. בפועל, מדובר בחקירה שבמסגרתה נגבו עדויות, הושגו ראיות חפציות ונערכו בדיקות פוליגרף. הטענה המרכזית שלנו כלפי היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, ופרקליט המדינה,
שי ניצן, הייתה שהם מתמהמהים במתן האישור למח"ש לעבור לחקירה גלויה ובמרכזה חקירתו באזהרה של ברכה עצמו.
כפי שאישר משרד המשפטים, ערב מותו הטרגי של ברכה הייתה בדיקה חשאית והיו הנחיות של וינשטיין לגבי המשך ביצועה. ההנחיות הללו ניתנו ב-2.7.15 לפנות ערב. ברכה שם קץ לחייו ב-5.7.15 בבוקר. המשמעות היא, שבאותה עת הייתה תלויה ועומדת חקירה בעניינו, שטרם הבשילה לחקירה גלויה ובוודאי שהוא טרם זומן לחקירה באזהרה. ברכה הלך לעולמו כאשר עומדת לו חזקת החפות; אי-אפשר לומר, שהוא הלך לעולמו כאשר כל החשדות בעניינו הופרכו לגופם. למרבה הצער, הוא לא קיבל את ההזדמנות להגן על עצמו.
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
