בעד בחירות אישיות

הנימוקים שהעלה מר מושקוביץ כנגד בחירות אזוריות אינם משכנעים.
שוחד בחירות המתבטא במרפאות שינים חינם וחלוקת בגדים יכול להתרחש בתנאים של בחירות מפלגתיות כלליות אך לא יועיל אם הבחירות תהיינה אישיות.

הדוגמא של מרפאות השינים של מר פלאטו שרון אינה מלמדת דבר על בוחריו. מרבית האנשים שהצביעו עבורו עשו זאת כדי למנוע את הסגרתו לצרפת האנטישמית.

אך פלאטו שרון אינו היחיד שנבחר אישית. בכנסת הנוכחית יש חבר כנסת בשם יוסף לפיד. הבוחרים לתנועת שינוי לא ראו את אברהם פורז בטלוויזיה בקמפיין הבחירות. ראו את לפיד ובחרו בלפיד. אני משוכנע שאם מר פורז או מר פריצקי היו מופיעים בתשדירי הבחירות במקום מר לפיד לא היתה תנועת שינוי נכנסת לכנסת.

יש בכנסת ישראל ח"כ בשם עזמי בשארה. בלי שוחד בחירות הוא נבחר. כמוהו גם אחמד טיבי. תוכל לטעון שבחרו בתנועה שלהם אך אני מסופק אם היו בוחרים בתנועה זו אלמלא התכוונו לבחור אנשים אלו.

אלו יוצאים מן הכלל אך הם מייצגים ציבור מסויים שבחר בהם אישית ומצפה מהם להיות מה שהם.

המפלגות הגדולות זקוקות לאישיות מתאימה כדי להתחרות על ראשות הממשלה. לא המצע שלהן חשוב אלא המנהיג. כך מצטרף למפלגה גנרל בדימוס. משום היותו מצביא גדול הוא נדחף לראשותה. אחרת לא היה מצטרף מלכתחילה. מטרתו היא להגיע לראשות הממשלה. במשך כל שנות שירותו הצבאי קיבל פקודות מהגבוהים ממנו ונתן פקודות לאנשים תחתיו. גם כשנעשה רב-אלוף לא הגיע לראש הסולם, כי הרמטכ"ל מקבל הוראות מהדרג המדיני. ראש הסולם הוא הדרג המדיני ולכן ברצונו להיות ראש הממשלה.

משהגיע לפסגת שאיפותיו ואין יותר איש מעליו הוא מאבד את כושר השיפוט ואת הראייה הבהירה. יוסי ביילין יכול לסובב אותו על אצבעו הקטנה בהבטחות קסומות על "כניסה להסטוריה" כמי שהביא שלום בארץ. לאחד יש ביילין ולשני אולמרט.

אישים שונים שנפש הציבור קצה בהם ממשיכים להוביל מפלגות. הם חוזרים ומופיעים בכל כנסת. לא בהם בחר הציבור. הציבור בחר מפלגה, לא שמעון פרס.

קוראים לחברי הכנסת "נבחרים". הם לא נבחרו בבחירות. ספק גדול בעיני אם נבחרו בתוך מפלגותיהם כי שם נעשים תככים ובעלי אינטרס זהה משדלים ומשקרים ומבטיחים הבטחות סרק כדי לקבל מקום ברשימה.

יכול אדם לחיות במדינה שיש לה בעל-בית והוא הקובע כמה מיסים ישלם ובאילו הטבות יזכה. הוא גם הקובע את יחסי החוץ של המדינה והוא המחלק ג'ובים ופרנסה.

מפא"י היתה פעם בעל-בית כזה. אנחנו אמרנו שהמדינה היא דמוקרטיה. במרכז מפא"י התקבלו כל ההחלטות של הדמוקרטיה.
דמוקרטיה אינה מדינה הכפופה לבעל בית. בדמוקרטיה קובע כל אזרח מי ייצג אותו ומה נדרש מנציגו.

אנחנו זקוקים לכנסת שחבריה נבחרו אישית על-ידי אזרחים הרוצים שחברים אלה ייצגו אותם. מכאן שאנחנו זקוקים לכנסת שחבריה רואים עצמם כשליחי ציבור. עליהם לטרוח ולעמול כדי להיבחר ועליהם לטרוח ולעמול כדי לשמור על מקומם בכנסת.

במדינות שבהן נבחרים חברי הפרלמנט אישית מתקיימים גם פגישות חברים אחת לחודש. אותו נבחר מוסר דוח על פעילותו בחודש האחרון. טורח להסביר למה הצביע נגד הצעה פלונית ובעד הצעה אחרת. אם הדברים שעשה אינם לרוחם של החברים הם מבקרים אותו בו במקום.

חברי הפרלמנט באנגליה, למשל, מקדישים שעתיים בכל יום לפגישות עם אנשים מאזור הבחירה שלהם הנזקקים לעזרתם. לא תמיד הם יכולים לעזור אך הם נמצאים בקשר מתמיד עם בוחריהם.

אני זוכר חבר פרלמנט ש"נזרק" לפני המלחמה בעירק כי הוא תמך בבלייר. למזלו הרע היו באזורו הרבה אזרחים שבאו מארצות ערביות ותמיכתו בבלייר לא היתה לרוחם.

כך, בלי חקירות משטרה ובלי האשמה פלילית נאלץ חבר פרלמנט להתפטר משום שבוחריו אמרו שאינו מייצג אותם עוד.

אנחנו זקוקים לחברי כנסת שייצגו את היומיום של האזרח. בלי דמגוגיה ובלי התפרצויות פופוליסטיות יבדקו באמת אם קצבת הביטוח הלאומי מספיקה כדי להתקיים. אם נכים מקבלים את הדרוש להם. אם ציבור שמשלם מסים כבדים זוכה גם לתמורה נאותה. אם ילד יוכל לקבל שיעורי עזר בלי שמשפחתו תבוא לידי פשיטת רגל. אם שומר בחברת שמירה מקבל את שכרו ללא הלנה ואם עובדי העיריות אינם צריכים הלוואה על סמך המשכורת שלא שולמה.

כשחברי הכנסת אינם נבחרי הציבור אין הציבור מענין אותם ואת מצוקות הציבור ינצלו לצרכי דמגוגיה. איננו זקוקים לדמגוג אבל זקוקים לנציגים שייבחרו על ידינו.

שוחד בחירות, מתנות והבטחות פורחות באוויר ייעלמו אם כזו תהא השיטה כי המבטיח והמשחד יצטרך לתת דין וחשבון ואיום הסילוק מהכסא יגרום לכך שרק המוכשרים והמהימנים יישבו עליו.