|
|
אפסו סיכוייה לצאת מן הבוץ [צילום: AP]
|
|
|
|
|
הישארותה של יוון בתחומי גוש האירו תעניק לה, אולי, מרחב-נשימה מצומצם, אבל בה בעת היא תרחיק את עצמה מאביב כלכלי. כך או אחרת, ברור למדי שאפסו סיכוייה לצאת מן הבוץ העמוק ששקעה בו עד כה.
חרף התחייבותה להידוק-חגורה לצורך חבילת-סיוע נוספת - ספק אם תעמוד בתנאים שהוצבו לה מראש לביצוע רפורמה כלכלית יסודית. בסופו של דבר זה הסכם חד-צדדי, כאשר גוש האירו אכן יסייע, בעוד שיוון תחזור לסורה. גם מי שלא ניחן כלל בחוש נבואי - עשוי אל נכון להבין שתוכנית החילוץ היא רק קמופלז'.
כפרס על הימנעותה מעזיבת גוש האירו ניתנה, אומנם, ליוון סוכריה, גם אם לא הייתה שום סיבה סבירה להעניק לה אותה. בשבועיים האחרונים, שבהם שהיתי בגרמניה, חשתי את זאת היטב על בשרי. גרמניה, הנחשבת למובילת גוש האירו, פשוט יצאה מגדרה כדי להשאיר, בכל מחיר, את יוון תחת חסותו ולא לפגוע חלילה בשלמותו, אף שהעמידה פנים כאילו הדברים אמורים בסתם סרח-עודף מרגיז.
יותר מכל פחדה גרמניה מאפקט הדומינו, שבו עלולה פרישתה של יוון להביא לפרישתן של מדינות נוספות, כמו ספרד, איטליה פורטוגל ואירלנד. אלא שלפחד הזה לא היה שום בסיס מוצדק, באשר מדינות אלה ניצבות ממילא על כרעי-תרנגולת.
מהלכה של יוון מבשר, לפיכך, גם את תחילת מפלתו של גוש האירו עצמו. יותר מדי מדינות, הצולעות כבר מזמן כלכלית, רובצות זה מכבר על צווארו הדקיק כאבן-ריחים. גרמניה בלבד, כמדינה מובילה, לא תוכל להוסיף ולהרשות לעצמה לשאת על כתפיה עול כבד כה מנשוא.
